שלזיה תחתית

שלזיה תחתית (פרובינציה)
dolnośląskie
בכיוון השעון: העיר העתיקה של ורוצלב, הפארק הלאומי קרקונושה (Karkonoski Park Narodowy), אולם המאה בוורוצלב, הרי סטולובה, וטירת קשונז' (Zamek Książ)

מדינה פולין  פולין
חבל ארץ שלזיה
בירת הפרובינציה ורוצלב
שטח 19,947 קמ"ר
אוכלוסייה
  בפרובינציה
  צפיפות

2,908,457  (נכון ל-2014)
146 נפש לקמ"ר (נכון ל-2014)
קואורדינטות 51°05′N 16°24′E / 51.083°N 16.400°E / 51.083; 16.400
אתר רשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפאטילובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניהDolnoslaskie in Poland.svg
אודות התמונה

שלזיה תחתיתפולנית: dolnośląskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מערב פולין, וגובלת בצפון בווייוודות פולין גדול ולובוש, במזרח בווייוודה אופולה, בדרום בצ'כיה, ובמערב בגרמניה.

בירתה של שלזיה תחתית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר ורוצלב, השוכנת במזרחה. ערים גדולות נוספות הן ולבז'יך, לגניצה וילניה גורה.

מקור השם

ווייוודת שלזיה תחתית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "שלזיה", אשר הווייוודה יושבת במערבו. בפולנית מכונה האזור בשם Śląsk, בגרמנית שלזית Schläsing, בצ'כית Slezsko ובסורבית Šlazyńska. כל השמות מעידים לדעת רבים שהמקום נקרא על שמם של נהר והר הסלזה (Ślęza) - המצויים בתחומי אזור שלזיה, כארבעים קילומטרים דרומית לוורוצלב. יש חוקרים הטוענים שההר סלזה היה בעת הפרהיסטורית אזור מקודש דתית על ידי האוכלוסייה הפגאנית שבאזור.[1][2][3]

סברה אחרת, הפופולרית בעיקר בקרב חוקרים פולנים, קושרת את שלזיה למילה הסלאבית העתיקה ślęg או śląg, אשר משמעותה רטיבות ולחות, עדות אולי לתנאים האקלימים של האזור.[4] ובעוד זאת, בקרב חוקרים גרמנים רווחת במקומות רבים ההנחה שהשם של אזור שלזיה נגזר משמו של שבט בשם "סלינגים" (בלטינית: Silingae, ביוונית עתיקה: Σιλίγγαι), שבט גרמאני ונדלי שלזמן מה התיישב באזור שלזיה.[5][6]

לשם ווייוודה מתווספת המילה "תחתית" (Dolny), מאחר שהיא יושבת בחבל הארץ הנמוך יותר של שלזיה, ולא בזה הגבוה, המכונה "שלזיה עילית" (Górny Śląsk).

גאוגרפיה

מבחינה גאוגרפית, ההווייוודה שלזיה תחתית חופפת את חבל הארץ הגאוגרפי הנושא את שמה, שלזיה תחתית. חבל ארץ זה כולל את אגן ההיקוות של נהר האודר העליון והתיכון. נהר האודר מגיע אל שלזיה תחתית מהווייוודה השכנה אופולה שממזרח, וזורם מכיוון דרום מזרח לכיוון צפון מערב לאורך שלזיה תחתית. לאורך כל דרכיו הנהר מוזן ביובלים רבים המנקזים את מימי האזור כולו. בהמשכו, הנהר יוצא אל הווייוודה השכנה לובוש הגובלת עם שלזיה תחתית מצפון-מערב. סביב גדותיו של נהר האודר משתרע עמק רחב וארוך, בו מרוכזת עיקר האוכלוסייה של האזור. מצפון ומדרום לעמק נהר האודר אפשר למצוא גבעות רבות, ותנאי השטח המישוריים המאפיינים את כל אזור שלזיה תחתית הופכים לגבוהים יותר. צפונה מהגבעות שמצפון לנהר האודר מצוי המישור הגדול של אזור פולין גדול. דרומה מהגבעות שמדרום לנהר האודר מצוי רכס הרי הסודטים, מקום המנוגד במיוחד לתנאי השטח בשאר האזורים בשלזיה תחתית. הרים אלו הם גבוהים במיוחד ביחס לאזור ומגיעים עד לגובה של כ-1,600 מטר.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בוורוצלב, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -0.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 19.0 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 536.9 מ"מ.[7]

אזורים מוגנים

בשלזיה תחתית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שנים עשר פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-66 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

