יחסי דנמרק–לוב

יחסי דנמרק–לוב
דנמרק לוב
דנמרקלוב
שטח (בקילומטר רבוע)
43,0941,759,540
אוכלוסייה
5,869,4106,890,535
תמ"ג (במיליוני דולרים)
287,80061,970
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,0348,993
משטר
מונרכיה חוקתיתממשלת מעבר

יחסי דנמרק–לוב הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק ללוב. היחסים הדו-צדדיים מתוחים בגלל פרשת קריקטורות מוחמד וההתערבות הצבאית של 2011 בלוב. דנמרק מיוצגת בלוב באמצעות שגרירותה בקהיר, מצרים.[1] שר החוץ הדני וילי סובנדל ביקר בלוב בפברואר 2012, לקראת פתיחת הנציגות החדשה בטריפולי.[2][3]

היסטוריה

ממלכת לוב

בינואר 1952, דנמרק ו-11 מדינות אחרות נתנו חסות להחלטה באו"ם על הקמת ממלכת לוב תחת המלך אידריס, ולהכיר בלוב כמדינה עצמאית.[4]

עידן קדאפי

לאחר תקרית טיסה 114 של ליביאן איירליינס, דנמרק עם צרפת, אוסטרליה ובריטניה נמנעה מהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם.[5][6] לאחר הפיגוע בדיסקוטק ברלין ב-1986, הורתה דנמרק לדיפלומטים הלובים בדנמרק לעזוב את המדינה.[7] כתגובה לגירושים גירשה ממשלת לוב דיפלומט מדנמרק.[8] בינואר 2006 סגרה ממשלת לוב את שגרירותה בדנמרק, כמחאה על פרשת קריקטורות מוחמד.[9] בשנת 2008, לוב החרימה חברות דניות,[10] והדירה חברות דניות מפרויקטים גדולים של תשתיות בשווי 126.5 מיליארד דולר.[11]

מועצת המעבר הלאומית

ב-18 במרץ 2011 נפגשה שרת החוץ הדנית לין אספרסן עם נציג מועצת המעבר הלאומית עלי זידאן.[12] ב-25 במרץ תמך הפוליטיקאי הדני נסר חאדר בהכרה דנית במועצת המעבר הלאומית כממשלתה הלגיטימית של לוב.[13] ב-19 באפריל פתח הארגון הלובי לדמוקרטיה וזכויות אדם, ארגון לא-ממשלתי וארגון גג למועצה המעבר הלאומית משרד בקופנהגן.[14] דנמרק הייתה בין המדינות, שדובר המועצה אמר כי ב-5 במאי 2011 הכירה במועצת המעבר הלאומית כממשלת לוב. עם זאת, דובר ממשלת דנמרק, ז'אן אלרמן קינגומבה, אמר כי קופנהגן לא נקטה בצעד זה, אך רואה במועצה "שותפה רלוונטית לדיאלוג".[15] ב-22 ביוני הכירה דנמרק במועצת המעבר הלאומית כנציגה הלגיטימית היחידה של לוב.[16]

מלחמת אזרחים הלובית

ב-5 במרץ, במהלך מלחמת האזרחים בלוב 2011, שר הפיתוח הדני סורן פינד סייע לנציבות האו"ם לזכויות אדם בסכום של 30 מיליון קרונה דנית לסייע לתושבים הלובים שנמלטו למצרים ותוניסיה.[17] ב-22 במרץ השיקה הטלוויזיה הממלכתית הלוב מתקפת תעמולה נגד דנמרק, והאשימה את דנמרק בהובלת מערכה נגד מוסלמים במשך מספר שנים.[18]

באפריל, DanChurchAid שלחה כמה צוותי פינוי המוקשים כדי לפנות מוקשים בלוב.[19] בתחילת אפריל 2011 שקלה דנמרק לקבל כעשרה פליטים לוב מלמפדוזה, איטליה.[20] ממשלת דנמרק שקלה הקפאת נכסים לובים בדנמרק. למועמר קדאפי היו בדנמרק כ-25 מיליון דולר.[21] במהלך המלחמה העביר משרד החוץ הדני ייעוץ זמני ללוב באתר אינטרנט.[22] הקונסול הכללי של לוב לדנמרק, מוניר אלדוואדי, גורש מדנמרק והוכרז כאישיות בלתי רצויה במאי 2011.[23] ב-9 באוגוסט 2011 נתנה דנמרק לשני דיפלומטים לובים, נאמנים לקדאפי, סאלח עומר אבו רוושה וחאלד מנצור סאלם אל-אספר חמישה ימים לעזוב את דנמרק, ושניהם הוכרזו כלא רצויים.[24]

מבצע שחר האודיסיאה

ב-13 במרץ, בהצבעה פה אחד, אישר הפרלמנט של דנמרק פעולה צבאית ישירה של חיל האוויר הדני כדי לסייע באכיפת החלטה 1973 של מועצת הביטחון, בסימן הפעם היחידה עד כה בתולדות המדינה שהמחויבות הצבאית נתמכה על ידי אחדות פרלמנטרית מלאה.[25] חיל האוויר המלכותי הדני השתתף עם שישה מטוסי F-16AM, מטוס תובלה צבאי סופר הרקולס C-130J-30 וצוותי היבשה המקבילים אליו. רק ארבעה מטוסי F-16 שימשו לפעולות הפצצה, בעוד שהשניים הנותרים שימשו כעתודה.[26] ההתקפות האוויריות הראשונות מכלי טיס דניים בוצעו ב-23 במרץ עם ארבעה כלי טיס שביצעו 12 גיחות כחלק ממבצע שחר האודיסיאה.[27] הגרדיאן דיווח במאי 2011 כי מטוסי F-16 הדנים הרגו את בנו של מועמר קדאפי, סיף אל-ערב קדאפי.[28]

