שידוך בחברה החרדית

על מנת להתאים דף זה למכלול דרוש לבצע בו תיקון כבד. הדף הועבר לטיפולם של עורכי אספקלריה.
אנחנו כאן בשבילך! אם הערך נחוץ לך, תוכל להגיש בקשת טיפול לעורכי אספקלריה, גש ללשונית שמימין לתיבת החיפוש, מתחת "רענון" מופיע "בקש טיפול". יש למלא את הסיווג המתאים. אם אין כזה, בחרו: שונות.

שידוך הוא התהליך המקובל במגזר החרדי, כמו בחברות מסורתיות נוספות למציאת בן/בת זוג למטרת נישואין. השידוך מנוהל על ידי גורמים נוספים פרט לבני הזוג, ה"שדכן" ובדרך כלל גם הורי המיועדים, הם מבררים על המוצע עוד לפני שבני הזוג נפגשים ביניהם, לאחר הבירור ניגשים בני הזוג למספר משתנה של פגישות, ובמידה והם מעוניינים בסגירת השידוך, הם מקיימים "וורט" מעמד הרמת "לחיים" בין בני המשפחה המצומצמת בלבד, לעיתים הוורט משתלב בתנאים (אירוסים) הציבורי יותר.

בזרם הליטאי, החרדי ספרדי ובחב"ד מקובל כי בני הזוג נפגשים מספר פעמים טרם האירוסין והם נפגשים גם בזמן שבין האירוסין לחתונה, כאשר בדרך כלל הם יפגשו עם יותר ממועמד פוטנציאלי אחד[דרוש מקור]. בחוגים שמרניים יותר, בעיקר אצל החסידים, ובני היישוב הישן בירושלים, ההיקף של הפגישות טרם האירוסים נמוך בהרבה. יש חוגים בהם מתקיימת רק פגישה אחת קצרה מאד בעלת משמעות שולית וכמעט טקסית, כאשר את כל הבירורים עושים ההורים והמועמדים נפגשים רק על מנת לוודא את נכונותם להינשא. מלבד פגישות ספורות אלה, החסידים אינם נוהגים להיפגש כלל עד החתונה.

השידוכים מתנהלים על ידי שדכנים - לעיתים מקצועיים - העוסקים בתחום כמקצוע, אך גם מכרים וחברים. נהוג לשלם לשדכן עבור עבודתו על שידוך. קיימים גם ארגוני שידוכים כמו ארגון "בניין עולם". ישנן מוסדות להם יש רב או מורה העוסקים בהצעות ועזרה בתחום השידוכים לתלמידים הלומדים בהם. ברוב המקרים, מהלך השידוך נעשה מול ההורים ולעיתים אף ההורים יפגשו עם המועמד טרם הפגישה הראשונה או בתחילתה.

מהלך השידוך

השידוך התפתח כתוצאה מגדרי הצניעות התורניים, לפיהם רווקים נפגשים רק למטרת נישואים.

בשידוך נוצרת ההיכרות דרך צד שלישי, לאחר בירור אודות מידת התאמת המועמדים, ולפעמים גם בדיקת דור ישרים. הפגישות בין הבחור והבחורה מתואמים על ידי גורם מקשר בדרך כלל השדכן. גם אחרי שנתקבלה ההחלטה להינשא, הקשר בין המשודכים הוא מינימלי, תוך שמירת נגיעה מוחלטת ומיעוט מפגשים עד לחתונה עצמה[1].

ברורי התאמה

בשלב זה נאסף מידע בעבור השידוך הפוטנציאלי. לרוב, המוצעים הם מאותה עדה ובחסידויות גדולות אף מאותה חסידות. החיפוש כולל שיחות ותִשאוּל מכרים וחברים ולפעמים גם מפגשים בפועל של ההורים עם המועמדים. סביב שיחות הברורים קיימת ספרות הלכתית הדנה בשאלות כמו חובת הדיווח[2] או האם יש מידע שאפשר להסתיר[3] וכדומה. במהלך הבירורים אודות המשודך יערכו הצדדים בירורים אודות משפחתו בנושאים כמו ייחוס, רקע הוריו וכדומה, בירורים אודות נתונים אישיים כמו מראה ואופי. רבים בציבור החרדי עורכים בירור גנטי במסגרת דור ישרים ובודקים התאמה טרם הפגישה הראשונית, או, לחלופין, לפני האירוסין. אם ברור הנתונים הראשוני מוכיח עמידה בקריטריונים, מתקדמים לשלב הבא פגישה בין המועמדים עצמם.

