יחסי הודו–סוריה

יחסי הודו–סוריה
הודו סוריה
הודוסוריה
שטח (בקילומטר רבוע)
3,287,263187,437
אוכלוסייה
1,326,093,24719,398,448
תמ"ג (במיליוני דולרים)
9,474,00050,280
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,1442,592
משטר
רפובליקה סוציאליסטית פדרליתרפובליקה

יחסי הודו–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין הודו לסוריה, אשר החלו כבר בימי קדם. שתי המדינות שכנו על דרך המשי שבאמצעותה התנהלו חילופי תרבויות במשך מאות שנים.

היסטוריה

ראש הממשלה ג'והארלאל נהרו והנשיא שוקרי כוואלי בדמשק; 1956.

הדחף להמשיך ביחסים עם העולם המוסלמי בכלל, והעולם הערבי בפרט, התחזק לאור חלוקת הודו על רקע דתי. מחיצות דתיות בצד. אותה נקודת מבט הביאה תמיכה בעניין הפלסטיני. בנוסף, הודו נקטה מדיניות פרו-ערבית בנוגע לסכסוך הערבי-ישראלי במטרה לנטרל את ההשפעה הפקיסטנית באזור וכן להבטיח גישה למשאבי נפט במערב אסיה.[1]

לאומיות משותפת ואוריינטציה חילונית, חברות ב-NAM ותפיסות דומות בנושאים רבים חיזקו עוד יותר את הקשר בין שתי המדינות. הודו תמכה ב"זכותה הלגיטימית של סוריה להחזיר את רמת הגולן הכבושה". מאידך, סוריה הכירה כי קשמיר הוא נושא דו-צדדי וכן סיפקה תמיכה כללית בחששות הודו ואף במועמדות בפורומים בינלאומיים שונים.[2]

פיתוח יחסים

מעבר לקשרים מסחריים, גיש גם חילופי מקצועות בין המדינות. בנוסף לאוכלוסיית סטודנטים סורית גדולה בהודו, בכל שנה מוצעות חמש מלגות במסגרת תוכנית CEP לסטודנטים סורים לצורך לימודים גבוהים בהודו, וכן 14 מלגות לחוקרים סורים במסגרת תוכנית מלגות התרבות הכללית (GCSS). סוריה מציעה גם חמש מלגות לסטודנטים הודים ללימוד שפה וספרות ערבית.[2] שתי המדינות חתמו גם על הסכמים לשתף פעולה בחינוך מדעי וטכני.[3]

בשנת 2007 קרא אסד להודו לקחת חלק פעיל יותר בתהליך השלום במזרח התיכון. גם שר החוץ הסורי אמר הערה דומה ואמר: "הודו חייבת למלא את תפקידה בזירה הבינלאומית. המצב במזרח התיכון משפיע ישירות על הודו. אינטרס של הודו לראות פתרון של הסכסוך הערבי-ישראלי. הודו צריכה להשקיע בקשריה עם ארצות הבחירות כדי לשכנע את הממשל האמריקני כי היציבות במזרח התיכון היא האינטרס של ארצות הברית וישראל. על הודו לשכנע גם מדינות תנועה אחרות שאינן מתואמות לתמוך בתהליך השלום במזרח התיכון והקמת מדינה פלסטינית. הודו יכולה לעשות הרבה בתחום הזה. כל עוד הודו תמשיך במדיניות החוץ העצמאית שלה, היחסים בין הודו לסוריה יגדלו ליתרון הדדי."[4] ב-2008 קרא נשיא הודו אז פרטיבה פטיל לשתי המדינות לחזק את היחסים עם הגברת הסחר ולעודד קשרים בין אנשים. בזמן שאירחה את נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, אמרה כי "הקשרים האזרחיים וההיסטוריים שלנו ידועים ומתועדים היטב. אנו מצפים להגברת היחסים שלנו עם סוריה כפי שאנו מאמינים כי הקשרים הסטורי שלנו חשוב לא פחות כדי עמינו כפי במאמצים המשותפים שלנו בנתיב של מודרניזציה."[5] בשנת 2010, בביקור של פטיל בסוריה קרא לישראל להחזיר את רמת הגולן: "הודו תמכה בעקביות בכל העניין הערבי בלבד. ברצוני לחזור על תמיכתנו החזקה בזכותה הלגיטימית של סוריה לרמת הגולן ובחזרתה המוקדמת והמלאה לסוריה." נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ערך מסיבת עיתונאים עם פטיל, שם הטיל על ישראל את שיבוש השלום ואמר: "הבענו את תקוותנו שיחסי סוריה–הודו יחד עם מאמצים בינלאומיים יסייעו לשים קץ לסבלות העם הפלסטיני, החסום על ידי חומת אפרטהייד."[6][7]

