נשים ראשונות בתפקידים ציבוריים בישראל
בערך זה ניתן פירוט של נשים שהיו הראשונות שמילאו תפקיד מסוים, בתפקידים ציבוריים במדינת ישראל.
בממשלה
ערך מורחב – נשים בממשלות ישראל
שרות
מאז קום המדינה ועד היום כיהנו 17 נשים כשרות בממשלות ישראל, ואישה אחת, גולדה מאיר כראש ממשלת ישראל. ישראל היא בין המדינות המעטות בהן כיהנה אישה כראש הממשלה.
בממוצע, בין שנות ה-90 של המאה ה-20 לראשית העשור השני של המאה ה-21, היוו הנשים כ-6% עד 10% מהשרים בממשלות ישראל. לשם השוואה, במדינות סקנדינביה אחוז הנשים בממשלה הוא בין 40% ל-50%, אם כי בשוודיה מעולם לא כיהנה אישה בתפקיד ראש הממשלה, במדינות צפון אמריקה למעלה מ-20%, ובמערב אירופה קרוב ל-20%. הממוצע הישראלי בשנים אלה היה דומה לממוצע במדינות דרום אמריקה וחלק ממדינות אפריקה. בממשלה שהחלה לכהן ב-2013 עלה שיעור הנשים ל-18%.
בממשלה הזמנית לא כיהנה אף אישה. האישה הראשונה שכיהנה כשרה הייתה גולדה מאיר, כשרת העבודה ומאוחר יותר כשרת החוץ. במשך 25 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הייתה מאיר האישה היחידה שכיהנה כשרה. בשנת 1969 הייתה האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לתפקיד ראש הממשלה.
מלבד הממשלה הזמנית, גם בממשלות שכיהנו בין השנים 1969-1966, 1983-1974, 1986-1984 ו-1992-1988 לא כיהנו נשים. בממשלת רבין השנייה כיהנו לראשונה שתי נשים - אורה נמיר ושולמית אלוני. בממשלות שרון כיהנו לראשונה שלוש נשים (בו זמנית בהרכבים שונים) - לימור לבנת, ציפי לבני, דליה איציק ויהודית נאות. בממשלה ה-33 (2013-2015) כיהנו לראשונה ארבע נשים - יעל גרמן, ציפי לבני, לימור לבנת וסופה לנדבר. בממשלה ה-34 מכהנות גם כן ארבע נשים.
במשרדי האוצר, ביטחון הפנים והדתות לא כיהנו נשים. במשרדי הביטחון, התחבורה והתשתיות כיהנו סגניות שר.
שרות | |||
---|---|---|---|
השנה | התפקיד | האישה הראשונה בתפקיד | |
1949 | שרה בממשלת ישראל | גולדה מאיר | |
1949 | שרת העבודה | גולדה מאיר | |
1955 | שרת החוץ | גולדה מאיר | |
1969 | ראש הממשלה | גולדה מאיר | |
1970 | שרת הפנים | גולדה מאיר (כממלאת מקום של שר שנפטר, מתוקף היותה ראש הממשלה, עד למינוי שר חדש) | |
1974 | שרה בלי תיק | שולמית אלוני | |
1986 | שרת הבריאות | שושנה ארבלי אלמוזלינו | |
1992 | שרת החינוך והתרבות | שולמית אלוני | |
1992 | השרה לאיכות הסביבה | אורה נמיר | |
1993 | שרת התקשורת | שולמית אלוני | |
1993 | שרת המדע | שולמית אלוני | |
1999 | שרת הקליטה | יולי תמיר | |
2001 | שרת התעשייה והמסחר | דליה איציק | |
2001 | השרה לשיתוף פעולה אזורי | ציפי לבני | |
2002 | שרת החקלאות | ציפי לבני (מ"מ) | |
2004 | שרת המשפטים | ציפי לבני | |
2004 | שרת הבינוי והשיכון | ציפי לבני (מ"מ) | |
2006 | ממלאת מקום ראש הממשלה | ציפי לבני | |
2008 | שרת התיירות | רוחמה אברהם | |
