כושן רשעתים
בתנ"ך, כּוּשָן רִשְעַתַיִם היה מלך ארם נהרים אשר שעבד את עם ישראל במשך שמונה שנים בשל חטאיהם הדתיים - עבודת הבעל. סיפור הפרשה ניתן בתמציתיות בספר שופטים ספר שופטים, פרק ג', פסוק ז'-יא. ה' העמיד לעם ישראל מושיע בדמות עתניאל בן קנז, אשר הביס את כושן ושפט את ישראל עד למותו: "ותשקוט הארץ ארבעים שנה". חז"ל[1] אומרים שכושן היה לבן הארמי שנקרא גם בעור, שהיה אביו של בלעם.
סיפור הפרשה במקרא
וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת-ה' אֱלֹקֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים, וְאֶת-הָאֲשֵׁרוֹת. וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה', וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ-ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם; וַתָּעָז יָדוֹ, עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם. וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז.
הצעות לזיהוי כושן רשעתיים
הכשדים היו עם שהיגר מארם נהריים לדרום בבל, בכך נבין את הכתוב בישעיהו "הן ארץ כשדים, זה העם לא היה" כי ארצם המקורית של הכשדים הייתה ארם נהריים, ובה הייתה 'אור כשדים', ממנה עברו לבבל שהפכה להיות 'ארץ כשדים'. מסתבר שיש לזהות את הכשדים עם ה'כושים' שהיגרו לבבל בדורות שלאחר המלך חמורבי: "ממלכת חמורבי סבלה זעזועים קשים בימי יורשו... פלישת הכשים, עם שארץ מוצאו אינה ידועה בדיוק... שבטי הכשים הצליחו להאחז בשולי ממלכת בבל" (תדמור, א"מ ה', עמ' 81-82).
זיהוי זה מורה כי ארץ מוצאם של הכשים היא ארם נהריים.
מדברי הכתוב העוסקים ב"כושן רשעתיים מלך ארם נהריים" עולה כי הוא היה מלך אדיר, שכן מלכותו, ארם נהריים שכנה כ-1000 ק"מ מיהודה ואע"פ כן היו בני ישראל משועבדים לו.
בין מלכי ארם נהריים נמצא המלך 'כדשמן-חרב' שמצודתו פרוסה מבבל ועד מצרים. אויביו היו בני ה'שותו', הוא שמם של בני ישראל בתעודות העתיקות. "המלך כדשמן-חרב לחם בשבטי השותו הנודדים שהפריעו את מהלך השיירות התקין בין בבל לבין סוריה ומצרים, והקים שם מצודות" (תדמור, א"מ ה', עמ' 84).
מסתבר אם כן ש'כדשמן-חרב' מלך הכשים שלחם בשבטי השותו הנודדים הוא כושן רשעתיים מלך ארם נהריים שלחם בשבטי ישראל בדור ההתנחלות [דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
- כושן רשעתים בספריית מט"ח
- כושן רשעתים באתר "דעת"
הערות שוליים
תקופת השופטים | ||
---|---|---|
שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם |