ראש ממשלת איטליה
| ראש ממשלת איטליה | ||
|---|---|---|
 | ||
| תאריך כניסה לתפקיד | 1 ביוני 2018 | |
| ייסוד המשרה | 17 במרץ 1861 | |
| איוש ראשון | קמילו בנסו די קאבור | |
ראש ממשלת איטליה (רשמית: נשיא/יושב-ראש מועצת השרים של איטליה; באיטלקית: Presidente del Consiglio dei Ministri) הוא התפקיד הביצועי הבכיר ביותר בפוליטיקה של איטליה.
התפקיד נוצר ב-17 במרץ 1861 ולראש ממשלת איטליה הראשון מונה קמילו בנסו די קאבור.
אף שראש ממשלת איטליה הוא הדמות הפוליטית הבכירה במדינה, סמכויותיו מוגבלות יחסית לעמיתיו במדינות השכנות, כך למשל לראש ממשלת איטליה אין סמכות לפטר שרים או להביא לפיזור הפרלמנט, כשצעדים אלה חייבים לקבל אישור בהצבעת הממשלה.
המשרד הוקם על פי סעיפים 92 עד 96 בחוקה של איטליה. ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא הרפובליקה לאחר הבחירות הכלליות.
ראש הממשלה הנוכחי הוא ג'וזפה קונטה, שמכהן בתפקיד מ-1 ביוני 2018.
היסטוריה
תפקיד ראש הממשלה כונן לראשונה במדינה שקדמה לאיטליה, בממלכת סרדיניה. המועמד לתפקיד היה ממונה על ידי המלך, והיה אחראי לניהול מערכת פוליטית יציבה. ב-60 השנים הראשונות לקיומו של התפקיד (1861-1901), הוחלפו כ-37 ראשי ממשלה. כיוון שכך, ביקש בניטו מוסוליני, שהתמנה ב-1922 לתפקיד, לבטל את היכולת של הפרלמנט לבצע הצבעת אי-אמון ובכך לבסס את כוחו על רצון המלך והמפלגה הפאשיסטית הלאומית בלבד. עם ההכרזה על כינון הרפובליקה האיטלקית בשנת 1946, תפקיד ראש הממשלה זכה להכרה חוקתית, אך חוסר-היציבות המסורתי המשיך להתקיים ובמהלך 63 השנים האחרונות הוחלפו כ-38 ראשי ממשלה.
ראש הממשלה רשאי למנות שרים, רק לאחר שקיבל את אישור הנשיא. על פי סעיף 95 לחוקה האיטלקית נקבע כי "ראש הממשלה מכוון ומתאם את הפעילות של שרי הממשלה".
לעיתים קרובות פעילות ראש הממשלה מתבטאת יותר בתיווך בין המפלגות השונות בקואליציה של הרוב, במקום לכוון את פעילות מועצת השרים. בנוסף לראש הממשלה סמכות מוגבלת יותר בשל העובדה, שלפחות רשמית, הוא אינו יכול לפטר את שרי הממשלה.
ארמון קיגי (Palazzo Chigi) ברומא משמש כמעונו הרשמי של ראש ממשלת איטליה.
קישורים חיצוניים
| ראשי ממשלת איטליה | ||
|---|---|---|
| ממלכת איטליה | קמילו בנסו די קאבור • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י קרלו פאריני • מרקו מינגטי • אלפונסו פררו לה מרמורה • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י פדריקו מנבראה • ג'ובאני לנצה • מרקו מינגטי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • ג'ובני ג'וליטי • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • לואיג'י פלוקס • ג'וזפה סראצ'ו • ג'וזפה צנארדלי • ג'ובני ג'וליטי • תומזו טיטוני • אלסנדרו פורטיס • סידני סונינו • ג'ובני ג'וליטי • סידני סונינו • לואיג'י לוצאטי • ג'ובני ג'וליטי • אנטוניו סלנדרה • פאולו בוזלי • ויטוריו אמנואלה אורלנדו • פרנצ'סקו סבריו ניטי • ג'ובני ג'וליטי • איוונואה בונומי • לואיג'י פאקטה • בניטו מוסוליני • פייטרו באדוליו • איוונואה בונומי • פרוצ'ו פארי • אלצ'ידה דה גספרי | .svg.png.webp)  |
| הרפובליקה האיטלקית | אלצ'ידה דה גספרי • ג'וזפה פלה • אמינטורה פנפאני • מריו שלבה • אנטוניו סניי • אדונה צולי • אמינטורה פנפאני • אנטוניו סניי • פרננדו טמברוני • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני לאון • אלדו מורו • ג'ובאני לאון • מריאנו רומור • אמיליו קולומבו • ג'וליו אנדראוטי • מריאנו רומור • אלדו מורו • ג'וליו אנדראוטי • פרנצ'סקו קוסיגה • ארנלדו פורלאני • ג'ובאני ספאדוליני • אמינטורה פנפאני • בטינו קרקסי • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני גוריה • צ'יריאקו דה מיטה • ג'וליו אנדראוטי • ג'וליאנו אמאטי • קרלו אזליו צ'אמפי • סילביו ברלוסקוני • למברטו דיני • רומנו פרודי • מאסימו ד'אלמה • ג'וליאנו אמאטי • סילביו ברלוסקוני • רומנו פרודי • סילביו ברלוסקוני • מריו מונטי • אנריקו לטה • מתאו רנצי • פאולו ג'נטילוני | |
רישיון cc-by-sa 3.0