רב זביד (השני)

רב זביד (השני)
שנות הפעילות דור רביעי וחמישי לאמוראי בבל אמוראים
השתייכות ישיבת פומבדיתא
רבותיו אביי, רבא
תלמידיו רב כהנא
בני דורו רב פפא, רב אשי, אמימר, מר זוטרא

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי. היה תלמידם של אביי ורבא ובר פלוגתא של רב פפא. רב כהנא היה תלמידו.

לפי הכתוב באגרת רב שרירא גאון, כיהן שנים אחדות כראש ישיבת פומבדיתא.

נשא לאישה את אמו של רב זוטרא בר טוביה, אך לאחר זמן מועט גירשה[1].

מותו

בתלמוד מסופר[2] שכשרבי חייא פרוואה היה בביתו של ריש גלותא, הוא התיר לאכול ביצה שנצלתה על ידי גויים, משום שכך סוברים חזקיה ובר קפרא. כשממע זאת רב זביד, הוא אמר לאנשי ביתו של ריש גלותא לא לשמוע לדברי רבי חייא, ולהימנע מאכילת ביצה כזו, משום בישולי גויים, כי כך סוברים רבי יוחנן ואביי. התלמוד מספר, שבשלב זה "אשקיוהו נגוטא דחלא ונח נפשיה". על פי פירוש רש"י פירוש משפט זה הוא, שאנשי בית גלותא כעסו על פסקו המחמיר של רב זביד, ולכן הרגו אותו על ידי שהשקוהו בכוס של חומץ[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קנא עמוד א
  2. תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף לח עמוד ב
  3. ראו בעניין זה את מאמרו של הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי - הריגה באמצעות שמים, שטוען שבלתי אפשרי למות על ידי שתיית כוס חומץ, ומבאר שרב זביד השקה את רבי חייא כוס חומץ כעונש על פסקו המקל, ומשמים נגרם שימות על ידי זה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.