נורת'רופ F-20 טייגרשארק
| נורת'רופ F-20 טייגרשארק | ||
|---|---|---|
 | ||
| נורת'רופ F-20 בטיסה | ||
| מאפיינים כלליים | ||
| סוג | מטוס קרב | |
| ארץ ייצור | ארצות הברית | |
| יצרן | נורת'רופ | |
| טיסת בכורה | 30 באוגוסט 1982 | |
| תקופת שירות | אין – הפרויקט בוטל | |
| צוות | 1 | |
| יחידות שיוצרו | 3 | |
| ממדים | ||
| אורך | 14.4 מטר | |
| גובה | 4.20 מטר | |
| מוטת כנפיים | 8.13 מטר | |
| שטח כנפיים | 18.6 מטר רבוע | |
| משקל ריק | 5,964 קילוגרם | |
| משקל טעון | 7,021 קילוגרם | |
| משקל המראה מרבי | 12,474 קילוגרם | |
| ביצועים | ||
| מהירות מרבית | 2,124 קמ"ש (מאך 2 או 1,320 מייל לשעה) | |
| קצב נסיקה | 255 מטר/שנייה | |
| טווח טיסה מרבי | 2,759 קילומטר (עם 3 מכלי דלק נתיקים) | |
| סייג רום | 16,800 מטר (55,000 רגל) | |
| עומס כנף | 395 ק"ג/מ"ר | |
| חימוש | ||
| תותחים | 2 תותחי 20 מילימטר מדגם M39A2 | |
| טילים | 2 X AIM-9 סיידוויינדר בקצות הכנפיים עד 4 XAIM-7 ספארו תחת הכנפיים AGM-65 מאבריק על נקודות תלייה | |
| פצצות | מגוון פצצות שימוש כללי פצצות מצרר | |
| רקטות | 2 X פודי רקטות מדגם CRV7 או 2 X פודי רקטות מדגם LAU-10 עם 5 X רקטות מדגם Zuni (127 מ"מ כל אחד) או 2 X פודי רקטות מדגם Matra עם 18 X רקטות מדגם SNEB (68 מ"מ) כל אחד | |
| הנעה | ||
| 1 X טורבו סילון ג'נרל-אלקטריק F404-GE-100, 17,000 ליברת-כוח | ||
הנורת'רופ F-20 טייגרשארק (באנגלית: Northrop F-20 Tigershark) היה מטוס קרב אשר תוכנן ופותח כפרויקט פרטי של חברת נורת'רופ האמריקאית. פיתוח המטוס החל ב-1975 כהמשך למטוס הקרב נורת'רופ F-5 טייגר II שהציג מנוע חדש, אשר שדרג את ביצועי המטוס, ומערכות אוויוניקה מודרניות, שכללו מכ"ם רב עוצמה.
בהשוואה ל-F-5, היה ה-F-20 מהיר בהרבה, בעל יכולת של ירי טילים מעבר לקו האופק וכושר נשיאה של מרבית סוגי החימוש שבידי ארצות הברית למטרות תקיפה קרקעית. בזכות יכולותיו המשופרות, התחרה ה-F-20 ב-F-16 פייטינג פלקון, ואף היה זול יותר לרכישה ולתפעול.
פיתוח ה-F-20 בוצע בחסות משרד ההגנה האמריקאי, בפרויקט שכונה "FX". FX ביקש לפתח מטוסי קרב אשר יהיו מסוגלים ללחום כנגד מטוסי הקרב של הסובייטים, אך ללא שימוש בטכנולוגיות רגישות הנמצאות בשירות חיל האוויר האמריקאי. FX היה תוצר של מדיניות הייצוא של ממשל קרטר אשר ביקש לצייד מדינות זרות בנשק איכותי ללא החשש שטכנולוגיות קו-ראשון אמריקאיות ייפלו לידיים סובייטיות. נורת'רופ קיוותה להצליח עם ה-F-20 בשוק הבינלאומי, אך שינוי המדיניות לאחר בחירתו של רונלד רייגן לנשיא גרם לכך שהמטוס נאלץ להתחרות מול מכירות ה-F-16 אשר פותח על ידי חיל האוויר האמריקאי. תוכנית הפיתוח ננטשה ב-1986 לאחר בניית שלושה אבות טיפוס ומטוס נוסף שבנייתו לא הושלמה.
פרויקט ה"טייגרשארק"
פרויקט Northrop Tigershark (בעברית כריש הנמר) הוא פרויקט אמריקאי להחלפת מטוס ה-F5. הפרויקט בוטל עקב חוסר קונים.
יצירת הפרויקט התחילה ב-1975,
הטייגר-שארק היה מטוס מתקדם של הנורת'רופ F-5.
מאפיינים כלליים
מהירות
המנוע של ה-F20 סיפק 60% דחף מאשר הפלט.
המנוע נתן מהירות מעל מאך 2.0, יש כמה בעיות הטמונות בגודלו הקטן. הכנפיים הנמוכות התכוונו לכך שישנה סחיטה קרקעית מוגבלת, ומיקום הנחיתה פירושו היה צורך להציב עומסים לעבר הקצוות החיצוניים של הכנפיים.
טיסת הבכורה
טיסת בכורה התבצעה על ידי רוס סקוט, למטוס יוצרו שלושה אבות טיפוס.
קישורים חיצוניים
| מטוסי ה-F האמריקניים | ||
|---|---|---|
| לפני שנת 1963 | F-84 • F-86 • F-87 • F-88 • F-89 • F-91 • F-92 • F-93 • F-94 • F-95 • F-96 • F-97 • F-98 • F-99 • F-100 • F-101 • F-102 • F-103 • F-104 • F-105 • F-106 • F-107 • F-108 • F-109 • F-110 • F-111 | |
| אחרי שנת 1963 | F-1 • F-2 • F-3 • F-4 • F-5 • F-6 • F-7 • F-8 • F-9 • F-10 • F-11 • YF-12 • F-13 • F-14 • F-15 • F-16 • F-117 • YF-17 • F-18 • F-19 • F-20 • F-21 • F-22 • YF-23 • F-35 | |
| שיטת ציון כלי טיס של שלושת הכוחות המזוינים של ארצות הברית (1962) | ||
רישיון cc-by-sa 3.0