2011 | שרת התרבות והספורט | לימור לבנת | |
2011 | שרת החקלאות | אורית נוקד | |
2015 | שרה לאזרחים ותיקים | גילה גמליאל | |
סגנות שר
סגניות שר | |||
---|---|---|---|
השנה | התפקיד | האישה הראשונה בתפקיד | |
1981 | סגנית שר החינוך | מרים גלזר תעסה | |
1984 | סגנית שר הבריאות | שושנה ארבלי אלמוזלינו | |
1990 | סגנית שר המדע | גאולה כהן | |
1992 | סגנית שר התעשייה והמסחר | מאשה לובלסקי | |
1999 | סגנית שר הקליטה | מרינה סולודקין | |
2001 | סגנית שר הביטחון | דליה רבין פילוסוף | |
2001 | סגנית שר התשתיות הלאומיות | נעמי בלומנטל | |
2002 | סגנית שר התחבורה | סופה לנדבר | |
2005 | סגנית שר החקלאות | גילה גמליאל | |
2005 | סגנית שר הפנים | רוחמה אברהם | |
2005 | סגנית במשרד המשנה לראש הממשלה | אורית נוקד | |
2009 | סגנית השר לענייני גמלאים | לאה נס | |
2009 | סגנית שר במשרד ראש הממשלה | גילה גמליאל | |
2009 | סגנית שר התמ"ת | אורית נוקד | |
2015 | סגנית שר החוץ | ציפי חוטובלי | |
בכנסת

בירוק: מספר הנשים בעת בחירתה של הכנסת
באדום: מספר הנשים המרבי במהלך תקופת כהונתה של הכנסת
בחמישים שנותיה הראשונות של המדינה, מספר הנשים שנבחרו לכנסת היה יציב, ונע בין 7 (בכנסת השתים עשרה) לבין 12 (בכנסת השלישית). לכנסת השש עשרה נבחרו 17 חברות כנסת, ובשלהי כהונתה, עקב חילופי גברי, הגיע מספרן ל-21. גם לכנסת השבע עשרה נבחרו 17 נשים, ולכנסת ה-18 נבחר מספר שיא של 21 נשים, ובשנת 2011 אף הגיע ל-24. בבחירות לכנסת ה-19 נרשם שיא חדש - 27. חלק מהגידול במספרן של הנשים בכנסת נובע משריון מקומות לנשים ברשימותיהן של מפלגות שונות החל משנות ה-90, ובהן העבודה, הליכוד, מרצ והמפד"ל. בכנסת העשרים נמנו 33 חברות כנסת.
שיעור הנשים שכיהנו בכנסת ה-18, היה 19.2%. שיעור זה דומה לממוצע העולמי, אך נמוך מהמקובל במרבית מדינות המערב[1].
שש נשים עמדו בראש מפלגות שנבחרו לכנסת - רחל כהן-כגן בראש רשימת ויצו בכנסת הראשונה, גולדה מאיר בראש המערך בכנסת השביעית והשמינית, שולמית אלוני בראש רצ ומרצ בין הכנסת השמינית לבין הכנסת השלוש עשרה, ציפי לבני בראש קדימה בכנסת השמונה עשרה ובראש התנועה בכנסת התשע עשרה, שלי יחימוביץ' בראש העבודה בכנסת התשע עשרה וזהבה גלאון בראש מרצ בכנסת התשע עשרה ובכנסת העשרים.
שלוש הראשונות לא נדרשו להתמודד על התפקיד בבחירות מקדימות - כהן-כגן ואלוני עמדו בראש המפלגות אותן הקימו, ואילו גולדה מאיר הייתה המועמדת היחידה שהתמודדה על התפקיד במרכז המערך. לבני הייתה הראשונה שנבחרה לתפקידה בפריימריז, בשנת 2008, ואף זכתה כמפלגה במספר המנדטים הגדול ביותר בכנסת. גם יחימוביץ' וגלאון שנבחרו בעקבותיה נבחרו בבחירות מוקדמות. אורה נמיר הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בפריימריז לראשות מפלגה, בבחירות לראשות מפלגת העבודה ב-1992. היא הגיעה למקום הרביעי.
