נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל

בערך זה ניתן פירוט של נשים שהיו הראשונות שמילאו תפקיד מסוים, בתפקידים ציבוריים במדינת ישראל.

בממשלה

ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל

שרות

מאז קום המדינה ועד היום כיהנו 17 נשים כשרות בממשלות ישראל, ואישה אחת, גולדה מאיר כראש ממשלת ישראל. ישראל היא בין המדינות המעטות בהן כיהנה אישה כראש הממשלה.

בממוצע, בין שנות ה-90 של המאה ה-20 לראשית העשור השני של המאה ה-21, היוו הנשים כ-6% עד 10% מהשרים בממשלות ישראל. לשם השוואה, במדינות סקנדינביה אחוז הנשים בממשלה הוא בין 40% ל-50%, אם כי בשוודיה מעולם לא כיהנה אישה בתפקיד ראש הממשלה, במדינות צפון אמריקה למעלה מ-20%, ובמערב אירופה קרוב ל-20%. הממוצע הישראלי בשנים אלה היה דומה לממוצע במדינות דרום אמריקה וחלק ממדינות אפריקה. בממשלה שהחלה לכהן ב-2013 עלה שיעור הנשים ל-18%.

בממשלה הזמנית לא כיהנה אף אישה. האישה הראשונה שכיהנה כשרה הייתה גולדה מאיר, כשרת העבודה ומאוחר יותר כשרת החוץ. במשך 25 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הייתה מאיר האישה היחידה שכיהנה כשרה. בשנת 1969 הייתה האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לתפקיד ראש הממשלה.

מלבד הממשלה הזמנית, גם בממשלות שכיהנו בין השנים 1969-1966, 1983-1974, 1986-1984 ו-1992-1988 לא כיהנו נשים. בממשלת רבין השנייה כיהנו לראשונה שתי נשים - אורה נמיר ושולמית אלוני. בממשלות שרון כיהנו לראשונה שלוש נשים (בו זמנית בהרכבים שונים) - לימור לבנת, ציפי לבני, דליה איציק ויהודית נאות. בממשלה ה-33 (2013-2015) כיהנו לראשונה ארבע נשים - יעל גרמן, ציפי לבני, לימור לבנת וסופה לנדבר. בממשלה ה-34 מכהנות גם כן ארבע נשים.

במשרדי האוצר, ביטחון הפנים והדתות לא כיהנו נשים. במשרדי הביטחון, התחבורה והתשתיות כיהנו סגניות שר.

שרות
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1949שרה בממשלת ישראלגולדה מאיר
1949שרת העבודהגולדה מאיר
1955שרת החוץגולדה מאיר
1969ראש הממשלהגולדה מאיר
1970שרת הפניםגולדה מאיר (כממלאת מקום של שר שנפטר, מתוקף היותה ראש הממשלה, עד למינוי שר חדש)
1974שרה בלי תיקשולמית אלוני
1986שרת הבריאותשושנה ארבלי אלמוזלינו
1992שרת החינוך והתרבותשולמית אלוני
1992השרה לאיכות הסביבהאורה נמיר
1993שרת התקשורתשולמית אלוני
1993שרת המדעשולמית אלוני
1999שרת הקליטהיולי תמיר
2001שרת התעשייה והמסחרדליה איציק
2001השרה לשיתוף פעולה אזוריציפי לבני
2002שרת החקלאותציפי לבני (מ"מ)
2004שרת המשפטיםציפי לבני
2004שרת הבינוי והשיכוןציפי לבני (מ"מ)
2006ממלאת מקום ראש הממשלהציפי לבני
2008שרת התיירותרוחמה אברהם
2011שרת התרבות והספורטלימור לבנת
2011שרת החקלאותאורית נוקד
2015שרה לאזרחים ותיקיםגילה גמליאל

סגנות שר

סגניות שר
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1981סגנית שר החינוךמרים גלזר תעסה
1984סגנית שר הבריאותשושנה ארבלי אלמוזלינו
1990סגנית שר המדעגאולה כהן
1992סגנית שר התעשייה והמסחרמאשה לובלסקי
1999סגנית שר הקליטהמרינה סולודקין
2001סגנית שר הביטחוןדליה רבין פילוסוף
2001סגנית שר התשתיות הלאומיותנעמי בלומנטל
2002סגנית שר התחבורהסופה לנדבר
2005סגנית שר החקלאותגילה גמליאל
2005סגנית שר הפניםרוחמה אברהם
2005סגנית במשרד המשנה לראש הממשלהאורית נוקד
2009סגנית השר לענייני גמלאיםלאה נס
2009סגנית שר במשרד ראש הממשלהגילה גמליאל
2009סגנית שר התמ"תאורית נוקד
2015סגנית שר החוץציפי חוטובלי

