יעקב-מיכאל חזני

מיכאל חזני
מיכאל חזני, 1951
מדינה ישראל  ישראל
לידה 27 ביוני 1913
בנדין, פולין (אז בשליטת הקיסרות הגרמנית)
פטירה 2 ביולי 1975 (בגיל 62)
עפולה, ישראל
תאריך עלייה 1932
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
סיעה הפועל המזרחי, חזית דתית לאומית, המפד"ל
שר הסעד ה-5
תקופת כהונה 1 בספטמבר 1970 - 4 באפריל 1974 (3 שנים ו־30 שבועות)
הקודם בתפקיד יוסף בורג
הבא בתפקיד ויקטור שם-טוב
חבר הכנסת
תקופת כהונה 20 באוגוסט 1951 - 2 ביולי 1975 (23 שנים)
כנסות 2 - 8
תפקידים בולטים

יעקב מיכאל חזני (קנטרוביץ) (27 ביוני 1913 - 2 ביולי 1975) היה שר וחבר הכנסת, מראשי המפד"ל.

ביוגרפיה

חזני נולד בבנדין, פולין. הוא למד בישיבת "תורת חיים" (ישיבת בריסק) בוורשה, והוסמך לרבנות. כמו כן, למד חזני לימודים כלליים, ונבחן בבחינות הבגרות במסגרת אקסטרנית.

עלה ארצה ב-1932 כאשר הגיע להשתתף במשחקי המכביה ושינה את שם משפחתו, כדי שיוכל להישאר בארץ[1]. לאחר עלייתו לארץ עבד כפועל חקלאי, והיה מראשוני כפר יעבץ. לאחר מכן התגורר חזני בכפר הרא"ה ובכפר אברהם והיה ממייסדי קיבוץ טירת צבי.

כמו כן היה חזני ממייסדי "השומר הדתי" ומפעילי "החלוץ המזרחי", ופעיל בארגון "ההגנה".

חזני אף עבד במרכז החקלאי של הפועל-המזרחי, ולימים כיהן כיושב-ראש המרכז. בתפקידו זה פעל רבות להתרחבות ההתיישבות הדתית, והיה אב ופטרון להתיישבות הדתית בארץ ישראל. חזני אף כיהן כחבר הנהלת מוסד הרב קוק בירושלים.

בחיים הפוליטיים

חזני נבחר לראשונה לכנסת כחבר הכנסת השנייה בשנת 1951, וכיהן בה ברציפות עד ליום פטירתו, באמצע ימיה של הכנסת השמינית, בשנת 1975. חזני כיהן כחבר כנסת מטעם סיעת הפועל המזרחי, והחל משנת 1955, עם איחוד המזרחי והפועל המזרחי – כחבר כנסת מטעם סיעת המפד"ל. חזני כיהן כחבר הוועד הפועל של ”הפועל המזרחי” וחבר הנהלת המפד”ל.

הוא כיהן בכנסת השנייה והשלישית כחבר בוועדת הפנים, והחל בכנסת השלישית ועד הכנסת השביעית כיהן ברציפות כחבר בוועדת הכספים, והיה מעמודי התווך של ועדת הכספים, (ולאחר מכן - של ועדת השרים לענייני כלכלה), וממעצבי המדיניות הכלכלית והפיננסית של מדינת ישראל[דרוש מקור]. בנוסף היה סגן יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל.

לאחר הבחירות לכנסת השביעית וכינון ממשלתה השנייה של גולדה מאיר, נבחר חזני ב-22 בדצמבר 1969 לכהן כסגן שר החינוך והתרבות. כסגן שר החינוך יישר הדורים עם השר הממונה[דרוש מקור].

כהונתו בתפקיד נמשכה מספר חודשים, ובסבב התפקידים הפנימי שהתקיים בסיעת המפד"ל לאחר פטירתו של יו"ר המפד"ל, השר חיים משה שפירא, נבחר חזני ב-1 בספטמבר 1970 לראשונה כחבר הממשלה, בתפקיד שר הסעד.

בכהונתו כשר הסעד נודעה ברבים דאגתו וחרדתו לחלשים ולחסרי האונים שבחברה הישראלית, נזקקי הסעד, ללא הבדל בין יהודים לשאינם יהודים[דרוש מקור]. כשר הסעד הנהיג גישה של סעד ממלכתי לנזקקים, בזכות ולא בחסד, והעלה, באמצעות מאבקים רבים על תקציבו, את משרד הסעד לדרגה של אחד מן המרכזיים שבמשרדי הממשלה[דרוש מקור].

בתפקידו זה, החל חזני גם לגייס מתנדבות לשירות לאומי, בשנת 1970. שנה לאחר מכן, העביר חזני בממשלה החלטה להכיר במפעל ההתנדבות של השירות הלאומי, ולעודדו. בעקבות החלטה זו הוקמה האגודה להתנדבות בעם[2]. חזני אף הציע למנוע מבנות שהצהירו ולא עשו שירות לאומי את הלימוד באוניברסיטאות[3].

