יפיע
![]() כביש נצרת חיפה - כפר יפיע
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | يافة الناصرة | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | עימראן כנאנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 294 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,905 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 108 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.2% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 4,572 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 37 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 4,090 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 207 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה) ![]() ![]() יפיע | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.3609 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 224 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל יפיע נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
יפיע (בערבית: يفيع; או יאפא, يافا; כדי להבדילה מיפו מכונה גם يافة الناصرة,יאפת א-נאצרה - "יפו של נצרת") היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960. כיום היא חלק מהאזור העירוני של נצרת.
היסטוריה
ערך מורחב – יפיע (יישוב עתיק)
על פי ממצא החרסים שנמצאו בתל הקדום של הכפר נראה כי היה מיושב בתקופת הברונזה התיכונה, תקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית ואילך. יישוב בשם דומה מוזכר במכתבי אל-עמארנה. יפיע מוזכרת גם בספר יהושע. על פי יוסף בן מתתיהו הייתה יאפא הגדולה בכפרי הגליל. המקום חרב במרד הגדול ותושביו נהרגו. לאחר המרד חודש היישוב היהודי ביפיע. שרידים יהודיים ובית כנסת עתיק מהתקופה הרומית נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בכפר. מסורת נוצרית מימי הביניים מזהה את יפיע כמקום לידתם של השליחים יעקב ויוחנן בני זבדי, ולכבודם יש בעיר ארבע כנסיות.
אוכלוסייה
מאז התקופה הביזנטית דחקה נצרת השכנה את רגלי יפיע והיא הייתה כפר קטן. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו ביישוב 833 תושבים כולל אנשי השבט הבדואי אלע'זאלין שהתגוררו בסביבתו. במלחמת העצמאות במסגרת במבצע דקל נכבש הכפר.[3] לאחר המלחמה התיישבו ביפיע תושבים רבים מהכפרים מעלול ואל-מוג'ידל שנחרבו במהלך המלחמה. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1972 היו בכפר 4,932 תושבים רובם נוצרים.[4] היום כ-81 % מהאוכלוסייה מוסלמית[5]. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביפיע 18,905 תושבים (מקום 108 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.2%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, ליפיע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 70.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,827 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]
- כנסיית יוחנן בן זבדי השליח הקדוש בצמוד לבית הספר הפטריארכלי הלטיני
- קריית החינוך וברקע בתי היישוב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, עמ' 268
- ↑ זאב וילנאי, יאפה, אנציקלופדיה אריאל, עמוד 2668
- ↑ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015(הקישור אינו פעיל, 21 בספטמבר 2017)
- ↑ פרופיל יפיע באתר הלמ"ס