בכנסת

מספר הנשים בכנסת, לפי כנסות
בירוק: מספר הנשים בעת בחירתה של הכנסת
באדום: מספר הנשים המרבי במהלך תקופת כהונתה של הכנסת

בחמישים שנותיה הראשונות של המדינה, מספר הנשים שנבחרו לכנסת היה יציב, ונע בין 7 (בכנסת השתים עשרה) לבין 12 (בכנסת השלישית). לכנסת השש עשרה נבחרו 17 חברות כנסת, ובשלהי כהונתה, עקב חילופי גברי, הגיע מספרן ל-21. גם לכנסת השבע עשרה נבחרו 17 נשים, ולכנסת ה-18 נבחר מספר שיא של 21 נשים, ובשנת 2011 אף הגיע ל-24. בבחירות לכנסת ה-19 נרשם שיא חדש - 27. חלק מהגידול במספרן של הנשים בכנסת נובע משריון מקומות לנשים ברשימותיהן של מפלגות שונות החל משנות ה-90, ובהן העבודה, הליכוד, מרצ והמפד"ל. בכנסת העשרים נמנו 33 חברות כנסת.

שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב[1].

שש נשים עמדו בראש מפלגות שנבחרו לכנסת - רחל כהן-כגן בראש רשימת ויצו בכנסת הראשונה, גולדה מאיר בראש המערך בכנסת השביעית והשמינית, שולמית אלוני בראש רצ ומרצ בין הכנסת השמינית לבין הכנסת השלוש עשרה, ציפי לבני בראש קדימה בכנסת השמונה עשרה ובראש התנועה בכנסת התשע עשרה, שלי יחימוביץ' בראש העבודה בכנסת התשע עשרה וזהבה גלאון בראש מרצ בכנסת התשע עשרה ובכנסת העשרים.

שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה בפריימריז, בשנת 2008, ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. אורה נמיר הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-1992. היא הגיעה למקום הרביעי.

האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לכהן כיושבת ראש הכנסת היא יושבת הראש בכנסת ה-17, דליה איציק. נשים עמדו בראשות רוב ועדות הבית, למעט ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים וועדת חוקה, חוק ומשפט. באופן מסורתי, עומדת אישה בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואולם בשנת 2006 היה גדעון סער לגבר הראשון שנבחר לתפקיד זה.

נשים ראשונות בכנסת
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1949יושבת ראש ועדת החינוך והתרבותשושנה פרסיץ
1949סגנית יושב ראש הכנסתחנה למדן
1951יושבת ראש ועדת חקירה פרלמנטריתחנה למדן
1965יושבת ראש ועדת הכנסתדבורה נצר
1969יושבת ראש ועדת השירותים הציבורייםחייקה גרוסמן
1977יושבת ראש ועדת העלייה והקליטהגאולה כהן
1981יושבת ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבהשושנה ארבלי-אלמוזלינו
1984יושבת ראש ועדת העבודהשושנה ארבלי-אלמוזלינו
1988ראש האופוזיציה[2]שולמית אלוני
1989יושבת ראש ועדת הכלכלהשושנה ארבלי-אלמוזלינו
1996יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיהדליה איציק
1999יושבת ראש ועדת האתיקהדליה רבין-פילוסוף
1999 חברת הכנסת הערבייה הראשונה חוסניה ג'בארה
2004יושבת ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינהמלי פולישוק-בלוך
2006יושבת ראש הכנסתדליה איציק
2015יושבת ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהולתמר זנדברג
2015יושבת ראש הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבורסתיו שפיר (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
2013 יושבת ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים מיכל רוזין

במערכת המשפט

נשים ראשונות במערכת המשפט
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1948שופטתאוגניה וינוגרדוב
1953שופטת בבית משפט מחוזיאוגניה וינוגרדוב
1969שופטת בבית משפט צבאיחוה ענבר (הראשונה בעולם)
1970נשיאה תורנית של בית משפט מחוזיאוגניה וינוגרדוב
1973הסניגורית הצבאית הראשיתאביבה דור
1977שופטת בבית המשפט העליוןמרים בן פורת
1983משנה לנשיא בית המשפט העליוןמרים בן פורת
1988מבקרת המדינהמרים בן פורת
1989פרקליטת המדינהדורית ביניש
2003הסניגורית הציבורית הארציתענבל רובינשטיין
2003יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדיןארנה לין
2003ראש ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדיןרחל בן ארי
2003נציבת תלונות הציבור על שופטיםטובה שטרסברג כהן (הראשונה שמאיישת את התפקיד)
2006נשיאת בית המשפט העליוןדורית ביניש
2010נשיאת בית הדין הארצי לעבודהנילי ארד
2017קאדיתהנא חטיב

