ברכת בורא מיני מזונות

בהלכות ברכות הנהנין, ברכת בורא מיני מזונות היא ברכה אותה מברכים לפני אכילת מזון מחמשת מיני דגן שהם חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל, וכן אורז (אף שאינו מין דגן), מכיוון שמינים אלו נקראים "מזון" מכיוון שהם משביעים את האדם האוכל אותן, ולא מיני אוכל אחרים^[1]. ברכה זו נאמרת הן לפני אכילת תבשילים מחמשת מיני דגן, והן (בתנאים מסוימים) לפני אכילת מאפים מחמשת מיני דגן, הנקראים פת הבאה בכיסנין.

הכלל

את הכלל הברור קבעו רב ושמואל שאמרו: "כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִים עָלָיו: בּוֹרֵא מִינִי מְזוֹנוֹת". לשון מדויקת זו שבה בחרו רב ושמואל באה לומר, כי גם אם יש "בו" במאכל מחמשת המינין יש לברך עליו בורא מיני מזונות למרות שמעורבין בו מינים אחרים, שכן אלו נחשבים כטפל מול העיקר האוכל המזין. בפעם אחרת אמרו רב ושמואל בלשון שונה "כָּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִים עָלָיו: בּוֹרֵא מִינִי מְזוֹנוֹת". בלשון זה מחדשים רב ושמואל, כי אין לטעות ולומר שגם על אורז ודוחן מברכים בורא מיני מזונות, ובתנאי שיהיו בפני עצמן ולא מעורבים (ובשונה מחמשת מיני דגן שגם כאשר הם מעורבים בתבשיל מסוים, מברכים עליו בורא מיני מזונות), אלא אין מברכים בורא מיני מזונות אלא על חמשת המינין בלבד^[2].

לפי רבי יוחנן בן נורי^[3] גם אורז הוא ממיני דגן^[4].

למעשה, נפסק שאף על אורז מברכים בורא מיני מזונות, אך אין מברכים לאחריו ברכה מעין שלוש, אלא בורא נפשות.^{[דרוש מקור]}

לגבי דוחן, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים.^{[דרוש מקור]}

שאלות אקטואליות

בהלכה ישנה התייחסות מסוימת לעניין אופן אכילת הקרמבו. ברכתה של העוגייה היא "בורא מיני מזונות", וברכתם של הקצפת והשוקולד היא שהכל נהיה בדברו. על פי ההלכה בעת אכילת מאכל בו מעורבות שתי ברכות, יש לברך על העיקר ואין צורך לברך על הטפל. כך לדוגמה בעת אכילת קרואסון ממולא בשוקולד יש לברך על הבצק, שהוא העיקר, ולא על השוקולד. ^{[דרוש מקור]} בנוגע לקרמבו קיים ויכוח - האם העוגייה היא בגדר הטפל או שמא הקרם והשוקולד הם הטפלים. לכן יש שמפרידים את הקצפת והשוקולד מהעוגייה ומברכים על כל אחד בנפרד (ולפי הכללים המקובלים, אוכלים קודם מן העוגייה, שברכתה קודמת). דעות אחרות מסתפקות בברכה אחת - כל אחד לשיטתו בעניין העיקר והטפל.^{[דרוש מקור]}

שאלה נפוצה אחרת היא אודות המאכל החסידי - דגים מלוחים עם מציות. השאלה היא האם הדגים שהוא החלק החשוב והטעים יותר הוא העיקר והמציות משמשים ככלי ליד שלא יתלכלך וכדי להפחית את טעמו החריף של הדג, או שמא בכל זאת המצית העיקר והדג בא ללפת אותה. כיום נהוג לברך הן על הדג והן על המצית ברכות נפרדות^{[דרוש מקור]}.

הערות שוליים