יחסי הפיליפינים–פורטוגל

האימפריה הפורטוגזית

פרדיננד מגלן הפורטוגלי נחשב לאירופי הראשון בפיליפינים מאז הגעתו בשנת 1521 לאחר כיבוש סולטנות מלאקה ב-1511, הפורטוגלים הרחיבו את נתיבי הסחר שלהם ברחבי האוקיינוס ההודי לעבר האוקיינוס השקט. מלאקה הפכה למוקד רשת הסחר ההולכת וגדלה.

טומה פירס דיווח בשנת 1515 על מגעים עם אנשים מהאי לוזון במלאקה. ככל הנראה המגעים עם קהילה זו היו מהסיבות של המלחים הפורטוגזים להפליג ללוזון בפעם הראשונה.

עם זאת, הביקור המתועד הראשון של פורטוגלי באזור הפיליפינים היה הגעתו של מגלן ב-16 במרץ 1521 לאי הומונהון. מגלן, שהיה בשירות ספרדי, ביקר אז בסבו ובאיים אחרים באזור הפיליפינים, עד שמת ב-27 באפריל 1521 בקרב על מקטן.

בשנים שלאחר מכן פנו מדי פעם ספינות פורטוגזיות לאיים שונים בדרום הפיליפינים. עם זאת, הם לא הקימו קשרים קבועים או אפילו בסיסים משלהם, מכיוון שלא מצאו שם סחורות או מקומות מסחר מעניינים. הספרדים, לעומת זאת, התיישבו מייד בפיליפינים במטרה לקבל מכאן גישה לנתיבי הסחר בפורטוגל. משלחתו של הנווט הספרדי רואי לופז דה וילאלובוס בשנת 1543 העניקה לפיליפינים את שמה הנוכחי לכבוד המלך הספרדי פליפה השני. אולם הקשיים הימיים לחזור מהפיליפינים לבסיסים הספרדיים באמריקה מנעו מתוכניותיה של ספרד לגזול מהפורטוגלים את שליטתם בסחר עם המזרח הרחוק.

הקשר הרשמי המתועד הראשון בין פורטוגל לפיליפינים הוא נחיתתו של הנווט הפורטוגלי פרו פידאלגו על האי לוזון בשנת 1545 במסעו מבורנאו לחוף סין.

לאחר הידיעה באירופה על ההתיישבות המוצלחת של הפורטוגלים במקאו בשנת 1557, ספרד הגבירה את מאמציה במזרח אסיה, וכתוצאה מהמאמצים הוקמה קולוניה ספרדית על ידי מיגל לופז דה לגזפי בשנת 1564 וגילוי נתיב ימי אמין מהפיליפינים חזרה לאמריקה על ידי אנדרס דה אורדנטה.

סוחרים פורטוגזיים ממקאו נסעו אז בתדירות גבוהה יותר לפיליפינים, שם הפורטוגלים החליפו בעיקר מוצרים סיניים בכסף מאמריקה. סחר זה התוגבר במיוחד בתקופת השלטון הספרדי על פורטוגל בין השנים 1580–1640.

קשר סחר זה נמשך עד המאה ה-19. סוחרים פורטוגלים המשיכו לסחור בקביעות בסחורות סיניות כמו משי ופורצלן בעד מזון וכסף מאמריקה. ישנן עדויות גם למשלוחים של תותחים פורטוגזיים שנעשו ממקאו לפיליפינים. למרות קשר הסחר המתמשך, לא ידוע על עקבות פורטוגזיים משמעותיים בפיליפינים. בנוסף לחרסינה ותותחים ממקאו ומאמבני נמבאן המסופקים על ידי הפורטוגזים, הספרים הפורטוגזיים והדפסים, במיוחד בספרייה של אוניברסיטת תומאס אקווינס במנילה, הם חלק ממורשת זו.

הנוכחות הפורטוגזית בהיסטוריה של הפיליפינים, במיוחד במאות ה-16 וה-17, טרם נחקרה בצורה מספקת.

יחסים מודרניים

הפיליפינים קיבלו עצמאות מספרד בשנת 1898, אך מאוחר יותר הפכו למושבה של ארצות הברית, ממנה הם קיבלו עצמאות בשנת 1946.

בפברואר 1960, הפיליפינים ופורטוגל כוננו יחסים דיפלומטיים רשמיים.

לאחר מהפכת הציפורנים בשנת 1974, פורטוגל, שחזרה לדמוקרטיה, העניקה למושבותיה עצמאות וכוננה מחדש את היחסים הבינלאומיים. הפיליפינים תחת הדיקטטור הפרו-מערבי פרדיננד מרקוס לא הייתה בין המדינות איתן התפתחו יחסים אינטנסיביים יותר. היחסים השתפרו לאחר נפילתו של מרקוס בשנת 1986, אך בגלל היעדר נקודות התייחסות, שתי המדינות לא התקרבו זו לזו. בין השנים 1981–1996 הייתה פורטוגל מיוצגת בפיליפינים באמצעות שגרירותה בסיאול, קוריאה הדרומית.

כחלק מהצעדים שלה לאחר משבר האירו בשנת 2010, סגרה פורטוגל את נציגותה במנילה בשנת 2012, ומאז היא מיוצגת שם באמצעות שגרירותה בג'קרטה, אינדונזיה. הקמה מחודשת של נציגות פורטוגזית במנילה, שתוכננה מאז 2014, טרם יושמה (נכון לאפריל 2017).