הפגישות

מספר הפגישות ואורכן משתנה בין הזרמים השונים במגזר החרדי, והוא נע בין פגישה קצרה בודדת, כמו, למשל, בחסידות גור, ועד היכרות ממשית.

מקום המפגש תלוי במנהגי המשפחה. יש המקפידים שהבחור יפגוש את הבחורה בביתה או בבית אחר ויש הנפגשים בלובי של מלון. בשלבים מתקדמים יותר מקובל לצאת לפגישות במרחבים פתוחים או לשבת לאכול יחד. משך זמן הפגישה עולה עם התקדמות הפגישות. הבחור אמור לרוב לפתוח בשיחה, לשלם על האוכל והשתייה ולדאוג להחזיר את הבחורה לביתה בתום הפגישה. בין הפגישות מתקבלת ההחלטה אם להמשיך להיפגש באמצעות השדכן, עד לפגישות מתקדמות בהן הזוג מתאם בעצמו.

צביון הקשר בתקופת האירוסין

בין סגירת התנאים לחתונה, נהוג לערוך מסיבת אירוסים. על פי ההלכה, איסור ייחוד ושמירת נגיעה חלים גם בתקופת האירוסין ועד לחתונה. שהם נפגשים, נהוג לרכוש מתנות מוגדרות, לרוב הוא קונה פמוטים ואילו היא תרכוש סט ספרי קודש. בהתאם לזרם אליו משתייך הזוג, תדירות המפגשים עשויה להיות מוגבלת כמו גם אורכם.

תקופה זו מוקדשת, נוסף על ההכנות הטכניות לאירוע החתונה, גם להדרכה רוחנית ומעשית של הקמת בית. ולמידת הלכות נידה וטהרה באמצעות מדריכי כלות וחתנים, המלווים את הזוג גם אחרי הנישואים. משך הזמן, שבין הווארט לחתונה עומד בציבור הליטאי והספרדי על ממוצע של שלושה חודשים, ובציבור החסידי יכול להגיע אפילו לשנה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיים זיכרמן, שחור כחול-לבן - מסע אל תוך החברה החרדית בישראל, ידיעות ספרים, 2014, עמ' 254–261.
  • בתיה זיבצנר ודוד להמן, "השידוכים בעולם החרדי: סמכות, גבולות ומוסדות", מגמות מט/4 (2012), עמ' 641–668
  • ברגמן, אשר (2005), אורחות הבית – עובדות, הנהגות, מאמרים ושיחות ממרן ר' אלעזר מנחם מן שך, הוצאת המחבר, בני ברק
  • גרוס, הרב חיים (2004), נעימת החיים – בענייני שידוכין, נישואין והליכות חיים, ברוקלין ניו יורק.
  • מנחם סעיד, קשר שמור - קשרי משודכים, הלכות והליכות, 2017
  • דב טברדוביץ, חוסן ישועות, הליכות הבית היהודי במשנת חב"ד, תשע"ו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לדוגמה: קוואס, אבנר (2012), ...ולחתונה – הדרכה למציאת זיווג, ביתנו החדש – חינוך לחיי משפחה, עמ' 38
  2. ↑ לדוגמה: חפץ חיים הלכות רכילות כלל ט סעיף ו, ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, 1873, וילנה
  3. ↑ לדוגמה: ברגמן, אשר (2005), אורחות הבית – עובדות, הנהגות, מאמרים ושיחות ממרן ר' אלעזר מנחם מן שך, הוצאת המחבר
חיי אישות ביהדות
סדר הנישואין היהודי שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות
מצוות והלכות בזוגיות פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך אברים
טהרת המשפחה דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה
צניעות שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים
מסכתות בסדר נשים יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.