שם א-ל קמתי לברך

שֵׁם אֵ-ל קַמְתִּי לְבָרֵךְ עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה קהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא

לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹקי וּבוֹ תֶחֱסִי כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי וְכִי הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא

מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא

הָאֵ-ל תָּמִים דַּרְכּוֹ וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא

שם אֵ-ל קמתי לברך הוא פיוט שנאמר על ידי יהודי תוניסיה ולוב כפתיחה לבקשת רחמנא אידכר לן הנאמרת בסליחות בימים נוראים, הפיוט חובר על ידי רבי שלמה ונתקן לאומרו בסליחות של עשרת ימי תשובה ובסליחות בכל תפילות יום כיפור.

האותיות הראשונות בכל בית בפיוט יוצרות אקרוסטיכון של "שלמה", המרמז על שם המחבר.

הפזמון החוזר בסוף כל בית הוא הבקשה הראשונה בתפילת רחמנא אדכר לן קיימא דאברהם רחימא.

קישורים חיצוניים

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.