פארקים לאומיים בשלזיה תחתית
תמונהסמלשםשטח (בקמ"ר)מחוז
הפארק הלאומי הרי סטולובה
Park Narodowy Gór Stołowych
63מחוז קלודצקו
הפארק הלאומי קרקונושה
Karkonoski Park Narodowy
56מחוז ילניה גורה
פארקי נוף בשלזיה תחתית
תמונהשםשטח (בקמ"ר)מחוז
פארק הנוף קשנז'
Książański Park Krajobrazowy
31מחוז ולבז'יך
פארק הנוף חלמי
Park Krajobrazowy Chełmy
159מחוז יאבור
פארק הנוף עמק ביסטשיצה
Park Krajobrazowy Dolina Bystrzycy
700מחוז מיליץ'
פארק הנוף עמק יז'ז'יצה
Park Krajobrazowy Dolina Jezierzycy
85מחוז וולוב
פארק הנוף עמק בובר
Park Krajobrazowy Doliny Bobru
80מחוז ילניה גורה
פארק הנוף הרי הינשוף
Park Krajobrazowy Gór Sowich
122מחוז דז'רז'וניוב
פארק הנוף סודטים ולבז'יך
Park Krajobrazowy Sudetów Wałbrzyskich
64מחוז ולבז'יך
פארק הנוף פז'מקוב
Przemkowski Park Krajobrazowy
223מחוז פולקוביצה
פארק הנוף רודווי
Rudawski Park Krajobrazowy
157מחוז יאבור
פארק הנוף שלנז'ה
Ślężański Park Krajobrazowy
81מחוז דז'רז'וניוב
פארק הנוף שנייז'ניק
Śnieżnicki Park Krajobrazowy
288מחוז קלודצקו

הרים

עשרת ההרים הגבוהים ביותר בשלזיה תחתית
תמונהשםגובה (במטרים)מחוז
שנייז'קה
Śnieżka
1602מחוז ילניה גורה
ויילקי שישאק
Wielki Szyszak
1509מחוז ילניה גורה
סמוגורניה
Smogornia
1489מחוז ילניה גורה
לבסקי שְצ'יט
Łabski Szczyt
1471מחוז ילניה גורה
מאלי שישאק
Mały Szyszak
1439מחוז ילניה גורה
שמיילץ
Śmielec
1424מחוז ילניה גורה
צ'סקי קאמייניה
Czeskie Kamienie
1416מחוז ילניה גורה
שלונסקי קאמייניה
Śląskie Kamienie
1413מחוז ילניה גורה
צ'רנה קופה
Czarna Kopa
1407מחוז ילניה גורה
טפי שְצ'יט
Tępy Szczyt
1387מחוז ילניה גורה

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של שלזיה תחתית
עד 880 שבטים סלאבים וגרמאנים
880 - 902 דוכסות מורביה הגדולה
902 - 960 שבטים סלאבים וגרמאנים
960 - 1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025 - 1335
הממלכה הפולנית הראשונה
1335 - 1479ממלכת בוהמיה
1479 - 1526
ממלכת הונגריה
1526 - 1748ממלכת הבסבורג
1748 - 1867ממלכת פרוסיה
1867 - 1871הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871 - 1919הקיסרות הגרמנית
1919 - 1933רפובליקת ויימאר
1939 - 1945גרמניה הנאצית
1945 - 1989הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

ערך מורחב – שלזיה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

בשלזיה תחתית ישנם 91 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בשלזיה תחתית
תמונהסמלשםאוכלוסייה (2014)[8]מחוז
1
ורוצלב
Wrocław
633,105עצמאי
2
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264עצמאי
3
לגניצה
Legnica
101,768עצמאי
4
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640עצמאי
5
לובין
Lubin
74,886מחוז לובין
6
גלוגוב
Głogów
68,813מחוז גלוגוב
7
שווידניצה
Świdnica
59,002מחוז שווידניצה
8
בולסלבייץ
Bolesławiec
39,481מחוז בולסלבייץ
9
אולשניצה
Oleśnica
37,307מחוז אולשניצה
10
דְזֶ'רְז'וֹנְיוּב
Dzierżoniów
34,315מחוז דז'רז'וניוב
11
אולאווה
Oława
32,278מחוז אולאווה
12
זגוז'לץ
Zgorzelec
31,716מחוז זגוז'לץ
13
ביילבה
Bielawa
31,068מחוז דז'רז'וניוב
14
קלודצקו
Kłodzko
27,919מחוז קלודצקו
15
יאבור
Jawor
23,857מחוז יאבור
16
שווייבודז'יצה
Świebodzice
23,175מחוז שווידניצה
17
נובה רודה
Nowa Ruda
23,114מחוז קלודצקו
18
פולקוביצה
Polkowice
22,553מחוז פולקוביצה
19
לובן
Lubań
21,788מחוז לובן
20
קאמיינה גורה
Kamienna Góra
19,893מחוז קאמיינה

מחוזות

בשלזיה תחתית ישנם 30 מחוזות, מתוכם ארבע ערים מחוזיות.