האישה הראשונה, והיחידה עד כה, שנבחרה לכהן כיושבת ראש הכנסת היא יושבת הראש בכנסת ה-17, דליה איציק. נשים עמדו בראשות רוב ועדות הבית, למעט ועדת החוץ והביטחון, ועדת הכספים וועדת חוקה, חוק ומשפט. באופן מסורתי, עומדת אישה בראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואולם בשנת 2006 היה גדעון סער לגבר הראשון שנבחר לתפקיד זה.
נשים ראשונות בכנסת | |||
---|---|---|---|
השנה | התפקיד | האישה הראשונה בתפקיד | |
1949 | יושבת ראש ועדת החינוך והתרבות | שושנה פרסיץ | |
1949 | סגנית יושב ראש הכנסת | חנה למדן | |
1951 | יושבת ראש ועדת חקירה פרלמנטרית | חנה למדן | |
1965 | יושבת ראש ועדת הכנסת | דבורה נצר | |
1969 | יושבת ראש ועדת השירותים הציבוריים | חייקה גרוסמן | |
1977 | יושבת ראש ועדת העלייה והקליטה | גאולה כהן | |
1981 | יושבת ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה | שושנה ארבלי-אלמוזלינו | |
1984 | יושבת ראש ועדת העבודה | שושנה ארבלי-אלמוזלינו | |
1988 | ראש האופוזיציה[2] | שולמית אלוני | |
1989 | יושבת ראש ועדת הכלכלה | שושנה ארבלי-אלמוזלינו | |
1996 | יושבת ראש ועדת המדע והטכנולוגיה | דליה איציק | |
1999 | יושבת ראש ועדת האתיקה | דליה רבין-פילוסוף | |
1999 | חברת הכנסת הערבייה הראשונה | חוסניה ג'בארה | |
2004 | יושבת ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה | מלי פולישוק-בלוך | |
2006 | יושבת ראש הכנסת | דליה איציק | |
2015 | יושבת ראש הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול | תמר זנדברג | |
2015 | יושבת ראש הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור | סתיו שפיר (הראשונה שמאיישת את התפקיד) | |
2013 | יושבת ראש ועדה מיוחדת לבעיית העובדים הזרים | מיכל רוזין |
במערכת המשפט
נשים ראשונות במערכת המשפט | |||
---|---|---|---|
השנה | התפקיד | האישה הראשונה בתפקיד | |
1948 | שופטת | אוגניה וינוגרדוב | |
1953 | שופטת בבית משפט מחוזי | אוגניה וינוגרדוב | |
1969 | שופטת בבית משפט צבאי | חוה ענבר (הראשונה בעולם) | |
1970 | נשיאה תורנית של בית משפט מחוזי | אוגניה וינוגרדוב | |
1973 | הסניגורית הצבאית הראשית | אביבה דור | |
1977 | שופטת בבית המשפט העליון | מרים בן פורת | |
1983 | משנה לנשיא בית המשפט העליון | מרים בן פורת | |
1988 | מבקרת המדינה | מרים בן פורת | |
1989 | פרקליטת המדינה | דורית ביניש | |
2003 | הסניגורית הציבורית הארצית | ענבל רובינשטיין | |
2003 | יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין | ארנה לין | |
2003 | ראש ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין | רחל בן ארי | |
2003 | נציבת תלונות הציבור על שופטים | טובה שטרסברג כהן (הראשונה שמאיישת את התפקיד) | |
2006 | נשיאת בית המשפט העליון | דורית ביניש | |
2010 | נשיאת בית הדין הארצי לעבודה | נילי ארד | |
2017 | קאדית | הנא חטיב |
במערכת הביטחון ובמשטרה
נשים ראשונות במערכת הביטחון ובמשטרה | |||
---|---|---|---|
השנה | התפקיד | האישה הראשונה בתפקיד | |
1948 | מפקדת חיל נשים | מינה בן צבי | |
שנות ה-50 | סגנית ראש המוסד | מלכה ברוורמן | |
שנות ה-80 | מפקדת תחנת משטרה | שלומית כורם (משטרת מגדל העמק) | |
