בחירות 1957 לנשיאות ישראל
| |||||||||||
| בחירות 1957 לנשיאות ישראל | |||||||||||
| 28 באוקטובר 1957 | |||||||||||
 |
|||||||||||
| מועמד | יצחק בן-צבי | נגד | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מפא"י | - | |||||||||
| מספר הקולות | 76 | 0 | |||||||||
| הזוכה: יצחק בן-צבי | |||||||||||
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
מפלגות פוליטיות
 |
הבחירות הרביעיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-28 באוקטובר 1957, בעקבות סיום תקופת כהונתו הראשונה בת חמש השנים של יצחק בן צבי.
בן צבי התמודד שוב על הכהונה, כאשר מולו היה אמור להתייצב המזרחן יוסף יואל ריבלין (אביו של ראובן ריבלין) כמועמד מטעם חרות. אולם ריבלין פרש מהמירוץ, ולפיכך נערכו הבחירות בהשתתפות בן צבי בלבד, כאשר לחברי הכנסת ניתנה האפשרות להצביע בעד בחירתו או נגדה. 76 חברי כנסת הצביעו בעד בן צבי, 18 נמנעו ו-26 נעדרו, בעיקר משום ששהו בחוץ לארץ. אסתר רזיאל-נאור אמרה שסיעת חרות לא הצביעה בעד יצחק בן צבי למרות ההערכה כלפיו, משום שהיה קשור למפא"י והוא לא הפסיק "כל חברות במפלגה פוליטית הלכה למעשה". אסתר וילנסקה הסבירה את ההימנעות של מק"י מתמיכה בבן צבי בכך שמועמדותו "מסמלת תמיכה במדיניות הממשלה". זלמן בן יעקב הסביר את ההימנעות מהצבעה בעד בן צבי, למרות ההערכה כלפיו, בכך "שאגודת ישראל דוגלת בדמות, צביון ומהות תורתית למדינת ישראל ולמלכות ישראל, המוגדרים בחז״ל ובספרי יסוד שלנו, ורוצה לראות את נשיאה הולם ומתאים לשאיפותינו אלה".[1]
תוצאות הבחירות
בן צבי נבחר בהיעדר מתנגדים, וכהונתו השנייה החלה רשמית עוד באותו היום.
| המועמד | מפלגה | קולות | |
|---|---|---|---|
| יצחק בן-צבי | מפא"י | 76 | |
| נגד | 0 | ||
| פתק לבן | 18 | ||
| פתקים פסולים | 0 | ||
| לא הצביעו | 26 | ||
| סה"כ | 120 | ||
הערות שוליים
| בחירת נשיא מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0