יחסי ישראל–פורטוגל

יחסי ישראל–פורטוגל
ישראל פורטוגל
ישראלפורטוגל
שטחקילומטר רבוע)
22,07292,090
אוכלוסייה
9,210,10010,302,674
תמ"ג (במיליוני דולרים)
317,100314,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
34,43030,487
משטר
דמוקרטיה פרלמנטריתרפובליקה
נשיא המדינה ראובן ריבלין ושגריר פורטוגל הנכנס ז׳ואה-ברנרדו דה אוליברה מרטינס וינשטיין, נובמבר 2017

יחסי ישראל-פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל והרפובליקה הפורטוגלית. היחסים כוננו בשנת 1977. לישראל יש שגרירות בליסבון ולפורטוגל יש שגרירות בתל אביב-יפו. כמו כן, פורטוגל מחזיקה בקונסוליה בחיפה.[1]

היסטוריה

בדרך כלל, ברוב הצבעות האו"ם בעניינים של מדינת ישראל פורטוגל נמנעת, כמו בהחלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם, או מצדדת במדינות ערב. בתחילת 1977 החליטה ממשלתו של מריו סוארש לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל בראשותו של יצחק רבין. היחסים בין שתי המדינות הושפעו רבות מההיסטוריה של יהודי פורטוגל ואנוסי פורטוגל.

משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית עד לפתיחת השגרירות.[2]

ב-20 בדצמבר 2005 נחתם מזכר הבנה בדבר חילופי מידע ומעקב אחרי פעילות ניירות ערך בין שתי המדינות.

ב-26 בספטמבר 2006 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ופורטוגל. האמנה אושררה בישראל ב-22 בפברואר 2007 ובפורטוגל ב-15 בינואר 2008.[3]

ביקורים רשמיים מטעם שתי המדינות

ב-23 בינואר 2011 ערך שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור רשמי בבריטניה ובפורטוגל. ליברמן הגיע לפורטוגל ב-25 בינואר באותה שנה, ומהלך הפגישה בליסבון נפגש ליברמן עם שר החוץ של פורטוגל, לואיש אמאדו, עם נשיא הפרלמנט, ג'יימה גמא ועם ראשי הקהילות היהודיות בפורטוגל.[4]

ב-9 בספטמבר 2007 ביקר בירושלים שר החוץ הפורטוגלי לואיש אמאדו. במהלך הביקור נפגש אמאדו עם שרת החוץ ציפי לבני, נשיא המדינה שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, חבר הכנסת יוסי ביילין ועם שליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר ששהה באותה העת בירושלים.[5]

זכאות לדרכון פורטוגלי

בשנת 2013 הודיעה ממשלת פורטוגל כי בכוונתה לאפשר לצאצאי המגורשים מהמדינה לקבל אזרחות פורטוגלית, ולמעשה גם כרטיס כניסה לאיחוד האירופי. לאחר טיפול בנושא, שארך קרוב לשנתיים, הממשלה הפורטוגלית חוקקה חוק המעניק הקלות משמעותיות לקבלת דרכון פורטוגלי ואזרחות מקומית לצאצאי היהודים שגורשו או עזבו את המדינה מסוף המאה ה-15 ואילך.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.