מחוזות שלזיה תחתית
סמלשםאוכלוסייה (2014)[9]שטח (בקמ"ר)גמינותבירה
ערים מחוזיות
ורוצלב
Wrocław
633,105 293
ולבז'יך
Wałbrzych
117,264 84
לגניצה
Legnica
101,768 56
ילניה גורה
Jelenia Góra
81,640 109
מחוזות רגילים
מחוז קלודצקו
Powiat kłodzki
164,1551,64314קלודצקו
מחוז שווידניצה
Powiat świdnicki
160,6587428שווידניצה
מחוז ורוצלב
Powiat wrocławski
129,5761,1169ורוצלב
מחוז לובין
Powiat lubiński
106,4377114לובין
מחוז אולשניצה
Powiat oleśnicki
106,1671,0498אולשניצה
מחוז דז'רז'וניוב
Powiat dzierżoniowski
104,2854787דז'רז'וניוב
מחוז זגוז'לץ
Powiat zgorzelecki
92,7998387זגוז'לץ
מחוז בולסלבייץ
Powiat bolesławiecki
90,2951,3036בולסלבייץ
מחוז גלוגוב
Powiat głogowski
90,1944436גלוגוב
מחוז טשבניצה
Powiat trzebnicki
83,1761,0256טשבניצה
מחוז אולאווה
Powiat oławski
75,8695234אולאווה
מחוז זומבקוביצה
Powiat ząbkowicki
67,6148017זומבקוביצה שלונסקיה
מחוז ילניה גורה
Powiat jeleniogórski
65,0696289ילניה גורה
מחוז פולקוביצה
Powiat polkowicki
63,1857796פולקוביצה
מחוז ולבז'יך
Powiat wałbrzyski
57,6204309ולבז'יך
מחוז לובן
Powiat lubański
55,9194287לובן
מחוז לגניצה
Powiat legnicki
54,9297448לגניצה
מחוז שרודה
Powiat średzki
52,5437035שרודה שלונסקה
מחוז יאבור
Powiat jaworski
51,9495816יאבור
מחוז וולוב
Powiat wołowski
47,4756753וולוב
מחוז לבובק
Powiat lwówecki
47,1207095לבובק שלונסקי
מחוז זלוטורייה
Powiat złotoryjski
44,8935756זלוטורייה
מחוז קאמיינה
Powiat kamiennogórski
44,8243964קאמיינה גורה
מחוז סטשלין
Powiat strzeliński
44,3226225סטשלין
מחוז מיליץ'
Powiat milicki
37,2867153מיליץ'
מחוז גורה
Powiat górowski
36,3217384גורה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Zbigniew Babik: Najstarsza warstwa nazewnicza na ziemiach polskich w granicach średniowiecznej Słowiańszczyzny. Kraków: Uniwersitas, 2001, s. 274-276. ISBN 83-7052-597-0.
  2. W.Korta, Spór o nazwę Śląska, "Sobótka" 41, 1986, s.165-186
  3. "J.Udolph Der Name Schlesien, [w:] Studia Onomastica et Indogermanica Festschrift für F.Lochner v. Hüttenbach zum 65. Geburstag, Graz 1995, s.335-354
  4. Rudolf Fischer. Onomastica slavogermanica. Uniwersytet Wrocławski. 2007. t. XXVI. 2007. str. 83
  5. Jankuhn, Herbert; Beck, Heinrich et al., ed. (2006). "Wandalen". Reallexikon der Germanischen Altertumskunde (in German) 33 (2nd ed.). Berlin, Germany; New York, New York: de Gruyter. Da die Silingen offensichtlich ihren Namen im mittelalterlichen pagus silensis und dem mons slenz - möglicherweise mit dem Zobten gleichzusetzen [...] - hinterließen und damit einer ganzen Landschaft – Schlesien – den Namen gaben [...]
  6. Jerzy Strzelczyk, "Wandalowie i ich afrykańskie państwo" p. 59, Warszawa 1992.
  7. Dane Klimatyczne
  8. Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Dolnośląskie
  9. Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, dolnośląskie
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.