רבי שמעון בר אבא
רבי שמעון בר אבא | ||
---|---|---|
שנות הפעילות | דור שני לאמוראי ארץ ישראל | |
בני דורו | רבי יוחנן | |
רבי שמעון בר אבא (או רבי שמעון בר בא או בר ווא. בבבל כונה: רבי שמן בר אבא) הכהן היה תלמיד-חבר של רבי יוחנן.
התלמוד ירושלמי (ברכות פ"ב) מזכירו כמדקדק במצוות, הגם שהיה בר-ידען בשוויון יהלומים לא הצליח להיות עשיר מימיו,[1] אבל היותו מוכר כאיש כהן עזר לו להתפרנס ממעשר. בתלמוד הירושלמי מובא שבעל אחוזה עשיר בשם אילופוסה ביקש ליתן לו מעשרות, אך רבי שמעון בר אבא היסס לקבלן, מפני שפקפק בנאמנותו של אילופוסה בתרומות ומעשרות, ורק לאחר שהתייעץ עם רבי יוחנן, שאישר לו נאמנות האיש, הסכים לקבלם (ירושלמי ברכות פ"ב). ייתכן שהיה קרובו או אף אחיו של רבי חייא בר אבא.[2]
הערות שוליים
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ג', תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ב', הלכה ג'
- ↑ שאול ליברמן, יוונית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962, עמ' 18

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.