בחירות 1983 לנשיאות ישראל
| |||||||||||
| בחירות 1983 לנשיאות ישראל | |||||||||||
| 22 במרץ 1983 | |||||||||||
 |
 | ||||||||||
| מועמד | חיים הרצוג | מנחם אלון | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המערך | הליכוד | |||||||||
| מספר הקולות | 61 | 57 | |||||||||
| הזוכה: חיים הרצוג | |||||||||||
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
מפלגות פוליטיות
 |
הבחירות העשיריות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-22 במרץ 1983, בעקבות סיום תקופת כהונתו בת חמש השנים של הנשיא החמישי יצחק נבון.
נבון החליט שלא להתמודד שוב על הכהונה, על מנת לנסות ולהתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה. בכך היה לנשיא היחיד שחזר לפעילות פוליטית לאחר פרישתו מכס הנשיאות.
המועמדים
- חיים הרצוג: אלוף בצה"ל, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, עורך דין, וחבר הכנסת מטעם המערך.
- מנחם אלון: חוקר המשפט העברי וחתן פרס ישראל בתחום, משפטן ושופט מכהן בבית המשפט העליון בזמן ההתמודדות, מועמדה של הקואליציה לתפקיד.
תוצאות הבחירות
| הצבעה | מספר קולות |
|---|---|
| חיים הרצוג | 61 |
| מנחם אלון | 57 |
| פתק לבן | 2 |
| לא הצביעו | 0 |
למרבה ההפתעה גבר הרצוג על מועמד הקואליציה אלון בהפרש של ארבעה קולות, ונבחר לתפקיד. היו אלו הבחירות הצמודות ביותר בתולדות הנשיאות (משה קצב גבר על שמעון פרס בבחירות בשנת 2000 בהפרש של שלושה קולות בלבד, אך מכיוון שלא זכה ברוב מוחלט נערך סיבוב נוסף בו זכה ברוב גדול יותר). בעקבות ניצחונו הושבע הרצוג לתפקיד ב-5 במאי באותה השנה.
הרוחות בקרב תומכי אלון סערו לאחר ההפסד, ויושב ראש הקואליציה אברהם יוסף שפירא טען כי לפחות שבעה חברי כנסת "שיקרו במצח נחושה" בהצהירם כי יתמכו באלון, אך מנגד ראש הממשלה מנחם בגין ביקש להרגיע את הכעס בליכוד והכריז כי "אין צורך להעניש עריקים".[1]
הערות שוליים
- ↑ ירון דרוקמן, המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח, באתר ynet, 8 ביוני 2007
| בחירת נשיא מדינת ישראל | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0