במערכת הביטחון ובמשטרה

נשים ראשונות במערכת הביטחון ובמשטרה
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1948מפקדת חיל נשיםמינה בן צבי
שנות ה-50סגנית ראש המוסדמלכה ברוורמן
שנות ה-80מפקדת תחנת משטרהשלומית כורם (משטרת מגדל העמק)
1987נושאת דרגת תת אלוף בצה"לעמירה דותן
1989קצינת משטרה בדרגת ניצבחנה הירש (יועצת משפטית למשטרה)
אמצע שנות ה-90המשנה לראש המוסדעליזה מגן
1998ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראלמירי גולן
1999ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראלאסתר דומיניסיני
1999נציבת קבילות שוטרים וסוהריםרות גדות
1999מפקדת בית סוהרדליה ניר (בית סוהר כרמל)
2000נציבת בתי הסוהראורית אדאטו
2000הצנזורית הצבאית הראשיתרחל דולב
2000נספחת צה"ל בחו"לעדי ברשדסקי (מזרח אירופה)
2002דוברת צה"לרות ירון
2005מפקדת חיל שאינו חיל נשיםאורנה ברביבאי (מפקדת חיל השלישות)
2006נושאת דרגת אלוף בצה"ל (דרגת ייצוג)דבורה ברלינר
2011נושאת דרגת אלוף בצה"לאורנה ברביבאי (ראש אגף כוח האדם)
2013מפקדת מרחב במשטרת ישראלסיגל בר צבי (מפקדת מרחב נתב"ג)[3]
2017היועץ הכספי לרמטכ"לאריאלה לזרוביץ'

מנכ"ליות משרדים ממשלתיים

מנכ"ליות משרדים ממשלתיים
השנההמשרדהאישה הראשונה בתפקיד
1972משרד מבקר המדינהרננה גוטמן[4][5][6]
1996המשרד לקליטת עלייהשלומית כנען
1996המשרד לאיכות הסביבהנחמה רונן
1996משרד המשפטיםנילי ארד
1999משרד החינוךשלומית עמיחי
2001משרד התיירותמירה אלטמן
2003משרד המדע והטכנולוגיהעתליה רוזנבאום[7]
2005המשרד לפיתוח הנגב והגלילאפרת דובדבני
2006משרד החקלאותיעל שאלתיאלי[8]
2009משרד התרבות והספורטאורלי פרומן
2011המשרד לשיתוף פעולה אזוריאורנה הוזמן-בכור
2013משרד האוצריעל אנדורן
2013משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמיםאורנה הוזמן-בכור
2015משרד הפניםאורנה הוזמן-בכור
2016משרד התחבורה והבטיחות בדרכיםקרן טרנר אייל

ראשות רשויות מקומיות

האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש רשות מקומית בישראל היא חייקה גרוסמן, שעמדה בראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק מהמועצה האזורית מטה אשר) בין השנים 1951-1950. האישה הראשונה שנבחרה לכהן כראש עירייה היא חנה לוין, ראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1960-1956. באותה העת, נבחרו ראשי הרשויות בידי מועצת העיר. החל משנת 1975 נבחרים ראשי הרשויות בבחירות ישירות, על ידי תושבי העיר. האישה הראשונה שנבחרה בדרך זו היא זיוה בן דרור, שנבחרה לתפקיד ראש מועצת אבן יהודה ב-1989.

נכון לשנת 2018, בראש 14 מבין 256 הרשויות המקומיות בישראל עומדות נשים: עינת קליש רותם בחיפה, מרים פיירברג בנתניה (מאז 1998), עליזה בלוך בבית שמש, הגר פרי יגור בפרדס חנה-כרכור, ליאת שוחט באור יהודה, יעלה מקליס ביהוד-מונוסון, שושי כחלון-כידור בכפר יונה, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה, טל אוחנה בירוחם, גלית שאול במועצה אזורית עמק חפר, אושרת גני גונן במועצה אזורית דרום השרון, רותם ידלין במועצה אזורית גזר, מטי צרפתי הרכבי במועצה אזורית יואב וסיגל שאלתיאל-הלוי במועצה התעשייתית מגדל תפן.