ביוני, שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס שיבח את דנמרק, קנדה ונורווגיה, ואמר שלמרות ששתי המדינות הללו סיפקו רק 12 אחוז מהמטוסים למבצע, מטוסיהן ניהלו שליש מהגיחות.[29]

הערות שוליים

  1. ↑ Government of Denmark. "Danish Foreign Ministry of Affairs: Libya". Ministry of Foreign Affairs (Denmark) (בDanish). אורכב מ-המקור ב-15 July 2012. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2011. 
  2. ↑ Ministry of Foreign Affairs of Denmark (20 בפברואר 2012). "Søvndal i Libyen - åbner nyt repræsentationskontor og annoncerer flere penge til minerydning" (בDanish). בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  3. ↑ "Denmark Opens New Embassy in Tripoli". The Tripoli Post. 21 בפברואר 2012. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  4. ↑ "LIBYA'S U. N. ENTRY IS PUSHED BY U. S.; 12 Nations Sponsor Resolution Hailing New State -- Soviet Asks West Shut Bases There". The New York Times. 24 בינואר 1952. עמ' 4. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  5. ↑ "Draft resolution "not acceptable"" 15 (87). Daily News. 6 במאי 1986. עמ' 3. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  6. ↑ "VII-AVIATION AND SPACE LAW". Australasian Legal Information Institute. Australasian Legal Information Institute. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  7. ↑ "Retaliation fears from Libya intensified" (38). Merced Sun-Star. 25 באפריל 1986. עמ' 24. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  8. ↑ "Libya expels 17 diplomats" (92). The Glasgow Herald. 13 במאי 1986. עמ' 6. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  9. ↑ "Libyen lukker sin ambassade i protest". Danmarks Radio. 29 בינואר 2006. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2011. 
  10. ↑ "Libyen boykotter danske firmaer". Politiken. 19 ביוני 2008. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2011. 
  11. ↑ "Libya bars Denmark from big projects". The Times (Malta). 10 ביוני 2008. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2011. 
  12. ↑ "Danmark klar til krig uden enighed i NATO" (בDanish). Berlingske. בדיקה אחרונה ב-28 ביוני 2011. 
  13. ↑ "Khader: Libysk eksilregering til Danmark". Børsen (בDanish). 25 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2011. 
  14. ↑ "Libyske oprørere åbner kontor i København". Danmarks Radio (בDanish). 19 באפריל 2011. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  15. ↑ "Denmark denies officially recognising Libya rebels". Reuters. 5 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2011. 
  16. ↑ "Danmark anerkender libyske oprørere" (בDanish). jp.dk. בדיקה אחרונה ב-22 ביוני 2011. 
  17. ↑ "Danmark giver millioner til Libyen". TV 2 News. 5 במרץ 2011. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2011. 
  18. ↑ Jakob Busk Olsen (22 במרץ 2011). "Libya accuses Denmark of leading attacks". Danmarks Radio. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2011. 
  19. ↑ "Danske mineryddere rykker ind i Libyen". B.T. (tabloid). 14 באפריל 2011. בדיקה אחרונה ב-16 באפריל 2011. 
  20. ↑ Ritzau (11 באפריל 2011). "Danmark kan modtage flygtninge fra Libyen". Jyllandsposten (בDanish). בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  21. ↑ "Gaddafi property in Denmark". Danmarks Radio. 24 בפברואר 2011. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2011. 
  22. ↑ Government of Denmark. "Temporary travel advice for Libya". Ministry of Foreign Affairs (Denmark) (בDanish). Ministry of Foreign Affairs (Denmark) / WebCite. אורכב מ-המקור ב-19 April 2011. בדיקה אחרונה ב-19 באפריל 2011. 
  23. ↑ "Denmark expels Libya's consul general". The Swedish Wire. 27 במאי 2011. אורכב מ-המקור ב-30 May 2011. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2011. 
  24. ↑ "DK giver Gaddafi-diplomater marchordre". B.T. (tabloid). 9 באוגוסט 2011. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2011. 
  25. ↑ Staff writer (19 במרץ 2011). "Enigt Folketing stemmer for krig i Libyen" (בDanish). Dagbladet Børsen. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2011. 
  26. ↑ "Denmark to send squadron on Libya op" (בDanish). Politiken.dk. 184 March 2011. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2011.  Check date values in: |date= (עזרה)
  27. ↑ "Danish F-16s drop their first bombs on Libya". Flightglobal.com. 23 במרץ 2011. אורכב מ-המקור ב-24 March 2011. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2011. 
  28. ↑ "Danish jets kill Gaddafi’s son: report". Copenhagen Post. 2 במאי 2011. בדיקה אחרונה ב-9 באוגוסט 2011. 
  29. ↑ Cloud, David S. (11 June 2011). "Gates Tells NATO It Must Hold Up Its End". McClatchy-Tribune News Services (via Stars and Stripes). p. 3.
דנמרק יחסי החוץ של דנמרק
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
המועצה הנורדית
לוב יחסי החוץ של לוב
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.