יחסי אלג'יריה–לוב

יחסי אלג'יריה–לוב
אלג'יריה לוב
אלג'יריהלוב
שטחקילומטר רבוע)
2,381,7401,759,540
אוכלוסייה
42,972,8786,890,535
תמ"ג (במיליוני דולרים)
630,00061,970
תמ"ג לנפש (בדולרים)
14,6608,993
משטר
דמוקרטיה סמי-נשיאותיתממשלת מעבר

יחסי אלג'יריה–לוב הם יחסים ארוכי שנים בין שתי השכנות הצפון אפריקאיות מברית המגרב, אם כי הם מתוחים באופן משמעותי על ידי מתחים בין מהפכני מועצת המעבר הלאומית (NTC) של לוב, והמפלגה האוטוקרטית של הנשיא עבד אל-עזיז בותפליקה של אלג'יריה. היחסים הבילטרליים היו בדרך כלל טובים במהלך שלטונו בלוב של מועמר קדאפי בן 41 השנים.

תמיכה לובית חזקה בחזית פוליסריו בסהרה המערבית עד 1984, ועמדות קשות באותה מידה בנושא הקולוניאליזם וישראל, הקלו את היחסים האלג'יריים עם לוב. עם זאת, נטיות לוב לאיחוד פוליטי בקנה מידה מלא, הפריעו לשיתוף פעולה פוליטי פורמלי, מכיוון שאלג'יריה נסוגה באופן עקבי משיתוף פעולה כזה עם שכנתה הבלתי צפויה. חוזה אוג'דה (1984) בין לוב למרוקו, שייצג תגובה לחוזה האחווה והקונקורד (1983) בין אלג'יר ותוניסיה, החמיר באופן זמני את יחסי אלג'יריה-לוב על ידי יצירת חלוקה מדינית באזור - לוב ומרוקו בצד אחד; ואלג'יריה, תוניסיה ומאוריטניה, בצד השני.

בשנת 1988 הוזמנה לוב להשתתף בוועדה הבין-מגרבית שהייתה אחראית על הקמת איחוד המגרב הערבי (UMA). הקמת UMA בפברואר 1989 סימנה את שיתוף הפעולה הפוליטי או הכלכלי הרשמי הראשון בין שתי המדינות.

קשר היסטורי

מסדר הסנוסים, ששלט בממלכת לוב, הוא ממוצא אלג'יראי ונקשר מאוד בזהות האלג'יראית.

מלחמת האזרחים האלג'ירית

לוב של קדאפי הואשמה על ידי הרשויות באלג'יריה במעורבות בעיצומה של מלחמת האזרחים האלג'יראית (19912002) שגרמה למלחמה הרסנית ולמותם של 200,000 אלג'יראים. לוב, יחד עם איראן, ערב הסעודית, סודאן ומרוקו, היו מעורבים בתמיכה בקבוצה האסלאמית המזוינת ובקבוצות מיליטנטיות אחרות איסלאמיסטיות.

המהפכה הלובית

במהלך מלחמת האזרחים בלוב, האשימה מועצת המעבר הלאומית נגד קדאפי (NTC) של לוב את אלג'יריה כי היא תומכת בקדאפי בכך שאפשרה לו להעביר ציוד צבאי ולוחמים זרים דרך שטח אלג'יריה.[1][2]

ב-8 במאי 2011 הביע סאדק בוגאטאיה, מנהיג פרלמנטרי וחבר הוועד המרכזי של מפלגת ה-FLN השלטת, את תמיכתה הבלתי מותנית של אלג'יריה בקדאפי, בעת שהתייחס לפגישתו של קדאפי עם שבטי לוב בטריפולי.[3] מאוחר יותר הסביר במהלך ראיון לעיתון האלג'יראי "Ech-Chourouk" כי ביקורו בלוב היה למטרות הומניטריות וכי הוא מואשם במשימה זו על ידי עבד אל-עזיז בלח'אדם, מזכ"ל ה-FLN.

בתחילת יוני 2011 החל ה-NTC לרכך את הרטוריקה שלו. גוגה, סגן יו"ר ה-NTC, הסכים לראיון עם היומון האלג'יראי " Echorouk" בו אמר, "העמים האלג'יראים והלובים הם אחים. אנו בטוחים כי יחסינו יהיו חזקים יותר בימים הקרובים. אנחנו לא רוצים לקיים סכסוכים עם מדינות אחרות במיוחד עם מדינה אחות כמו אלג'יריה. אנו מבקשים לראות את אלג'יריה מרחיבה את תמיכתה ב-NTC בקרוב מאוד."[4]

למרות מאמציו של גוגה לשפר את היחסים עם אלג'יריה, כחודשיים וחצי לאחר מכן, לוחמי האופוזיציה הסתערו על שגרירות אלג'יריה בטריפולי במהלך מבצע "שחר בתולת ים", בזזו והשחתו את הבניין. לא היה ברור אם לאלמונים היו הוראות לכוון לשגרירות. שר החוץ האלג'יראי מוראד מדלקי התלונן בפני מזכ"ל האו"ם באן קי-מון על המקרה.[5] ב-24 באוגוסט, משרד החוץ האלג'יראי הכחיש שוב את ההאשמות שאלג'יר הציעה תמיכה לקדאפי במהלך המלחמה ודרש מה-NTC לחזור מהאשמותיה הקודמות כתנאי לכך שממשלת אלג'יריה תכיר במועצה.[6]

עם זאת, כאשר התברר כי אלג'יריה לכאורה נותנת מחסה לקדאפי לאחר שנמלט בעקבות השתלטות ה-NTC על טריפולי, ה-NTC נקט נימה קשה בהרבה. ב-29 באוגוסט נמסר כי אם אלג'יריה תעניק מחסה עבור קדאפי או בני משפחתו, זה ייחשב כ"מעשה תוקפנות".[7] בתגובה, כוחות הביטחון הלוביים סגרו את הגבול עם אלג'יריה כדי למנוע מעברים לא חוקיים.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. Al Baik, Duraid (4 במרץ 2011). "Rebel council calls on UN to hit mercenary bases". Gulfnews. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2011. 
  2. "Algeria predicts tense ties with Libyan rebels". Al-Alam News Network. 3 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-2014-11-06. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2011. 
  3. Algeria's 'one-eyed' American general - Briefings - Al Jazeera English
  4. "Libyan National Transition Council: "Algeria is a brotherly country"". Echorouk Online. 7 ביוני 2011. אורכב מ-המקור ב-1 October 2011. בדיקה אחרונה ב-5 ביולי 2011. 
  5. "Algerian Embassy In Tripoli Target Of series Of Violations". Bernama. 23 באוגוסט 2011. אורכב מ-המקור ב-2012-06-03. בדיקה אחרונה ב-25 במאי 2013. 
  6. Walid Ramzi (24 באוגוסט 2011). "Algeria to open relations with Libya transitional council". Magharebia. אורכב מ-המקור ב-31 August 2011. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2011. 
  7. "Rebels to seek return of Gaddafi family from Algeria". Reuters. 29 באוגוסט 2011. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.