מסחר

משרד החוץ ההודי תיאר את היחסים הכלכליים של שתי המדינות הם בעלי "סיכויים מבריקים וטומנים בחובם פוטנציאל גדול".[8]

לפני מלחמת האזרחים בסוריה, הייצוא ההודי לסוריה כלל בעיקר בדים וחוטים מעשה ידי אדם (21%), מכונות וציוד תחבורה (20%), תרופות וכימיקלים (8%), ייצור מתכות (6%), יוטה ומוצרי יוטה (4%). הייבוא שלה כלל פוספטים סלעיים, קטניות, תבלינים, כותנה גולמית וצמר גולמי, אולם ניתן היה לראות יותר ייצוא של פריטים מסורתיים כמו מוצרי יוטה / יוטה, אורז שאינו בסמטי, תה, קפה ומוצרים חקלאיים אחרים.[9]

בעשור הראשון של המאה ה-21 הודו וסוריה הודיעו גם על תחומים בעלי תועלת הדדית כדי למקד בהם יותר תשומת לב: פוספטים, מלט, תחום החשמל, טכנולוגיית המידע, החינוך והתעשיות החקלאיות היו אזורים כאלה. הודו גם הביעה עניין בהרחבת ההתקשרויות התעשייתיות שלה בצורה של השקעות ומיזמים משותפים.[10] בשנת 2009 חתמו שר הנפט ההודי מורלי דאורה ושר הנפט והמשאבים הסורי סופיאן אל-עלא על הסכם בכנס פטרוטק הודו 2009, שסללו את הדרך ל-"ONGC Videsh", הזרוע הזרה של תאגיד הנפט והגז הטבעי לנפט וגז טבעי בסוריה.[11] עד אז רוב ההשקעות ההודיות בסוריה היו בקנה מידה קטן. בשנת 2006 קיבלה סוריה השקעות מהודו בהיקף של 84 מיליון דולר בסך כולל של 800 מיליון דולר. הודו הייתה, אם כן, המשקיעה השלישית בגובהה (מאחורי ההובלה האיראנית) במדינה והקדימה את גרמניה עם 24 מיליון דולר (בעוד שהאיחוד האירופי בכללותו הכניס 155 מיליון דולר).[12] באותה תקופה מאזן הסחר היה לטובת הודו, אם כי שיערו שהדבר עשוי להשתנות עם חוזי הנפט והגז החדשים. חברות הודיות רבות קיבלו גם חוזים חשובים מסוריה. KEC (I) Ltd השלימה חוזה של כ-48 מיליון דולר לבניית מגדלי הולכה / רשת חשמל ירדן–סוריה. BEML היא ספקית קבועה של ציוד העברת אדמה לסוריה וסיכמה הזמנה של כ-6 מיליון דולר. IRCON קיבלה הזמנה של כ-9 מיליון דולר לתחנות משנה חשמליות. ABB (הודו) זכתה בחוזה של כ-51.5 מיליון דולר לאספקת תשע תחנות כוח. לקונסורציום בראשות ONGC Videsh הוענק חוזה חיפושים (בלוק 24, שעשוי להיות עשיר בנפט). התאחדות יצרני החשמל והאלקטרוניקה ההודית תמורת חוזים בשווי של 40 מיליון דולר.