במסגרת המשא ומתן על הקמת ממשלת ישראל השש עשרה בראשות גולדה מאיר, לאחר הבחירות לכנסת השמינית, היה חזני בצד של ותיקי המפד"ל שחייבו הצטרפות לממשלה. הוא טען שאין טעם לעמוד על שינוי החוק בסוגיית מיהו יהודי וכי ישיבה באופוזיציה לא תביא לתוצאה טובה יותר[4]. הוא טען שמצב החירום במדינה לאחר מלחמת יום הכיפורים מחייב השתתפות בממשלה[5]. אולם לאחר שהושבע כחבר בממשלה החדשה הידוע שהצטרפות לממשלה הייתה טעות והתפטר ממנה[6] ב-4 באפריל 1974. במשך כשבעה חודשים שב חזני לכהן כחבר כנסת מן המנין, ועם הצטרפותה המאוחרת של המפד"ל לממשלתו של יצחק רבין, ב-29 באוקטובר 1974, שב חזני לכהן כשר הסעד, עד ליום פטירתו.

חזני הלך לעולמו בפתאומיות באמצע נאומו, בחנוכת מרכז הסהר האדום לנשים מוכות בעיר ג'נין[7], ביום כ"ג בתמוז ה'תשל"ה, 2 ביולי 1975, מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-62. הובא למנוחות בהלוויה ממלכתית בבית הקברות בהר הזיתים.

על שמו רחובות בחדרה ובנתיבות.

מפרסומיו

  • מדוכן הכנסת (בעריכת אריה האן, 1965)
  • הטיפול הפרלמנטרי בתקציב המדינה והפיקוח על ביצועו (1966)
  • מאמרים בעיתון "הצופה" בענייני דת ומדינה, חקלאות והתיישבות, חברה וכלכלה.

לזכרו

על שמו של השר מיכאל חזני נקרא היישוב נצר חזני בגוש קטיף, שהוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1973, ולקראת אזרוחה של ההיאחזות, והעלייה לקרקע, הוסב שמה בחודש שבט ה'תשל"ז (פברואר 1977), בהסכמת ראש הממשלה דאז, יצחק רבין לנצר חזני. בעקבות פינוי היישוב במסגרת תוכנית ההתנתקות בתאריך י"ג במנחם-אב ה'תשס"ה, 18 באוגוסט 2005, הוקם בשנת 2010 יישוב חדש באותו שם במועצה אזורית נחל שורק.

ביישוב אלון שבות שבגוש עציון נקרא על שמו רחוב ראשי, "מעלה מיכאל", כאות הוקרה על כך שהוא תמך ועזר הרבה בהקמת היישוב. רחוב על שמו בחדרה ובקרית מוצקין. כמו כן, נקרא על שמו של השר חזני בית הספר המרכזי לעובדים בשירותים החברתיים שעל יד משרד הרווחה, הממוקם בקרית הממשלה בירושלים. מדי שנה מעניק משרד הרווחה את פרס חזני לחדשנות בשירותי רווחה, ליחיד או צוות שהצטיינו בשיפור השירותים החברתיים[8].

כמו כן, יצאו לזכרו הקבצים הבאים:

  • שאול מייזליש, אבי ההתיישבות הדתית - סיפור חייו של השר מיכאל חזני (1978)
  • קובץ לזכרו של השר מיכאל חזני ז"ל, בתוך "שנה בשנה" תש"מ (1980), עמ' 450–464.
  • מאמרים בעיתון "הצופה" לזכרו בשנת העשור ובשנת הי"ג לפטירתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "שבת בשבתו, פרשת פינחס, ה'תשס"ט.
  2. ↑ זרח ורהפטיג, חוקה לישראל-בין דת ומדינה, עמ' 260 (הוצאת מסילות)
  3. ↑ ניסים משעל, בקרוב תידון הצעתי למנוע קבלת בנות שלא שרתו את המדינה, מעריב (עיתון), 8 בפברואר 1971
  4. ↑ יהושע ביצור, המאבק על הצטרפות מפד"ל לממשלה מפלג את צמרתה, מעריב (עיתון), 28 בפברואר 1974
  5. ↑ מ. מייזלס, המפד"ל החליטה: בגלל מצב החירום שנוצר בצפון - עלינו להצטרף לממשלה, מעריב (עיתון), 7 במרץ 1974
  6. ↑ יהושע ביצור, השר חזני יגיש התפטרותו ביום שני. קובע: הצטרפות המפד"ל - "מישגה חמור", מעריב (עיתון), 28 במרץ 1974
  7. ↑ מת שר הסעד מיכאל חזני, דבר, 3 ביולי 1975; המשך
  8. ↑ פרס חזני לחדשנות בשירותי רווחה
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • פרץ נפתלי • יוסף בורג • מיכאל חזני • ויקטור שם-טוב • יצחק רבין • זבולון המר • משה ברעם
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטוב • גולדה מאיר • מרדכי נמיר • גיורא יוספטל • יגאל אלון • יוסף אלמוגי • משה ברעם • מנחם בגין • ישראל כץ • אהרן אבוחצירא • אהרן אוזן • משה קצב • יצחק שמיר • רוני מילוא • אורה נמיר • אלי ישי • רענן כהן • שלמה בניזרי • אריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלב • אהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוג • משה כחלון • מאיר כהן • בנימין נתניהו • חיים כץ • בנימין נתניהו • אופיר אקוניס • איציק שמולי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.