אנטוניו סניי

אנטוניו סניי Antonio Segni
מדינה	איטליה
לידה	2 בפברואר 1891 סאסארי, סרדיניה, ממלכת איטליה ממלכת איטליה
פטירה	1 בדצמבר 1972 (בגיל 81) רומא, איטליה איטליה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-נוצרית
נשיא איטליה ה-4
תקופת כהונה	11 במאי 1962 - 6 בדצמבר 1964 (שנתיים ו־30 שבועות)
הקודם בתפקיד	ג'ובאני גרונקי
הבא בתפקיד	ג'וזפה סארגאט
ראש ממשלת איטליה ה-34
תקופת כהונה	6 ביולי 1955 - 19 במאי 1957 (שנה ו־45 שבועות)
ראש ממשלת איטליה
תקופת כהונה	1 ביולי 1958 - 25 במרץ 1960 (שנה ו־38 שבועות)
שר החוץ
תקופת כהונה	25 במרץ 1960 - 7 במאי 1962 (שנתיים ו־6 שבועות)
שר הפנים
תקופת כהונה	15 בפברואר 1959 - 25 במרץ 1960 (שנה ו־5 שבועות)
שר ההגנה
תקופת כהונה	1 ביולי 1958 - 15 בפברואר 1959 (32 שבועות ו־6 ימים)
שר החינוך
תקופת כהונה	17 באוגוסט 1953 - 18 בינואר 1954 (22 שבועות ויום)
שר החקלאות
תקופת כהונה	13 ביולי 1946 - 26 ביולי 1951 (5 שנים)

אנטוניו סניי (באיטלקית Antonio Segni; ‏2 בפברואר 1891 - 1 בדצמבר 1972) היה פוליטיקאי איטלקי ששימש כראש ממשלת איטליה ה-34 במשך שתי קדנציות לא רצופות (1955-1957, 1959-1960) וכנשיא איטליה הרביעי מ-1962 ועד 1964. דבק לאורך שנותיו בהמפלגה הדמוקרטית-נוצרית, והיה ראש הממשלה הראשון המגיע מסרדיניה.

ביוגרפיה

סניי נולד למשפחה מבוססת בסרדיניה ב-2 בפברואר 1891. הוא למד תואר ראשון במשפטים, והיה לעורך דין המתמחה בענייני חקלאות ומסחר. בשנת 1919 הצטרף ל"מפלגת העם האיטלקית" (הפלטפורמה המוקדמת של המפלגה הדמוקרטית-נוצרית). בשנת 1924 כבר היה חבר במועצה הלאומית של המפלגה, אשר כמו שאר הארגונים הפוליטיים פורקה כשנתיים לאחר מכן על ידי בניטו מוסוליני. עד שנת 1943 לימד משפטים בפאביה, קליארי ובפרוג'ה. היה אף רקטור באוניברסיטת סאסארי.

בנפילת המשטר הפשיסטי בשנת 1943, היה סניי ממחדשי המפלגה הדמוקרטית-נוצרית בסרדיניה. למרות חולשתו הבריאותית, מילא תפקידים בכירים במפלגה בשנים שלאחר מכן. בשנת 1946 נבחר לאספה המכוננת שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1948 נבחר לפרלמנט האיטלקי. עד שנת 1951 מילא את תפקיד שר החקלאות וביצע רפורמות רבות. בשנת 1955 התמנה לראש הממשלה. בקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה ביצע סניי רפורמות רבות בתחום הרווחה והכלכלה, בהן ביטוח לעובדים חקלאיים ושיפור פנסיוני לגמלאי השירות הציבורי.

ב-6 במאי 1962 נבחר לנשיא איטליה. ב-7 באוגוסט 1964 לקה בדימום מוחי רציני, בעת שעבד בארמון הנשיאות, כשהיה בן 73 בלבד. הוא אמנם התאושש באופן חלקי, אך החליט להתפטר בדצמבר של אותה השנה.

מבחינה פוליטית, נחשב סניי לשמרן מתון, שהתנגד לממשלות משותפות יחד עם המפלגה הסוציאליסטית.

הוא נפטר ב-1 בדצמבר 1972 לאחר שהיה חולה במשך שנים רבות. גם בנו עסק בפוליטיקה, והיה גם הוא חבר בפרלמנט.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

נשיאי איטליה
אנריקו דה ניקולה • לואיג'י אינאודי • ג'ובאני גרונקי • אנטוניו סניי • ג'וזפה סארגאט • ג'ובאני לאונה • סנדרו פרטיני • פרנצ'סקו קוסיגה • אוסקר לואיג'י סקאלפרו • קרלו אזליו צ'אמפי • ג'ורג'ו נפוליטנו • סרג'ו מטרלה

ראשי ממשלת איטליה
ממלכת איטליה	קמילו בנסו די קאבור • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י קרלו פאריני • מרקו מינגטי • אלפונסו פררו לה מרמורה • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י פדריקו מנבראה • ג'ובאני לנצה • מרקו מינגטי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • ג'ובני ג'וליטי • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • לואיג'י פלוקס • ג'וזפה סראצ'ו • ג'וזפה צנארדלי • ג'ובני ג'וליטי • תומזו טיטוני • אלסנדרו פורטיס • סידני סונינו • ג'ובני ג'וליטי • סידני סונינו • לואיג'י לוצאטי • ג'ובני ג'וליטי • אנטוניו סלנדרה • פאולו בוזלי • ויטוריו אמנואלה אורלנדו • פרנצ'סקו סבריו ניטי • ג'ובני ג'וליטי • איוונואה בונומי • לואיג'י פאקטה • בניטו מוסוליני • פייטרו באדוליו • איוונואה בונומי • פרוצ'ו פארי • אלצ'ידה דה גספרי
הרפובליקה האיטלקית	אלצ'ידה דה גספרי • ג'וזפה פלה • אמינטורה פנפאני • מריו שלבה • אנטוניו סניי • אדונה צולי • אמינטורה פנפאני • אנטוניו סניי • פרננדו טמברוני • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני לאון • אלדו מורו • ג'ובאני לאון • מריאנו רומור • אמיליו קולומבו • ג'וליו אנדראוטי • מריאנו רומור • אלדו מורו • ג'וליו אנדראוטי • פרנצ'סקו קוסיגה • ארנלדו פורלאני • ג'ובאני ספאדוליני • אמינטורה פנפאני • בטינו קרקסי • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני גוריה • צ'יריאקו דה מיטה • ג'וליו אנדראוטי • ג'וליאנו אמאטי • קרלו אזליו צ'אמפי • סילביו ברלוסקוני • למברטו דיני • רומנו פרודי • מאסימו ד'אלמה • ג'וליאנו אמאטי • סילביו ברלוסקוני • רומנו פרודי • סילביו ברלוסקוני • מריו מונטי • אנריקו לטה • מתאו רנצי • פאולו ג'נטילוני