מריו מונטי

מריו מונטי
Mario Monti
מדינה איטליה
לידה 19 במרץ 1943 (77)
וארזה, איטליה
מפלגה הבחירה האזרחית
בת זוג אלזה אנטוניולי
ראש ממשלת איטליה ה-54
תקופת כהונה 16 בנובמבר 2011 - 28 באפריל 2013 (שנה ו־23 שבועות)
הקודם בתפקיד סילביו ברלוסקוני
הבא בתפקיד אנריקו לטה

מריו מונטי (באיטלקית: Mario Monti; נולד ב-19 במרץ 1943) הוא פוליטיקאי וכלכלן איטלקי, שכיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 2011–2013. בעברו שימש כנציב האיחוד האירופי לתחרותיות בשנים 1999–2004. כמו כן, כיהן גם כשר האוצר וכממלא מקום שר החוץ של איטליה. מונטי גם שימש בעברו כיועץ לבנק ההשקעות גולדמן זקס.

תולדות חייו

מונטי נולד בעיר ורזה בחבל לומברדיה, באיטליה. הוא סיים תואר ראשון בכלכלה ובניהול באוניברסיטת בוקוני במילאנו. הוא המשיך בלימודים מתקדמים בכלכלה באוניברסיטת יל, שם היה תלמידו של חתן פרס נובל לכלכלה ג'יימס טובין.

בשנים 1970–1985 הוא לימד כלכלה באוניברסיטת טורינו ועבר ללמד באוניברסיטת בוקוני, שם שימש אף כרקטור בשנים 1989–1994 וכנשיא האוניברסיטה בשנת 1994. מוקד מחקריו הכלכליים היה בלימוד התנהגות בנקים בתנאי מונופול.

בשנת 1994 הוא מונה על ידי ממשלתו הראשונה של סילביו ברלוסקוני לשרת בנציבות האירופית, לצד המדינאית האיטלקיה אמה בונינו. בתפקידו הראשון כנציב היה אחראי ל"שוק פנימי, שירותים פיננסיים ואינטגרציה פיננסית, מכסים ומסים". בשנת 1999 חודש מינויו לנציבות על ידי ממשלת מאסימו ד'אלמה, תחת נשיא הנציבות האירופית רומנו פרודי. בתקופתו השנייה בנציבות היה אחראי לתחרותיות בתחום האיחוד האירופי. בתקופה זו יזם הליכים על הפרת הגבלים עסקיים נגד חברת מיקרוסופט וכן עמד בראש חקירה בעניין הצעת האיחוד בין חברות הענק ג'נרל אלקטריק והאניוול, איחוד שנמנע בסופו של דבר בהחלטת הנציבות האירופית.

בשנת 2004 לא האריכה ממשלת ברלוסקוני השנייה את כהונתו. מונטי שב לכהן כנשיא אוניברסיטת בוקולי. בשנת 2010 הטיל עליו נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו לכתוב דו"ח על העתיד של שוק אחד ולהציע צעדים נוספים להשלמת תוכנית האיחוד האירופי ליצירת שוק אחד[1]. נוסף לתפקידו כנשיא אוניברסיטה, מונטי אף עומד בראש מכון ברויגל, מכון מחקר כלכלי אירופי שנוסד בשנת 2005.

ב-9 בנובמבר 2011 מינה נשיא איטליה ג'ורג'ו נפוליטנו את מונטי לסנאטור לכל החיים בהסנאט של הרפובליקה[2]. ב-12 בנובמבר 2011 הטיל עליו נפוליטנו להרכיב ממשלה חדשה[3], וב-16 בנובמבר הושבע מונטי לראשות הממשלה. כן מכהן מונטי כשר האוצר. לתפקיד שר החוץ בממשלתו מונה ג'וליו טרצי, אשר כיהן בעבר כשגריר איטליה בישראל. מונטי הכריז כי הוא מקווה להקים ממשלה שתכהן עד הבחירות הבאות, שעתידות להתקיים ב-2013[4]. ב-21 בדצמבר 2012, הגיש מונטי לנשיא ג'ורג'ו נפוליטנו את התפטרותו. הוא נאלץ לעשות זאת אחרי שמפלגתו של ברלוסקוני הסירה את התמיכה בו[5].

מונטי התמודד בבחירות הכלליות באיטליה 2013, אך זכה בהישג מוגבל. ב-28 באפריל 2013 סיים את כהונתו כראש ממשלה.

מונטי ידוע כאגיפטולוג חובב עוד מתקופת עבודתו באוניברסיטת טורינו.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ Mario Monti, A New Stategy for a Single Market. May 9, 2010.
  2. ↑ A Shaken Italy Is Poised to Name a New Government. New York Times, November 10, 2011
  3. ↑ סוכנויות הידיעות, איטליה: מריו מונטי הוא ראש הממשלה החדש, באתר ynet, 13 בנובמבר 2011
  4. ↑ http://www.bbc.co.uk/news/world-europe-15730394
  5. ↑ רויטרס, בחירות בפברואר: ראש ממשלת איטליה התפטר, באתר ynet, 21 בדצמבר 2012
ראשי ממשלת איטליה
ממלכת איטליה קמילו בנסו די קאבור • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י קרלו פאריני • מרקו מינגטי • אלפונסו פררו לה מרמורה • בטינו ריקאסולי • אורבנו רטאצי • לואיג'י פדריקו מנבראה • ג'ובאני לנצה • מרקו מינגטי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • בנדטו צ'ארולי • אגוסטינו דפרטיס • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • ג'ובני ג'וליטי • פרנצ'סקו כריספי • אנטוניו סטראבה • לואיג'י פלוקס • ג'וזפה סראצ'ו • ג'וזפה צנארדלי • ג'ובני ג'וליטי • תומזו טיטוני • אלסנדרו פורטיס • סידני סונינו • ג'ובני ג'וליטי • סידני סונינו • לואיג'י לוצאטי • ג'ובני ג'וליטי • אנטוניו סלנדרה • פאולו בוזלי • ויטוריו אמנואלה אורלנדו • פרנצ'סקו סבריו ניטי • ג'ובני ג'וליטי • איוונואה בונומי • לואיג'י פאקטה • בניטו מוסוליני • פייטרו באדוליו • איוונואה בונומי • פרוצ'ו פארי • אלצ'ידה דה גספרי

הרפובליקה האיטלקית אלצ'ידה דה גספרי • ג'וזפה פלה • אמינטורה פנפאני • מריו שלבה • אנטוניו סניי • אדונה צולי • אמינטורה פנפאני • אנטוניו סניי • פרננדו טמברוני • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני לאון • אלדו מורו • ג'ובאני לאון • מריאנו רומור • אמיליו קולומבו • ג'וליו אנדראוטי • מריאנו רומור • אלדו מורו • ג'וליו אנדראוטי • פרנצ'סקו קוסיגה • ארנלדו פורלאני • ג'ובאני ספאדוליני • אמינטורה פנפאני • בטינו קרקסי • אמינטורה פנפאני • ג'ובאני גוריה • צ'יריאקו דה מיטה • ג'וליו אנדראוטי • ג'וליאנו אמאטי • קרלו אזליו צ'אמפי • סילביו ברלוסקוני • למברטו דיני • רומנו פרודי • מאסימו ד'אלמה • ג'וליאנו אמאטי • סילביו ברלוסקוני • רומנו פרודי • סילביו ברלוסקוני • מריו מונטי • אנריקו לטה • מתאו רנצי • פאולו ג'נטילוני
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.