ראשי רשויות מקומיות
השנההרשות המקומיתהאישה הראשונה בתפקיד
1950מועצה אזורית געתוןחייקה גרוסמן
1951מועצה אזורית חבל מעוןהדסה ברגמן
1956ראשון לציוןחנה לוין
1957כפר יונהיפה כץ
1962רמת ישייהודית שושני
1965מועצה אזורית ברנרבת שבע אילון
1967יקנעם עיליתמנוחה חרל"פ
1971קריית חרושתזהבה וושצ'ינה
1973כפר יסיףויולט חורי
1983מועצה אזורית בני שמעוןאורה פוטר
1989אבן יהודהזיוה בן דרור
1993סביוןמרשה כספי
1996קדומיםדניאלה וייס
1996מועצה אזורית בקעת בית שאןיעל שאלתיאלי
1998הרצליהיעל גרמן
1998נתניהורד סוויד (מ"מ)
מרים פיירברג (נבחרת)
2002מועצה אזורית ערבה תיכונהלילך מורגן
2003מועצה אזורית אפעלאורה חכם
2006מצפה רמוןפלורה שושן
2006גבעתייםאיריס אברהם (מ"מ)
2010ערדטלי פלוסקוב
2011מועצה אזורית יואבמטי צרפתי הרכבי
2013רמת השרוןשירה אבין (מ"מ)
2013גני תקוהליזי דלריצ'ה
2013יהוד-מונוסוןיעלה מקליס
2015אור יהודהליאת שוחט
2016מגדל תפןסיגל שאלתיאל-הלוי
2018חיפהעינת קליש-רותם
2018בית שמשעליזה בלוך
2018ירוחםטל אוחנה
2018כפר יונהשושי כחלון-כידור
2018מועצה אזורית גזררותם ידלין
2018מועצה אזורית דרום השרוןאושרת גני גונן
2018מועצה אזורית עמק חפרגלית שאול
2018פרדס חנה-כרכורהגר פרי יגור
2018קדימה צורןקרן גרין

תפקידים אחרים

נשים ראשונות בתפקידים אחרים
השנההתפקידהאישה הראשונה בתפקיד
1948יו"ר ועדה ציבוריתבבה אידלסון (יו"ר ועדת הסמל והדגל של מועצת המדינה הזמנית)
1948ראש נציגות דיפלומטיתגולדה מאיר (ציר בברית המועצות)
1962מזכירת הממשלהיעל עוזאי
1966שגרירהאסתר הרליץ (בדנמרק)
1980מזכירת הקיבוץ הארציעליזה עמיר-זהר
1982המפקחת על הבנקיםגליה מאור
1988מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזיתתמר אדרי
1988חברת מועצה דתיתלאה שקדיאל
1996מדענית ראשית ומנהלת מערך המחקר והפיתוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקהד"ר ארנה ברי
1996מנכ"ל רשות החברות הממשלתיותציפי לבני
1997ראש רשות ניירות ערךמירי כץ
2000יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויןדורית ענבר
2002נציבת מס הכנסהטלי ירון-אלדר
2003מנכ"ל שירות התעסוקהאסתר דומיניסיני
2003מנהלת בית חולים כלליאורנה בלונדהיים (במרכז רפואי העמק)
2005נשיאת אוניברסיטהרבקה כרמי (באוניברסיטת בן-גוריון)
2005הממונה על ההגבלים העסקייםרונית קן
2007מנכ"ל בית הנשיאאפרת דובדבני
2008מנכ"ל המוסד לביטוח לאומיאסתר דומיניסיני
2008נציבת שוויון הזדמנויות בעבודהציונה קניג-יאיר
2010מזכירת הכנסתירדנה מלר הורוביץ
2010נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעיםרות ארנון
2011החשבת הכלליתמיכל עבאדי-בויאנג'ו
2011משנה לנגיד בנק ישראלקרנית פלוג
2012יו"ר רשות החשמלאורית פרקש-הכהן
2013נגידת בנק ישראלקרנית פלוג
2018ראש המחלקה לחקירות שוטריםקרן בר-מנחם
2018נשיאת לשכת רואי חשבון בישראלאיריס שטרק

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ לפי נתוני האיגוד הבין-פרלמנטרי. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם שחר אילן, ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל, באתר הארץ, 16 במרץ 2008.
  2. ↑ באותה העת לא היו לתפקיד זה משמעויות רשמיות. בשנת 2009 הייתה ציפי לבני לאישה השנייה לעמוד בראש האופוזיציה כתפקיד בעל משמעות פורמלית.
  3. ↑ לראשונה בישראל: אישה מונתה למפקדת מרחב ישראל היום, 22 באוגוסט 2013
  4. ↑ רננה גוטמן קורות חיים אתר News1
  5. ↑ רננה גוטמן ז"ל אתר אבלים 18 בספטמבר 2016
  6. ↑ הישראלית שעשתה היסטוריה ב-1972 אתר הארץ
  7. ↑ מינוי המנהל הכללי של משרד המדע והטכנולוגיה באתר משרד ראש הממשלה
  8. ↑ סערה סביב פיטוריה של יעל שאלתיאלי מקק"ל mynet‏, 6 במאי 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.