שעב
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | شعب | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | שחיבר פייסל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 51 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 6,941 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 203 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.1% בשנה עד סוף 2018 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,257 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 150 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 5,410 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 187 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי רגילה) ![]() ![]() שעב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
2 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.3428 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 244 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל שעב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס |
שעב (בערבית: شعب, בכתבי חז"ל: שאב) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת במערב הגליל התחתון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.
המועצה שוכנת במקומה של העיירה היהודית שאב מימי הבית השני, תקופת המשנה והתלמוד והתקופה הערבית בארץ ישראל. בספרו של יוספוס פלביוס מלחמות היהודים נזכר אלעזר בן שמי כיליד המקום שהצטיין בהגנת יודפת הסמוכה במהלך המרד הגדול ברומאים. שאב שרדה את החורבן לאחר המרד, ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד בספרו של פרופ' מיכאל אבי יונה 'גאוגרפיה היסטורית'.
בתקופת המשנה והתלמוד שאב התקיימה כעיירה יהודית בתווך שבין המרכזים היהודיים הגדולים בסכנין הסמוכה ממזרח ובכבול הסמוכה ממערב. בין חכמי המקום נזכרים בכתבי חז"ל האמוראים מהדור השלישי והרביעי רבי זכאי דשאב[3] ורבי מנא דשאב[4].
היישוב היהודי בשאב המשיך להתקיים עד התקופה הצלבנית, ועדות לכך נמצאת בתעודה מן המאה ה-11 המזכירה יהודי שנפטר במקום[5].
תושבי היישוב התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי הזיתים שלה נמצאת במצפה צורית.
ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת טיפוס[6]. באוגוסט 1938 הרס הצבא הבריטי צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר[7]. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך מבצע דקל ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים[8]. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו[9]. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.
במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב[10]. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר לסוריה או לעבור לשעב[11][12]. בלחץ של הגנרל ויליאם אדוארד ריילי, ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב[13]. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם להשאר בשעב[14]. בתחילת 1961 נחנכה שכונת קבע עבורם[15].
מר קאסם שעבאן בן ותושב הכפר, ניהל במשך 15 שנים את תיאטרון בית הגפן בחיפה והצגותיו בערבית הופיעו בכל רחבי הארץ וגם נסעו להופיע במקומות שונים בעולם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בשעב 6,941 תושבים (מקום 203 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.1%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לשעב דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 57.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,573 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[16]
קישורים חיצוניים
- פרופיל שעב נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
- אמנון גופר, שעב: כפר מוסלמי, שתי כנסיות ועץ קדוש בחצר, באתר ynet, 16 בינואר 2006
הערות שוליים
- 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ במדבר רבה יז ג', פסיקתא רבתי קא א', מדרש תנחומא, חקת סימן י"ח.
- ↑ ויקרא רבה ז' א', ט' ט', פסיקתא דרב כהנא קב ב', קפב ב' ועוד.
- ↑ הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב, ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר ארץ הצבי
- ↑ טיפוס, דבר, 4 ביולי 1935
- ↑ פרטי הקרב ליד עכו, דבר, 23 באוגוסט 1938
- ↑ מנחם תלמי, מתקני העולם סוללים כביש, מעריב (עיתון), 24 ביולי 1960
- ↑ צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י, דבר, 19 בדצמבר 1951
- ↑ ג. צימרמן, אצל המפונים מהאזור המפורז, מעריב (עיתון), 4 ביוני 1951
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עם עובד, 1991, עמ' 323-324
- ↑ נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון, מעריב (עיתון), 11 בדצמבר 1968
- ↑ תלונות חדשות של ריילי, דבר, 11 ביולי 1951
- ↑ החלה החזרת הערבים שפונו, מעריב (עיתון), 5 ביולי 1951
- ↑ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
- ↑ פרופיל שעב באתר הלמ"ס

רישיון cc-by-sa 3.0