יחסי תרבות

הנוכחות הנוצרית הראשונה בהודו הייתה של כנסיית המזרח. השפה הסורית העתיקה בקרב הנוצרים הסורים מקראלה הובאה לקרלה גם על ידי תומאס הקדוש במאה ה-1 לספירה. גם כיום השפה ממשיכה להילמד במכללות ובאוניברסיטאות בקרלה.[2]

ביקורים דו-צדדיים

ב-14 ביולי 1957 ביקר בדמשק ראש ממשלת הודו הראשון ג'ווהרלל נהרו בדרכו לארצות הברית. במהלך הביקור נקרא לכבודו רחוב ראשי (בו נמצאת כיום כיכר אומיה) במטרה "להנציח את יחסי סוריה והודו".[13]

שר המדינה ההודי למידע ושידור, ארון ג'ייטלי, ביקר בסוריה בינואר 2000. שר בכיר, מורלי מנוהר ג'ושי השתתף בטקסי ההלוויה של הנשיא לשעבר חאפז אל-אסד ביוני 2000. שר המדינה למדע וטכנולוגיה, BS Rawat ביקר בסוריה בנובמבר 2000. יסוואנט סינג ביקר גם בסוריה בינואר / פברואר 2001 וישוואנט סינה ביקר בסוריה באוגוסט 2003. סגן ראש הממשלה ושר החוץ הסורי פארוק א-שרע ביקר בהודו באוגוסט 2002. ראש ממשלת הודו אטאל ביהארי ואג'פאיי נסע עם משלחת הכוללת את שר העניינים החיצוניים שלו, היועץ לביטחון לאומי ובכירים לביקור רשמי בן 3 ימים בסוריה, שהיה הביקור הראשון של ראש ממשלת הודו לאחר 15 שנים. בטיול חנכו ואג'פאיי ואסד במשותף את המרכז הביולוגי הלאומי הסורי, שהוקם בסיוע הודי, שם הודיע ואג'פאיי על מענק מיוחד של מיליון דולר למרכז. שתי המדינות החליטו גם להקים ועדה משותפת לפחמימנים. ואג'פאיי הודיעה גם על מסגרת אשראי בסך 25 מיליון דולר לפיתוח סחר דו-צדדי. מצדם, סוריה תמכה גם בהחלטה של סוגיות הודו-פקיסטן באופן דו-צדדי באמצעות דיאלוג שהתבסס על הסכם סימלה (1972) והצהרת לאהור (1999), ואילו וויג'פיי חזר על "התמיכה העקרונית של הודו בעניין הפלסטיני והסורי ובגיטימי. זכויות ושאיפות במסגרת החלטות האו"ם וכן עקרון 'ארץ לשלום'."[2] מאוחר יותר ביקר בהודו שר החוץ הסורי ואחריו כעבור שנה הנשיא אל-אסד. אחרי שבשאר אל-אסד הפך לנשיא ביולי 2000, משלחת השרים הראשונה שלו שנסעה לחו"ל הייתה להודו, בראשות ראש הממשלה הסגן לענייני כלכלה כללה את השרים של תכנון, תעשייה, מדע וטכנולוגיה וחינוך גבוה.

נציגויות דיפלומטיות

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ "India - Middle East". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  2. 1 2 3 4 "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2005-07-18. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2009. 
  3. ↑ MENAFN. "Business & Financial - International News, Currencies & Economic Indicators". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  4. ↑ "Syria backs bigger role for India in Middle East peace - News - Webindia123.com". webindia123. 15 באוגוסט 2007. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  5. ↑ "India, Syria should intensify ties: Patil". The Indian. 18 ביוני 2008. בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  6. ↑ JPOST.COM STAFF (27 בנובמבר 2010). "India's president supports Syria's claim on Golan Heights". THE JERUSALEM POST. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2011. 
  7. ↑ Haaretz Service (19:39 27.11.10). "Indian president backs Syria's claim on the Golan Heights". HAARETZ. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2011.  Check date values in: |date= (עזרה)
  8. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-03-13. בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2016. 
  9. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-01-09. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2009. 
  10. ↑ "India for expanding industrial relations with Syria - Express India". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  11. ↑ "India, Syria sign oil exploration pact". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  12. ↑ "India, Syria bilateral relations: stepping on the gas". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  13. ↑ "Fw-Magazine.com". בדיקה אחרונה ב-17 באפריל 2017. 
  14. ↑ אתר על יחסי מדינות
הודו יחסי החוץ של הודו
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האו"ם • האיחוד האירופי • OECD • נאט"ו
הודו הבריטית
סוריה יחסי החוץ של סוריה
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הליגה הערבית • הסכסוך הישראלי-ערבי • הסדר הסורי בלבנון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.