קויאוויה-פומרניה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||
קויאוויה-פומרניה (בפולנית: kujawsko-pomorskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון פולין, וגובלת בצפון בווייוודה פומרניה, במזרח בווייוודות ורמיה-מזוריה ומזוביה, בדרום בווייוודה לודז', ובמערב בווייוודה פולין גדול.
לקויאוויה-פומרניה שתי ערי בירה - בידגושץ' וטורון, ערים השוכנות במרכז הווייוודה. ערים אלו הן גם הגדולות ביותר בקויאוויה-פומרניה. ערים גדולות נוספות הן ולוצלאווק וגרודז'ונדז.
מקור השם
קויאוויה-פומרניה הוא צירוף של שני מונחים: קויאוויה ופומרניה. "פומרניה" הוא אזור ההיסטורי אשר ווייוודת קויאוויה-פומרניה שוכנת בפאתיו הדרום מזרחיים. בפולנית מכונה אזור פומרניה Pomorze, בגרמנית Pommern, ובלטינית Pomerania. שמות אלו לדעת רוב החוקרים קשורים לביטוי מהסלאבית עתיקה po-more, צירוף של po - אשר משמעותו "ליד" או "בסמוך", ו-more - אשר משמעותו "ים". בכך מרמז הביטוי לאפיון המרכזי של פומרניה, אזור החוף של דרום הים הבלטי.[1][2][3] פומרניה מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1046 במרומז,[4] ובצורה מפורשת מספר שנים לאחר מכן. במהלך המאה ה-12 מבצע ההיסטוריון גאלוס אנונימוס שימוש רב במונח פומרניה לתיאור בקירוב של האזור אותו אנו מכנים היום בשם זה. לאנונימוס הייתה תרומה להפיכתו של המונח למקובל. אדם נוסף שבאותה התקופה פעל באזור היה המיסיונר הגרמני אוטו מבמברג, אשר ביצע שימוש רב בכתביו בכינוי פומרניה.
"קויאוויה" הוא שמו של אזור היסטורי המכסה את דרומה של ווייוודת קויאוויה-פומרניה. משמעותו ככל הנראה מבוססת על המילה הפולנית kui, אשר פירושה האפשרי הוא שטוח, עדות לפני השטח המישוריים המאפיינים את ווייוודת קויאוויה-פומרניה. המונח כמתאר אזור בפולין מוזכר לראשונה בשנת 1136. במסגרת מסמך שהונפק על ידי האפיפיור אינוקנטיוס השני, ישנה התייחסות למקום ולשאלה מי היה אחראי עליו מטעם הכנסייה.[5]
גאוגרפיה
קויאוויה-פומרניה מהווה את חלקה הצפון מערבי של השפלה הרחבה של אזור פולין גדול. את קויאוויה-פומרניה חוצה נהר הויסלה. הנהר נכנס אל הווייוודה מדרום מזרח, ממזוביה השכנה. משם הוא זורם צפונה, כאשר במרכז קויאוויה-פומרניה הוא פונה מערבה ומיד לאחר מכן מזרחה, ואז ממשיך בזרימתו צפונה. הויסלה מעמיק את המישור עליו יושבת קויאוויה-פומרניה, ויוצר עמק מתון לכל אורכו, עמק בו יושבת עיקר האוכלוסייה של הווייוודה. נהר הויסלה ממשיך מקויאוויה-פומרניה צפונה וממשיך לזרום אל תוך ווייוודת פומרניה, שם הוא נשפך אל הים הבלטי במפרץ גדנסק. בקויאוויה-פומרניה אפשר למצוא יערות מעטים יחסית, ומרבית השטח מנוצל לצרכים חקלאיים.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בבידגושץ', בירת הוויווידה, היא 7.7 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא דצמבר (עם טמפרטורה ממוצעת של -3.9 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.4 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 591.4 מ"מ.[6]
בקויאוויה-פומרניה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-95 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
.svg.png.webp){kind=icon}
היסטוריה
| לוח תקופות היסטוריות של קויאוויה-פומרניה | |||
|---|---|---|---|
| עד 990 | שבטים סלאבים וגרמאנים | ||
| 990-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1385 |  | הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1385-1569 | | הממלכה הפולנית השנייה | |
| 1569-1655 |  | ממלכת פולין-ליטא | |
| 1655-1658 |  | ממלכת שוודיה | |
| 1658-1773 | | ממלכת פולין-ליטא | |
| 1773-1867 | .svg.png.webp){kind=small} | ממלכת פרוסיה | |
| 1867-1871 | .svg.png.webp){kind=small} | הקונפדרציה הצפון-גרמנית | |
| 1871-1918 | | הקיסרות הגרמנית | |
| 1918-1939 | .svg.png.webp){kind=small} | הרפובליקה הפולנית השנייה | |
| 1939-1945 | .svg.png.webp){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 |  | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערים, יישובים ומחוזות
ערים
בקויאוויה-פומרניה ישנם 52 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בקויאוויה-פומרניה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[7] | מחוז | |
| 1 |  |  | בידגושץ' Bydgoszcz | 358,614 | עצמאי |
| 2 |  |  | טורון Toruń | 203,148 | עצמאי |
| 3 |  |  | ולוצלאווק Włocławek | 114,405 | עצמאי |
| 4 | .jpg.webp) |  | גרודז'ונדז Grudziądz | 97,443 | עצמאי |
| 5 |  |  | אִינוֹבְרוֹצְלַב Inowrocław | 74,803 | מחוז אינברוצלב |
| 6 |  |  | ברודניצה Brodnica | 28,574 | מחוז ברודניצה |
| 7 |  |  | שווייצ'ה Świecie | 26,332 | מחוז שווייצ'ה |
| 8 |  |  | חלמנו Chełmno | 20,573 | מחוז חלמנו |
מחוזות
בקויאוויה-פומרניה ישנם 23 מחוזות, מתוכם חמש ערים מחוזיות.
