רויאל אייר מרוק
רויאל אייר מרוק | ||||
---|---|---|---|---|
![]() | ||||
![]() | ||||
בואינג 737-700 של החברה | ||||
נתונים כלליים | ||||
תאריך הקמה | 28 ביוני 1953 | |||
מיקום המטה | קזבלנקה | |||
נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
בסיס פעולה מרכזי | נמל התעופה מוחמד החמישי | |||
בסיס פעולה משני | - | |||
מועדון הנוסע המתמיד | Safar Flyer | |||
צי מטוסים | 56 + 8 בהזמנה | |||
מספר יעדים | 90 | |||
http://www.royalairmaroc.com |


רויאל אייר מרוק (בערבית מרוקאית: الخطوط الملكية المغربية, בצרפתית: Royal Air Maroc) היא חברת התעופה הלאומית של מרוקו. בסיסה הראשי של החברה נמצא בעיר קזבלנקה. החברה מפעילה טיסות סדירות פנימיות במרוקו וכן טיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. רוב מניות רויאל אייר מרוק בידי הממשלה, והיא חברה בהתאחדות חברות התעופה הערביות.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי מיזוג של שתי חברות תעופה. בשנת 1957, אחרי עצמאות מרוקו קיבלה את השם רויאל אייר מרוק והחלה לטוס ליעדים בינלאומים מבסיסה בקזבלנקה.
בשנת 1960 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה.
בשנת 2017 החליטה החברה בשיתוף בואינג, על הסבת בואינג 767 מנוסעים למטען כדי להגביר את יכולותיה של רויאל אייר מרוק קרגו (אנ')[1].
בעלות ומספרים
ממשלת מרוקו מחזיקה ב-96% של החברה וחברת אייר פראנס ב-2.00%. הממשלה רוצה להפריט את החברה באופן חלקי על ידי מכירת 25%. לרויאל אייר מרוק יש 5719 עובדים, ובבעלותה 99% של חברת אטלס בלו, ו-51% של חברת אייר סנגל וחברת אייר גבון.
צי המטוסים
צי מטוסי החברה, נכון לאפריל 2018:[2]
מטוסי נוסעים | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
כלי טיס | בשירות | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
C | Y | סה"כ | |||||
ATR 72-600 | 5 | — | 12 | 58 | 70 | מופעל על ידי רויאל אייר מרוק אקספרס[3][4] | |
בואינג 737-700 | 6 | — | 12 | 120 | 132 | ||
— | 138 | 138 | |||||
בואינג 737-800 | 30 | — | 12 | 159 | 171 | ||
12 | 165 | 177 | |||||
— | 183 | 183 | |||||
בואינג 737 MAX 8 | — | 4[5] | טרם פורסם | ||||
בואינג 747-400 | 1 | — | 20 | 478 | 498 | ||
בואינג 767-300ER | 3 | — | 12 | 224 | 236 | ||
10 | 227 | 237 | |||||
בואינג 787-8 | 5 | — | 18 | 256 | 274 | ||
בואינג 787-9 | — | 4[6][7] | טרם פורסם | ||||
אמבראר E-190 | 4 | — | 12 | 84 | 96 | ||
מטוסי מטען | |||||||
בואינג 737-300F | 1 | — | מטען | ||||
בואינג 767-300BCF | 1[8] | — | מטען | ||||
סה"כ | 56 | 8 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רויאל אייר מרוק
הערות שוליים
- ↑ "מרוקו: הסבת מטוס נוסעים של בואינג למטוס מטען". פורט2פורט. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2017.
- ↑ "fleet". royalairmaroc.com. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2018.
- ↑ "Royal Air Maroc - Transport Aérien". בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2015.
- ↑ "cabin map". אורכב מ-המקור ב-20 April 2015. בדיקה אחרונה ב-24 באפריל 2015. Unknown parameter
|df=
ignored (עזרה) - ↑ https://www.moroccoworldnews.com/2018/01/238746/ram-royal-air-maroc-fleet/
- ↑ Walker, Karen (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc orders four more 787s". Air Transport World. אורכב מ-המקור ב-27 December 2017.
- ↑ Toh, Mavis (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc revealed as customer for four 787-9s". Singapore: Flightglobal. אורכב מ-המקור ב-27 December 2017.
אייר פראנס-KLM | ||
---|---|---|
חברות תעופה ראשיות | אייר פראנס • KLM • אליטליה • קניה איירווייז • אייר מאוריציוס • רויאל אייר מרוק • מרטינאייר | ![]() |
חברות אזוריות | KLM Cityhopper • רז'יונל • בריט אייר • סיטיג'ט • VLM איירליינס • הופ! • CCM איירליינס • אייר טהיטי • אייר קלדוניה | |
חברות תעופה זולה | טראנסאוויה • Joon |
התאחדות חברות התעופה הערביות | |
---|---|
|

רישיון cc-by-sa 3.0