כסרא-סמיע

כסרא-סמיע
פסל ברונזה (1997) של סולטאן באשא אלאטרש سلطان باشا الأطرش במרכז כסרא.
פסל ברונזה (1997) של סולטאן אל-אטרש במרכז כסרא
שם בערבית كسرا-سميع
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה נביה אסעד
גובה ממוצע[1] ‎624 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 8,649 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 178
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 597 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 181
תחום שיפוט[2] 14,240 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 101
32°58′12″N 35°18′16″E / 32.9698635576552°N 35.3043504482313°E / 32.9698635576552; 35.3043504482313
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]		 3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]		 0.3896
    - דירוג מדד ג'יני 152
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 1%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 3.6%דרוזים: 95.3%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.8%
גילאי 5 - 9 10.2%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 9.9%
גילאי 20 - 29 19.0%
גילאי 30 - 44 20.8%
גילאי 45 - 59 12.2%
גילאי 60 - 64 2.1%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 5
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,037
 –  יסודי 1,103
 –  על-יסודי 934
מספר כיתות 86
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
 פרופיל כסרא-סמיע נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

כסרא-סמיע (בערבית: كسرا-سميع) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בגליל העליון בגובה של 650 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990.

הכפרים כסרא וסמיע הם כפרי דרוזים מבודדים במרכז הגליל העליון ממערב לפקיעין על כביש 854.

היסטוריה

במהלך מלחמת העצמאות הם היו באזור שבשליטת צבא ההצלה, אולם נטייתם הייתה שלא לשתף פעולה עם צבא ההצלה בהתאם למדיניות הדרוזית שהותוותה מג'וליס שהיה תחת השפעה ישראלית[3].

הכפרים עלו לתודעה הציבורית בינואר 1964 כאשר מגפת חצבת תקפה מאות ילדים בכסרא והביאה למותם של מספר תינוקות בכסרא וביאנוח, אשר בגלל מזג האוויר והעדר כבישי גישה לא הצליחו להגיע אליהם צוותים רפואיים[4]. בעקבות זאת שלח משרד הבריאות ציוד חירום ורופאים[5] והוחל בסלילת כביש גישה בסיוע חיילי יחידת המיעוטים[6]. הכביש הסלול נקרא בידי התושבים "כביש החצבת" ובמקביל אליו הותקנו עמודי טלפון שחיברו את הכפר לראשונה לרשת הטלפון[7]. בשנת 1971 נסתיימה סלילת כבישים פנימיים בתוך הכפרים והחל תכנון של חיבור הכפרים לרשת החשמל הארצית.[8]

במשך שנים רבות התנהלו הכפרים ללא רשות מוניציפלית. משרד הפנים סירב להקים בכפרים מועצות מקומיות בגלל מיעוט התושבים. הצעה לכלול את הכפרים במועצה אזורית מעלה הגליל נדחתה על ידי התושבים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[9]. בשנת 1968 הוקמה מועצה אזורית מרכז הגליל והכפרים כסרא וסמיע צורפו אליה. בשנת 1990 פורקה המועצה האזורית וכסרא וסמיע היו יחד למועצה מקומית.

בגלל המיסוי הכבד שהונהג בימי השלטון העות'מאני, כשליש מאדמות כסרא היה רשום על שמות של אנשים עם קשרים שלטוניים שדאגו לתשלום המס. מכיוון שהאזור הררי, חלקים נכבדים מהקרקעות סביב הכפר עובדו רק לעיתים או שימשו למרעה. בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלה מדינת ישראל ברישום הקרקעות וחלק נכבד מהקרקעות שאנשי כסרא טענו לבעלות עליו נרשם כאדמות מדינה. בשנת 1975 יצאו תושבי הכפר בהמוניהם למנוע עיבוד האדמות על ידי יהודים. לטענת הדרוזים, מתוך 11,200 דונם של הכפר, 5005 הוגדרו אדמות טרשים, 4260 דונם הוגדרו אדמות נפקדים ו-1209 הוגדרו אדמות מדינה, כך שלתושבים נותרו רק 365 דונם. פניות התושבים הביאו להתערבות של ראש הממשלה יצחק רבין, ובעקבות זאת נרשמו כל האדמות המעובדות כאדמות הכפר והבעלות על שאר האדמות נקבעה למשא ומתן עתידי.[10]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בכסרא-סמיע 8,649 תושבים (מקום 178 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לכסרא-סמיע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 86.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,831 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ↑ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, page 67
  4. ↑ יעקב העליון, לא רק אלקים שכח את כפר כיסרא, מעריב (עיתון), 28 בינואר 1964
    יעקב העליון, המצב עדיין מעורפל בכפרים שלקו בחצבת, מעריב (עיתון), 29 בינואר 1964
  5. ↑ כל הציוד הרפואי נגנב ממרפאת כפר כיסרא, מעריב (עיתון), 11 בפברואר 1964
  6. ↑ נילי פרידלנדר, חיילי מיעוטים סוללים כביש יחד עם תושבי כיסרא וסמיע, מעריב (עיתון), 19 ביולי 1964
  7. ↑ מנחם תלמי, הדרוזים קראו "יעיש" בחנוכת כביש החצבת, מעריב (עיתון), 5 בספטמבר 1965
  8. ↑ מנחם רהט, כבישים פנימיים לכפרי החצבת, מעריב (עיתון), 4 בפברואר 1971
  9. ↑ יואל דר, כיסרא וסמיע יצאו מבדידותם, דבר, 17 במאי 1965
  10. ↑ Kais Firro, The Druzes in the Jewish state: a brief history, BRILL, 1999, pages 137-138, 221-222
  11. ↑ פרופיל כסרא-סמיע באתר הלמ"ס
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • צפת • קריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מגדל תפן • מזרעה • מטולה • מסעדה • מע'אר • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • עראבה • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.