גני תקווה

גני תקווה
	קובץ:Ganei Tikva COA.jpg
	כניסה לגני תקווה מקריית אונו
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	ליזי דלריצ'ה
גובה ממוצע[1]	‎74 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	19,263 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	111
- שינוי בגודל האוכלוסייה	5.6% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	8,667 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	15
תחום שיפוט[2]	2,100 דונם
- דירוג שטח שיפוט	235
	(למפת גוש דן רגילה) גני תקווה32°03′36″N 34°52′31″E / 32.0598925545811°N 34.8753203215554°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015[2]	8 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2016[2]	0.4558
- דירוג מדד ג'יני	39
לאום ודת[2]
	יהודים: 98.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.4%;
	יהודים: 98.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
גילאי 0 - 4	10.0%
גילאי 5 - 9	10.1%
גילאי 10 - 14	8.6%
גילאי 15 - 19	6.6%
גילאי 20 - 29	9.6%
גילאי 30 - 44	20.4%
גילאי 45 - 59	16.3%
גילאי 60 - 64	4.9%
גילאי 65 ומעלה	13.7%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר	10
– יסודיים	7
– על-יסודיים	3
תלמידים	3,026
– יסודי	2,151
– על-יסודי	875
מספר כיתות	104
ממוצע תלמידים לכיתה	29.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
	אתר המועצה

בניין המועצה המקומית גני תקווה

בריכות אקולוגיות בגני תקווה

גני תקווה (גַּנֵּי תִּקְוָה) היא מועצה מקומית בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וממזרח לקריית אונו. כשאר ערי בקעת אונו ויישוביה, גני תקווה היא פרוור של תל אביב. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.

היסטוריה

בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודיים^[3]. בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.

בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל - היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה ציבורית היו לקויים - האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש, ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.

שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב. ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל. שנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית. במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

בשנות ה-60 נבנתה במערב גני תקווה השכונה הדתית קריית ישמח משה ביוזמתו של האדמו"ר מסאסוב עבור חסידיו, שעלו מארצות הברית. שיכון לעולים חדשים, שכונת "גוברניק", נבנה ממערב לשיכון היובל ב-1968. בשנת 1969 הוצע לאחד את גני תקווה עם פתח תקווה או קריית אונו, אך הדבר לא יצא אל הפועל^[4].

בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה - שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב, שבעקבותיו הוכפלו אוכלוסייתו ושטחו.

בשנת 1995 החלה בנייתה של שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה, הקרויה "גבעת סביון חדשה", כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תוכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. שנה לאחר מכן, בשנת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון" במערב היישוב, ששווקה לציבור דתי. בשנת 2006 החלה בנייה של שכונה חדשה בשם "גנים", בה רבי קומות רבים.

"גן השלום והאהבה ע"ש יצחק רבין" בגני תקווה זכה בפרס לאדריכלים של גנים ונוף ע"ש אברהם קראוון.

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, מוזיאון פתוח, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגורית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית.

גני תקווה היא עיר תאומה לברגיש גלאדבאך בגרמניה. ב-נובמבר 2016 הוצב בה הפסל "יחד" של האמן הגרמני הלמוט ברנדס שנתרם כאות ידידות. גני תקווה תרמה לברגיש גלאדבאך את הפסל "מפתח הידידות" של הפסלת אורנה בן עמי, שהוצב שם בכיכר הנושאת את שמה של גני תקווה.

ראשי המועצה

בשנת 1954, עם הרמת המועצה המקומית, מונה שלמה דובין לראש המועצה^[5]. בבחירות ב-1959 זכתה מפא"י ב-4 נציגים, מפ"ם ואחדות העבודה בנציג אחד כל אחת, המפד"ל בשני נציגים וחרות בנציג אחד^[6]. שלמה דובין, נציג מפא"י נבחר לראשות המועצה והחזיק בתפקיד עד פרישתו בשנת 1969^[7]. לאחר פרישתו נבחר מרדכי וייס מהמפד"ל לתפקיד. אולם לאחר כשנה הצליחו במערך לשכנע נציג עצמאי לפרוש מהקואליציה ולהצטרף אליהם ופרץ סבן מהמערך נבחר לראשות המועצה בתחילת 1971^[8].

בבחירות למועצה בסוף 1973 זכתה המפד"ל בשישה מתוך תשעה מושבים. המערך זכה בשני מושבים והליכוד במושב אחד. בעקבות זאת נבחר מרדכי וייס לראש המועצה בתחילת 1974^[9]. בשנת 1983 נבחר שלום חלק לראש המועצה^[10].

אבישי לוין כיהן כראש המועצה המקומית במשך ארבע קדנציות רצופות (1993–2013). בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, ששימשה קודם לכן כסגניתו של לוין.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בגני תקווה 19,263 תושבים (מקום 111 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לגני תקווה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 79.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 13,711 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[11]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בקריית ישמח משה נמצא מרכז חסידות סאסוב. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש סמינר בית יעקב והישיבה התיכונית נהרדעה. בעבר היו בקריה ישיבת צ'רנוביל וישיבת גרודנא.

גלריית תמונות

עמדת ביטחון מבטון בפאתי היישוב
פסיפס בשכונת גנים
עמדת השאלת ספרים בשדרת התקוות
מראה בגני תקווה

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
↑ גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב (עיתון), 4 במאי 1960
↑ שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב (עיתון), 3 בפברואר 1969
↑ מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב (עיתון), 11 באפריל 1963
↑ הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418
↑ תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב (עיתון), 18 במאי 1970
↑ ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב (עיתון), 15 בינואר 1971
↑ מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב (עיתון), 14 בפברואר 1974
↑ בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב (עיתון), 13 בינואר 1984
↑ פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[U-1] 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[STAT-2] 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[3] גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב (עיתון), 4 במאי 1960

[4] שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב (עיתון), 3 בפברואר 1969

[5] מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב (עיתון), 11 באפריל 1963

[6] הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418

[7] תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב (עיתון), 18 במאי 1970

[8] ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב (עיתון), 15 בינואר 1971

[9] מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב (עיתון), 14 בפברואר 1974

[10] בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב (עיתון), 13 בינואר 1984

[11] פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס

בקעת אונו
עיריות	קריית אונו • יהוד-מונוסון • אור יהודה (רמת פנקס) • רמת גן (תל השומר, רמת אפעל וכפר אז"ר)
מועצות מקומיות	גני תקווה • סביון
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון
מועצה אזורית דרום השרון	מגשימים • כפר מעש • גת רימון

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • גבעת שמואל • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • באר יעקב • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • גני תקווה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות