השפעת מגפת הקורונה: אלימות במשפחה

בתקופת מגפת הקורונה (2019–2020) דווח במדינות רבות על עלייה במקרי אלימות במשפחה. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ציין שיש "זינוק עולמי מחריד" במקרי אלימות במשפחה, וקרא ל"הפסקת אש" בנושא זה. הפרלמנט האירופי פרסם הודעת גינוי למקרי האלימות, וביקש ממדינות אירופה תמיכה מוגברת בקורבנות בתקופה זו.

עלייה במקרי אלימות במשפחה נרשמה בעבר במצבי חירום ואסונות טבע, כגון המשבר הכלכלי העולמי (2008) ורעידת האדמה בכרייסטצ'רץ' (2011), וכן בתקופות בהן בני המשפחה נמצאים זמן רב ביחד, למשל בחופשת חג המולד במדינות אירופה ובארצות הברית.

מקרים נפוצים

מקרים רבים של אלימות במשפחה דווחו באוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארגנטינה, ארצות הברית, בלגיה, הודו, הולנד, הממלכה המאוחדת, ונצואלה, טורקיה, מקסיקו, ניו זילנד, סין, פקיסטן, צרפת, קולומביה ותוניסיה.

בחלק גדול מהמדינות נרשמה עלייה של כ-25% בפניות למוקדי טיפול באלימות במשפחה, תלונות משטרה, תביעות בבתי משפט, פניות למשרד הרווחה ופניות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש.

נמצא שהסיבות העיקריות לגידול במספר הפניות הן:

  • מצבי חרדה כתוצאה מסגר וממגבלות תנועה
  • חוסר ביטחון כלכלי
  • היחלשות מערכי התמיכה בקורבנות אלימות במשפחה.

במספר מדינות נמצא שנשים התלוננו במשטרה על מקרי אלימות, אך נתקלו בחוסר היענות היות שהשוטרים היו עסוקים בפעילויות אחרות הקשורות למגפת הקורונה.

מקרי התעללות בילדים רבים דווחו בתקופה זו. עלייה זו מוסברת בכך שהילדים נמצאים עם בני משפחה אחרים זמן רב בבית, ללא יכולת לצאת.

במספר מדינות, בהן ארגנטינה ואיטליה, דווח על עלייה משמעותית בפניות למוקדי חירום, אך לצד זאת ירידה ניכרת בפניות למשטרה, ככל הנראה משום שלקורבנות אין מקום מפלט והם חוששים להגיש תלונה.

כמו כן חל גידול במספר התלונות על הטרדה במרחב הציבורי.

מקרים מיוחדים

פרט למקרים הנפוצים שפורטו לעיל, במספר מדינות אירעו מקרים מיוחדים.

הממלכה המאוחדת

בנוסף למקרים הנפוצים, נרשמה בממלכה המאוחדת עלייה של 16.6% בפניות למוקד טיפול ייחודי המיועד למקרי אלימות במשפחה נגד גברים.

טורקיה

בטורקיה הוטלו מגבלות תנועה במדינה מ-11 עד 31 במרץ, ובתקופה זו אירעו לפחות 12 מקרים של רצח נשים.

מקסיקו

לצד מוקדי הסיוע לנשים במקסיקו, הופעל מוקד שירות מיוחד המיועד לגברים. סייעני המוקד משוחחים עם גברים בעלי נטייה לאלימות ומסייעים להם להפחית התנהגות אגרסיבית.

ניו זילנד

ארגון צדקה בניו זילנד דיווח על עלייה במקרי אלימות במשפחה, וציין, בנוסף למקרי ריב בין בני זוג, מקרים של ריב בין אחים, מתח נפשי וחרדה אצל סבים הנאלצים לטפל זמן רב בנכדים, ואלימות מילולית בין הורים לבין ילדיהם בגיל ההתבגרות.

רוסיה

ברוסיה לא מתבצע כלל מעקב סטטיסטי אחר מספר המקרים של אלימות במשפחה, עקב חוק שנחקק בשנת 2017 לפיו מקרי אלימות במשפחה אינם נחשבים לפשע. על פי הערכות לא-רשמיות חלה בתקופת מגפת הקורונה עלייה של 25% במקרי האלימות במשפחה.

תגובות ממשלתיות

הממשלות במספר מדינות נקטו יוזמות שונות להפחתת מקרי האלימות במשפחה.

באיטליה ובהודו הוצעה לתושבים אפליקציה המאפשרת פנייה למוקדי סיוע ללא צורך בשיחת טלפון.

בספרד הוצעו "מילות קוד" מיוחדות שאפשר להשתמש בהן בבית מרקחת כדי לדווח לרוקח על מקרי אלימות במשפחה. לאור הצלחת המיזם בוצעה פעילות דומה גם באיים הקנריים ובצרפת.

במספר מדינות, בהן אוסטרליה המערבית, אירלנד וסקוטלנד, תוגברו כוחות המשטרה, שירותי הרווחה ושירותי בתי המשפט, וניתנה הוראה להגביר את אכיפת החוק נגד מקרי אלימות במשפחה.

במספר מדינות התמלאו המקלטים לנשים מוכות. בבלגיה הוסבו בתי מלון למקלטים לנשים מוכות, ובאירלנד הממשלה שכרה דירות ב-Airbnb והעבירה אליהן נשים וילדים שנדרש להרחיקם מגברים אלימים.

תרומות

ארגוני סיוע רבים קיבלו תרומות מיחידים ומחברות על מנת לעזור לקורבנות אלימות במשפחה. במיוחד בלטו ג'ק דורסי, שתרם כמיליארד דולר לארגונים הקשורים לקורונה (חלקם גופי סיוע) וריהאנה, שתרמה באופן פרטי כ-2 מיליון דולר עבור סיוע לקורבנות אלימות במשפחה באזור לוס אנג'לס.

בישראל

בישראל דווח על עלייה של לפחות 16% במקרי האלימות בתוך המשפחה,[1] ועלייה של 5% בתלונות במשטרה על אלימות במשפחה.[2]

במהלך משבר הקורונה נרצחו 4 נשים, בחולון, בת-ים, ראשון לציון ולוד. כמו כן, בתחילת חודש אפריל דיווח משרד הרווחה על עלייה של 760% במקרי אלימות ותקיפות כלפי ילדים ובני נוער.[3]

מספר המקרים עלה ככל שהתארכה התקופה שבו חלו הגבלות יציאה מהבתים בשל מגפת הקורונה. בסוף אפריל התקבלו בממוצע 33 פניות ביום לשירותי הרווחה, לעומת ממוצע של 8 פניות ביום באמצע מרץ. מרבית הפניות הן על אלימות נגד נשים ואלימות נגד ילדים.

בסוף אפריל הופעל "קו פנייה שקטה" במשרד הרווחה המאפשר דיווח באמצעות הודעת טקסט, ובתחילת מאי ייפתח מקלט חדש לנשים מוכות בניהול ויצו, שבו ישהו נשים הנדרשות לבידוד.[4]

בדיון במשרד הרווחה ב-3 במאי נמסר כי שני גברים ושתי נשים התאבדו על רקע מקרי אלימות במשפחה במהלך משבר הקורונה.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטיין • אוניות בתי חולים • בית החולים קנברה • בית החולים יורקשייר והאמבר • התמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיה • הקבינט הלאומי של אוסטרליה • הקואליציה לחידושי מוכנות למגפה • כוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות • כוח המשימה להאצת מחלות וירוסים • מכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)סוכנות התרופות האירופיתמינהל המזון והתרופות
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדם • חירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומית • מגבלת נסיעות • מידע שגוי • פינויים • תגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות) • חסינות העדר • פיתוח תרופות וחיסונים (BNT162b2 BriLife EpiVacCorona Gam-COVID-Vac mRNA-1273 AZD1222)
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועים • דת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקה • פוליטיקה • קולנוע • תעופה • הסביבה • יחסי חוץ • פשיעה • מדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פן • ג'אנג וונג-ג'ונג • ליו ון • לי ונליאנג • קורונה רינטואן • שיי לינקה
חוקרים גואן יי • ג'ונג נאנשאן • ג'ורג' פ. גאו • זנג גואנג • וואנג גואנגפה • יואן קוווק-יונג • כריסטיאן דרוסטן • לי לאנג'ואן • ניל פרגוסון • שי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי) • מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי) • מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה) • נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו) • סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואה • צ'ן צ'יושי • קנטרו איווטה • אנדרס טגנל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.