קריית יערים (עיר מקראית)
קריית יערים המקראית הייתה עיר בשם קריית בעל או בעלה ולאחר מכן חלק מנחלת יהודה בשם קריית יערים, העיר נקראה ככל הנראה על שם היערות, שהיו בסביבתה. מיקום העיר מזוהה עם הכפר אבו גוש ממזרח לירושלים שנקרא בעבר קריית אל ענב. ממערב לאתר ההיסטורי הוקם יישוב חדש בשם קריית יערים (טלז סטון).
תולדות העיר
האדם התיישב באזור עוד בתקופת האבן. בסקר שנערך באזור נמצאו שרידי כפר מהתקופה הנאוליתית באבו גוש.[1]
העיר בתקופת המקרא
התנ"ך מציג את שני שמותיה של העיר – קריית יערים והשם הקשור לבעל. פעם אחת נזכר השם הקשור בבעל בלבד, בתיאור העלאת ארון הברית לירושלים: וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם ה' צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו. ג וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה. ( שמואל ב', ו', ב'-ג'). אך צורה זו מיוחדת, וברוב המקרים נזכרת העיר קריית יערים בלבד.
העיר נזכרת לראשונה בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים " וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים" (יהושע ט', יז), שמה באותה תקופה היה ככל הנראה בעלה או קריית בעל . קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה יהושע י"ח, יד, בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים (יהושע טו, ט). שמה הנוסף שדה יער מופיע בספר תהילים קל"ב, ו': הִנֵּה-שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה; מְצָאנוּהָ, בִּשְׂדֵי-יָעַר. נראה כי זהו כינוי פיוטי לעיר קריית יערים. כמו כן ייתכן, שזהו גיזרון לשמה המקורי של קריית יערים.[2]
בתקופת השופטים שימשה העיר כנקודת ציון בגבול בין שבט יהודה לשבט בנימין, האזכור הבוטה לשם הבעל הביא לשינוי שם העיר מקרית בעל לקריית יערים על שם היערות הרבים שהיו בסביבה והמוזכרים גם בשמות שעיר וכתף יערים.
שלמה המלך ביצר את העיר ובתקופת ממלכת יהודה הייתה העיר בירת מחוז, שהשתרע מנחל שורק ועד גבול ממלכת יהודה. תושבי העיר הוגלו בזמן גלות בבל ונמנו עם השבים בשיבת ציון.
העיר מתקופת בית שני ואילך
העיר המשיכה להיות מאוכלסת כל ימי בית שני ובימי המרד הגדול ולאחריו הוקם בה מחנה צבאי רומאי ומבצר של הלגיון העשירי.
ככל הנראה לאחר המרד חולקו אדמות העיר לחיילים משוחררים ופקידים רומיים, תושבי העיר התנצרו ובתקופה הביזאנטית הוקמה בה כנסייה.
בתקופה הערבית נבנה על חורבות המבצר הרומאי חאן ושם המקום שונה בשלישית מקריית יערים לקריית אל ענב, המשמר את השם המקראי, שם זה המשיך להיות שם המקום עד תקופת המנדט והוא הסיבה לאשכול הענבים שמופיע בסמל של המועצה המקומית אבו גוש. בתקופה הצלבנית ולאחריה הוקם במקום כנסייה ומנזר בנדיקטיני. המנזר קיים עד היום.
בתקופה העות'מאנית התיישבה במקום משפחת אבו גוש ושם המקום שונה ברביעית לאבו גוש.
קישורים חיצוניים
- קריית יערים - בעלה | מחבר: ישראל רוזנסון אתר מקראנט.
הערות שוליים
- ↑ Khalaily, H., & Marder, O. (2003). The Neolithic site of Abu Ghosh: the 1995 excavations (Vol. 19). Israel Antiquities Authority.
- ↑ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2012, ע"מ 248.
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז • אהוד בן גרא • שמגר בן ענת • דבורה הנביאה • גדעון בן יואש • תולע בן פואה • יאיר הגלעדי • יפתח הגלעדי • אבצן מבית לחם • אילון הזבולוני • עבדון בן הלל • שמשון • עלי הכהן • שמואל הנביא • יואל ואביה בני שמואל | |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני • ברק בן אבינעם • יעל אשת חבר הקיני • אבימלך בן גדעון • יותם בן גדעון • פינחס בן אלעזר הכהן • אלקנה • חנה • פנינה • חפני ופינחס • אשת פינחס • מנוח • אשת מנוח • בת יפתח • משפחת אביעזר • יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך • בעז • נעמי • רות • ערפה • מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב • יבין מלך חצור • סיסרא • דלילה • אם סיסרא • כושן רשעתים • זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא • שירת דבורה • פסל מיכה • פילגש בגבעה • מגילת רות | |
| מקומות | גלגל • משכן שילה • נחלות שבטי ישראל • המצפה • מעברות הירדן • חרושת הגויים • קריית יערים • אלון מעוננים • אלון מוצב • תומר דבורה • בית אל • מרוז | |
| עמים | שבעת העממים • כנען • פריזי • יבוסי • אמורי • חיווים • חתים • גרגשי • ארמים • מואב • עמון • עמלק • פלשתים • מדין • בני קדם | |
רישיון cc-by-sa 3.0