1987 | נושאת דרגת תת אלוף בצה"ל | עמירה דותן | |
1989 | קצינת משטרה בדרגת ניצב | חנה הירש (יועצת משפטית למשטרה) | |
אמצע שנות ה-90 | המשנה לראש המוסד | עליזה מגן | |
1998 | ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל | מירי גולן | |
1999 | ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל | אסתר דומיניסיני | |
1999 | נציבת קבילות שוטרים וסוהרים | רות גדות | |
1999 | מפקדת בית סוהר | דליה ניר (בית סוהר כרמל) | |
2000 | נציבת בתי הסוהר | אורית אדאטו | |
2000 | הצנזורית הצבאית הראשית | רחל דולב | |
2000 | נספחת צה"ל בחו"ל | עדי ברשדסקי (מזרח אירופה) | |
2002 | דוברת צה"ל | רות ירון | |
2005 | מפקדת חיל שאינו חיל נשים | אורנה ברביבאי (מפקדת חיל השלישות) | |
2006 | נושאת דרגת אלוף בצה"ל (דרגת ייצוג) | דבורה ברלינר | |
2011 | נושאת דרגת אלוף בצה"ל | אורנה ברביבאי (ראש אגף כוח האדם) | |
2013 | מפקדת מרחב במשטרת ישראל | סיגל בר צבי (מפקדת מרחב נתב"ג)[3] | |
2017 | היועץ הכספי לרמטכ"ל | אריאלה לזרוביץ' | |
מנכ"ליות משרדים ממשלתיים
ראשות רשויות מקומיות
האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש רשות מקומית בישראל היא חייקה גרוסמן, שעמדה בראש המועצה האזורית געתון (כיום חלק מהמועצה האזורית מטה אשר) בין השנים 1951-1950. האישה הראשונה שנבחרה לכהן כראש עירייה היא חנה לוין, ראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1960-1956. באותה העת, נבחרו ראשי הרשויות בידי מועצת העיר. החל משנת 1975 נבחרים ראשי הרשויות בבחירות ישירות, על ידי תושבי העיר. האישה הראשונה שנבחרה בדרך זו היא זיוה בן דרור, שנבחרה לתפקיד ראש מועצת אבן יהודה ב-1989.
נכון לשנת 2018, בראש 14 מבין 256 הרשויות המקומיות בישראל עומדות נשים: עינת קליש רותם בחיפה, מרים פיירברג בנתניה (מאז 1998), עליזה בלוך בבית שמש, הגר פרי יגור בפרדס חנה-כרכור, ליאת שוחט באור יהודה, יעלה מקליס ביהוד-מונוסון, שושי כחלון-כידור בכפר יונה, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה, טל אוחנה בירוחם, גלית שאול במועצה אזורית עמק חפר, אושרת גני גונן במועצה אזורית דרום השרון, רותם ידלין במועצה אזורית גזר, מטי צרפתי הרכבי במועצה אזורית יואב וסיגל שאלתיאל-הלוי במועצה התעשייתית מגדל תפן.
תפקידים אחרים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- נחמן גלבוע, "יותר מתמיד: נשים מתמודדות על תפקיד ראש מועצה", הזמן הירוק, 9 באוגוסט 2012
הערות שוליים
- ↑ לפי נתוני האיגוד הבין-פרלמנטרי. הנתונים המופיעים בו מתייחסים לנובמבר 2008, בעת שכיהנה הכנסת ה-17. ראו גם שחר אילן, ובמקום ה-101 בייצוג נשים בפרלמנט: ישראל, באתר הארץ, 16 במרץ 2008.
- ↑ באותה העת לא היו לתפקיד זה משמעויות רשמיות. בשנת 2009 הייתה ציפי לבני לאישה השנייה לעמוד בראש האופוזיציה כתפקיד בעל משמעות פורמלית.
- ↑ לראשונה בישראל: אישה מונתה למפקדת מרחב ישראל היום, 22 באוגוסט 2013
- ↑ רננה גוטמן קורות חיים אתר News1
- ↑ רננה גוטמן ז"ל אתר אבלים 18 בספטמבר 2016
- ↑ הישראלית שעשתה היסטוריה ב-1972 אתר הארץ
- ↑ מינוי המנהל הכללי של משרד המדע והטכנולוגיה באתר משרד ראש הממשלה
- ↑ סערה סביב פיטוריה של יעל שאלתיאלי מקק"ל mynet, 6 במאי 2012

רישיון cc-by-sa 3.0