גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען[1] אשר שכנו בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שה' יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל. עם זאת, גם נצטוו בני ישראל להכרית כל צאצא הגרגשי, בהתאם למצוות מחיית שבעה עממין.
גנאלוגיה
ספר בראשית מתאר את הגנאלוגיה של הגרגשי, וקובע כי הם צאצאיו של כנען:
וּכְנַעַן, יָלַד אֶת-צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת-חֵת: וְאֶת-הַיְבוּסִי, וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי:
הגרגשי מוזכר 4 פעמים נוספות במקרא[2].
קביעת מיקומם בארץ כנען שנויה במחלוקת. לפי האונומסטיקון המתבסס על תרגום השבעים "גרגשי" הוא ה"גשורי" שישב בעבר הירדן המזרחי, אולם בכל המקורות האחרים שבמקרא הוא נמנה עם תושבי כנען. בתלמוד הירושלמי (שביעית ו', א) מוזכר כי הגרגשים ישבו בסוסיתא אשר בגולן (עבר הירדן המזרחי) ולכן יש המניחים שהם עקרו ל"ארץ הגשורי" לאחר כיבוש כנען על ידי יהושע בן נון. מאידך בירושלמי (שביעית ג', א) נאמר כי "הגרגשי פנה והלך לו (מפני יהושע) לאפריקי". יש המזהים את אפריקי עם פריגיה שבחוף הצפון-מערבי של אסיה הקטנה.
השערות אודות היותם הגרגשים מגויי הים
במקורות המצריים אודות קרב קדש מוזכר עם בשם קרקשא או גרקשא שבמאות ה-12 וה-13 לפנה"ס ישב בחופה המערבי של אסיה הקטנה והשתתף בקרב נגד רעמסס השני מלך מצרים לצד החיתים. ייתכן כי בשנים אלה פלשו הגרגשים מסוריה או דרך הים גם לארץ ישראל כחלק מהגירה או פלישה נרחבת יותר מאזור הים האגאי וכרתים של גויי הים. הבעיה בזיהוים של הגרגשים עם גויי הים היא שהם אינם מוזכרים בכתובות המצריות המתארות פלישה זו. עם זאת במצבת מרנפתח אחד מגויי הים המוזכרים הוא הת'כר.
הרודוטוס מציין כי תושבי העיר גרגיס אשר באסיה הקטנה הם מבני העם התוכרי (ת'כר) הממוקמת בחוף המערבי של אסיה הקטנה בין טרויה מדרום למילטוס בצפון באזור פריגיה, וכן אתנאיוס וקסנופון מזהים את מיקומם של הגרגיתים באזור זה.
הת'כר מתוארים במגילת ון אמון המצרית כעם שישב בעיר דור שעל חופי כנען. אזכור נוסף של הת'כר מופיע באונומסטיקון של אמנופה. מסורות יווניות רבות מספרות על נדודיו של גיבור בשם תוכר ושל עם התוכרים מכרתים לכריה שבאסיה הקטנה על התנחלותם באזור מילטוס ועל המשך נדודיהם לקפריסין ולחופי צידון. כמו כן ישנה אגדה על ייסודה של העיר דור בידי דורוס בנו של האל היוני פוסיידון (עיר בשם זהה הייתה קימת גם בכריה).
לדברי המקורות המצריים היו הת'כר אחד מגויי הים שבאו מאסיה הקטנה דרך קפריסין לכנען ולגבול מצרים דבר המאשר את זיהויים עם התוכרים היוניים.
האזכור המאוחר בספר נחמיה של הגרגשי מחזק את הסברה שמדובר בתוכרים שישבו בעיר דור שחשיבותה הגיאופוליטית הייתה רבה בימיו עד שראה את הצורך להזכיר את העם היושב בה בשמו המקורי כפי שהיה מוכר בארץ עוד מתקופת ההתנחלות המקראית - על אף שבתקופתו הייתה העיר תחת שלטון צידוני-פיניקי[3].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
רישיון cc-by-sa 3.0