פסל מיכה
סיפור פסל מיכה הוא הסיפור הראשון בחלק השלישי של ספר שופטים, המתאר את התגלגלותו של מקדש ביתי שבנה איש מהר אפרים בשם מיכה (או מיכיהו). הסיפור מובא בפרקים י"ז - י"ח בספר שופטים, ומטרתו המוצהרת להדגים את האנרכיה ששררה בישראל לפני תקופת המלוכה. סיפור פסל מיכה מתוארך לשנת ב'תקי"ח[1].
ייסוד בית מיכה
יסודו של מקדש מיכה בגניבה - מיכה גונב מאמו אלף ומאה שקלי כסף. לאחר שהוא שומע כי היא קיללה את הגנב, הוא מחזיר לה את הכסף והיא מברכת אותו, ומקדישה מאתיים שקלים מתוך הכסף ל"פסל ומסכה" שעשוי מכסף. בית מיכה הופך ל"בית אלוקים" חשוב, ומיכה הולך ומוסיף לו אביזרים פולחניים - אפוד ותרפים ואף ממנה את אחד מבניו לכהן. כאשר מיכה פוגש נער לוי שעובר בביתו הוא מציע לו לעבוד אצלו ככהן, בתמורה לשכר נדיב, והנער נענה להצעתו.
משלחת בני דן
בני שבט דן מבקשים להרחיב את נחלתם, ולשם כך הם שולחים חמישה נציגים לרגל את הארץ ולמצוא מקום אותו ניתן לכבוש בקלות. זהו שיקוף של התהליך בו נדחקו בני דן מנחלתם המקורית באזור גוש דן על ידי הפלשתים לעבר צפון הארץ.
המרגלים מגיעים להר אפרים וישנים בבית מיכה. בזמן שהותם שם, הם מזהים את קולו של הנער הלוי (שמונה לכהן) ושואלים אותו "מי הביאך עד הלום, ומה אתה עושה בזה ומה לך פה?". הנער הלוי מספר להם שמיכה מינה אותו לכהן. המרגלים מבקשים ממנו שישאל באלוקים, כלומר ינבא להם אם הם יצליחו בדרכם או לא, והוא עונה "לכו לשלום, נוכח ה' דרככם אשר תלכו בה".
חמשת הנציגים ממשיכים משם ומגיעים לעיר ליש המזוהה עם תל דן שמנותקת משכניה וחסרת הגנה צבאית. הם חוזרים אל שאר השבט היושב בצרעה ואשתאול ומספרים להם על ליש. הם משכנעים אותם לצאת לכבוש את המקום ובעצתם יוצאים 600 חיילים. החיילים הדניים עוברים בהר אפרים, ובעצת חמשת המרגלים - נכנסים אל בית מיכה וגונבים את האפוד, התרפים ומשכנעים את הנער הלוי להצטרף אליהם.
מיכה, שמגלה שהוא נשדד, רץ אחרי בני דן וקורא אליהם "את אלהי אשר עשיתי לקחתם...". בני דן מאיימים עליו באופן מרומז והוא נכנע וחוזר לביתו ומניח לבני דן לקחת את חפציו וללכת לדרכם. בני דן מנצחים כצפוי בקרב על ליש, משנים את שמה לדן ובונים שם מקדש בו מכהן "יהונתן בן גרשֹם בן מנשה". הנ במילה "מנשה" תלויה, ועל כך דרשו חז"ל כי למעשה הכהן הוא יהונתן בן גרשם בן משה, אלא שמתוך כבוד למשה הוספה נ' לשם.
המקדש בדן נשאר על תלו "עד יום גְלוֹת הארץ" והפסל ניצב בו "כל-ימי היות בית-האלקים בשִלה. המצודת דוד והרד"ק פירשו שגם "גֲלוֹת הארץ" כוונתה לחורבן משכן שילה, עליו נאמר "גלה כבוד מישראל, כי נלקח ארון האלוקים", אך בתום תקופת השופטים שמואל השמיד את הפסילים. מאידך בירושלמי נתפרש שהכוונה לגלות עשרת השבטים וכן פירשו רש"י והמלבי"ם, שכתב שהפסל אמנם בטל, אך הוחזר בימי ירבעם. והרלב"ג פירש שהכוונה לגלות מצומצמת שארעה בתקופת השופטים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פסל מיכה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אליעזר היון, פסל מיכה - שופטים יז, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ↑ בעל הטורים דברים ד כה
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
רישיון cc-by-sa 3.0