| מחוזות קויאוויה-פומרניה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[8] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
בידגושץ' Bydgoszcz |
358,614 | 176 | ||
|
טורון Toruń |
203,148 | 116 | ||
|
ולוצלאווק Włocławek |
114,405 | 84 | ||
|
גרודז'ונדז Grudziądz |
97,443 | 58 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז אינברוצלב Powiat inowrocławski | 163,383 | 1225 | 9 | אינברוצלב |
 | מחוז בידגושץ' Powiat bydgoski | 111,153 | 1395 | 8 | בידגושץ' |
 | מחוז טורון Powiat toruński | 101,578 | 1230 | 9 | טורון |
 | מחוז שווייצ'ה Powiat świecki | 99,758 | 1473 | 11 | שווייצ'ה |
 | מחוז נאקלו Powiat nakielski | 86,934 | 1120 | 5 | נאקלו על הנוטץ |
 | מחוז ולוצלאווק Powiat włocławski | 86,839 | 1472 | 13 | ולוצלאווק |
 | מחוז ברודניצה Powiat brodnicki | 78,196 | 1040 | 10 | ברודניצה |
 | מחוז ז'נין Powiat żniński | 70,760 | 985 | 6 | ז'נין |
 | מחוז ליפנו Powiat lipnowski | 67,118 | 1016 | 9 | ליפנו |
 | מחוז אלכסנדרוב Powiat aleksandrowski | 55,829 | 475 | 9 | אלכסנדרוב קויאבסקי |
 | מחוז חלמנו Powiat chełmiński | 52,597 | 527 | 7 | חלמנו |
 | מחוז טוחולה Powiat tucholski | 48,291 | 1075 | 6 | טוחולה |
 | מחוז מוגילנו Powiat mogileński | 46,458 | 675 | 4 | מוגילנו |
 | מחוז גולוב-דובז'ין Powiat golubsko-dobrzyński | 45,413 | 613 | 6 | גולוב-דובז'ין |
 | מחוז ריפין Powiat rypiński | 44,670 | 586 | 6 | ריפין |
 | מחוז סמפולנו Powiat sępoleński | 41,618 | 791 | 4 | ספולנו קראיינסקי |
 | מחוז רדז'יווב Powiat radziejowski | 41,525 | 607 | 7 | רדז'יוב |
 | מחוז גרודז'ונדז Powiat grudziądzki | 40,162 | 728 | 6 | גרודז'ונדז |
 | מחוז וובמז'ז'נו Powiat wąbrzeski | 34,944 | 502 | 5 | וומבז'ז'נו |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Der Name Pommern (po more) ist slawischer Herkunft und bedeutet so viel wie „Land am Meer“. (Pommersches Landesmuseum, German)
- ↑ The American Heritage Dictionary of the English Language, Fourth Edition, 2000, Pomerania [2]: "Pomerania is the medieval Latin form of German Pommern, itself a loanword in German from Slavic. The Polish word for Pomerania is Pomorze, composed of the preposition po, "along, by," and morze, "sea." The Slavic word for sea, more, which becomes morze in Polish, comes from the Indo-European noun *mori–, "sea," the source of Latin mare, "sea," and the mer- of English mermaid."
- ↑ Labuda: Historia Pomorza do roku 1466.
- ↑ Werner Buchholz, Pommern, Siedler, 1999, ISBN 3-88680-272-8
- ↑ U Gerwazego z Tilbury 1211, następnie w dokumencie z 1224, u Wincentego Kadłubka i u Bogufała nazwa Kujawy oznacza „kraj bezleśny, obszary po wytrzebionych lasach”.
- ↑ Dane Klimatyczne
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Kujawsko-pomorskie
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, kujawsko-pomorskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0