לובוש (פרובינציה)
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg.webp)
לובוש (בפולנית: lubuskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת במערבה, וגובלת בצפון בווייוודה פומרניה המערבית, במזרח בווייוודה פולין גדול, בדרום בווייוודה שלזיה תחתית, ובמערב בגרמניה.
ללובוש שתי ערי בירה: גוז'וב ויילקופולסקי וז'לונה גורה. ערים אלו הן גם הגדולות ביותר בלובוש. ערים גדולות נוספות הן נובה סול וז'ארי.
מקור השם
למונח לובוש משמעויות רבות בשפה הגרמנית והפולנית. לאורך ההיסטוריה הוא הגדיר בתקופות שונות אזורים שונים, אך בדרך כלל היה זה אזור מצומצם יחסית סביב גדות נהר האודר באזור מרכז הגבול הפולני-גרמני של ימינו, מקום החופף בקירוב את מיקומה הגאוגרפי של ווייוודת לובוש המודרנית. באשר למקור המונח שוררת אי ודאות, אך יש המשערים שהוא נגזר משמו של שבט קדום בשם "לובושאנים", שבט אשר התיישב באזור הזה במהלך המאה ה-10.[1] היסטורית אזור לובוש היה במזרח אזור ברנדנבורג שבגרמניה, אך כיום הוא משתרע בשטחה של פולין. כיום, אפשר למצוא עיירה קטנה בשם לבוס (Lebus) היושבת על הגדה המערבית של נהר האודר, בשטח גרמניה של ימינו.
גאוגרפיה
לובוש ממוקמת במרכז הקצה המערבי של פולין, על גבול גרמניה של ימינו. שטחה הוא מישורי במיוחד, והגם שהיא גבוהה במעט מהשפלה של פולין גדול המשתרעת ממזרח לה, היא עדיין מישורית דייה. בדומה לפולין גדול ובניגוד למזוביה, שטחה של לובוש מנוקז בשורה רחבה של נהרות ונחלים הנשפכים אל נהר האודר, כאשר זה בתורו נשפך מאוחר יותר אל הים הבלטי. האודר נכנס אל לובוש משלזיה תחתית, הוויוודה השכנה מדרום מזרח. בהמשכו, הוא זורם ממש על הגבול המערבי של לובוש עם גרמניה, ובכך יחד עם נהר הנייסה אשר מתלכד איתו מדרום, הוא תוחם את לובוש ממערב. הנהרות כולם יוצרים עמקים רחבי ידיים, עמקים בהם מתגורר חלק גדול מהאוכלוסייה המקומית. כמחצית משטחה של לובוש מכוסה ביערות, שיעור ניכר במיוחד. שאר השטח מיועד בעיקר לחקלאות.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בגוז'וב ויילקופולסקי, בירת הוויווידה, היא 9.0 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.5 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 544 מ"מ.[2]
בלובוש יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-64 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
.svg.png.webp){kind=icon}
היסטוריה
| לוח תקופות היסטוריות של לובוש | |||
|---|---|---|---|
| עד 880 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 880-902 | דוכסות מורביה הגדולה | ||
| 880-960 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 960-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1335 |  | הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1335-1618 | נסיכות הבוחר מברנדנבורג | ||
| 1618-1701 | .svg) | ברנדנבורג-פרוסיה | |
| 1701-1867 | .svg.png.webp){kind=small} | ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 | .svg.png.webp){kind=small} | הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1919 | | הקיסרות הגרמנית | |
| 1919-1933 | רפובליקת ויימאר | ||
| 1939-1945 | .svg.png.webp){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | .svg) | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערים, יישובים ומחוזות
ערים
בלובוש ישנם 42 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בלובוש | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[3] | מחוז | |
| 1 |  | ז'לונה גורה Zielona Góra | 138,512 | עצמאי | |
| 2 |  |  | גוז'וב ויילקופולסקי Gorzów Wielkopolski | 124,274 | עצמאי |
| 4 |  | ז'ארי Żary | 39,587 | מחוז ז'ארי | |
| 3 |  |  | נובה סול Nowa Sól | 38,724 | מחוז נובה סול |
| 5 |  | ז'גן Żagań | 26,437 | מחוז ז'גן | |
| 6 | .jpg.webp) |  | שווייבודז'ין Świebodzin | 22,062 | מחוז שווייבודז'ין |
מחוזות
בלובוש ישנם 14 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.
| מחוזות לובוש | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[4] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
ז'לונה גורה Zielona Góra |
138,512 | 278 | ||
|
גוז'וב ויילקופולסקי Gorzów Wielkopolski |
124,274 | 85 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז ז'ארי powiat żarski | 98,853 | 1,392 | 10 | ז'ארי |
 | מחוז ז'לונה גורה powiat zielonogórski | 95,020 | 1,350 | 10 | ז'לונה גורה |
 | מחוז נובה סול powiat nowosolski | 87,628 | 770 | 8 | נובה סול |
| מחוז ז'גן powiat żagański | 81,641 | 1,131 | 9 | ז'גן | |
 | מחוז גוז'וב powiat gorzowski | 70,488 | 1,214 | 7 | גוז'וב ויילקופולסקי |
 | מחוז מיינדזיז'ץ powiat międzyrzecki | 58,609 | 1,387 | 6 | מיינדזיז'ץ |
 | מחוז שווייבודז'ין powiat świebodziński | 56,467 | 936 | 6 | שווייבודז'ין |
_COA.svg) | מחוז קרוסנו powiat krośnieński | 56,458 | 1,391 | 7 | קרוסנו אודז'נסקיה |
| מחוז שצ'לצה-דרזדנקו powiat strzelecko-drezdenecki | 50,262 | 1,247 | 5 | שצ'לצה קראיינסקיה | |
.svg) | מחוז סלוביצה powiat słubicki | 47,274 | 999 | 5 | סלוביצה |
 | מחוז וסחובה powiat wschowski | 39,359 | 624 | 3 | וסחובה |
 | מחוז סולנצ'ין powiat sulęciński | 35,728 | 1,177 | 5 | סולנצ'ין |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Edward Rymar: Klucz do ziem polskich czyli Dzieje Ziemi Lubuskiej aż po jej utratę przez Piastów i ugruntowanie władzy margrabiów brandenburskich. Gorzów Wielkopolski: Wojewódzka i Miejska Biblioteka Publiczna, 2007, s. 13. ISBN 978-83-907249-5-9.
- ↑ Dane Klimatyczne
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Lubuskie
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, Lubuskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0