תהילים קל"ז
תהלים קל"ז עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל |
|---|
|
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. |
על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים. המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.
תוכן המזמור
במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:
- פסוקים א-ד: קינה על גורלם של הגולים לבבל.
- פסוקים ה-ו: שבועה שלא לשכוח את ירושלים
- פסוקים ז-ט: קריאה לה' לנקמה באדום ובבבל.
המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורותיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).
הגולים מתפללים לנקמה בבני אדום שסייעו לבבל בהחרבת ירושלים, וכנגד בת בבל השדודה (השודדת או העתידה להישדד).
זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתו
המזמור הוא מזמור "יתום" ואין בתחילת המזמור שלו ייחוס למשורר מסוים[1].
דעות שונות נאמרו לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:
המסורת מייחסת את רוב מזמורי תהילים לדוד המלך, ובכללם מזמור קל"ז: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון..."[2], עם זאת, היו בקרב פרשני המקרא הראשונים, שייחסו כתיבת מזמור זה לתקופה מאוחרת יותר: רבי אברהם אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים[3], מתאר מחלוקת בין הפרשנים אם דוד המלך, שחי למעלה מ-400 שנה לפני גלות בבל, כתב גם את מזמור זה שעוסק בגלות בבל בנבואה או שנכתב בידי משורר מגולי בבל.
יש ששיערו שהמזמור נכתב בידי יהודי משבי ציון ומסיקים מהניסוח הלשוני של המזמור שלא סביר שהוא נכתב בבבל, הן בשל לשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') והן בשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו")[דרוש מקור]. אהרן קמינקא טען כנגד דעה זו: "זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומושפע מארמית"..[4]
על פי מסורת יהודיי עאנה, זה היה היישוב היהודי הראשון בבל ולכן גם נכתב שם מזמור זה.[דרוש מקור]
מנהגים
יש נוהגים לומר מזמור זה קודם ברכת המזון בימות החול,[5] ויש נוהגים לאומרו רק בסעודה המפסקת של תשעה באב. בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).
עדות המזרח אומרות את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית,[דרוש מקור] ובליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית[דרוש מקור].
מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.
קודם לשבירת הכוס תחת החופה (ולפי מנהגים רבים, נתינת 'אפר מקלה' בראש החתן) נהוג שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי,
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
כיום בחתונות דתיות לאומיות הקהל נוהג לשיר את הפסוקים קודם לכן, בלחנים מוכרים.
יש הנוהגים לתלות שלט ובו קטע זה, בסמוך לאמה המושארת לא מסוידת סמוך לפתח הבית, או כתחליף לה.
בתרבות
למזמור זה ולקטע האמור לחנים רבים, עתיקים וחדשים, ביניהם של חסידי באבוב ומודזיץ, לחנים משנות השישים של להקות פרחי לונדון, פרחי ניו יורק וכלה בלחנו הפופולרי של יונתן שפירא (המוכר בביצועו של יעקב שואקי) ובלחנו של שרון אבילחק בביצועו של מידד טסה.[6]
הסופר והחוקר זאב גלילי כתב מאמר על משמעות הניגון ו'שירי ציון' לאור פסוקים אלו, ולאור 'ניגון' כלומר לחן של חסידות מודזיץ.[7]
קיימת תמונה מפורסמת של אלברט איינשטיין בהגיעו לביקור רשמי במדינת ישראל, בהזמנתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ירד מהמטוס כששלט גדול בעברית עם פסוקי 'אם אשכחך ירושלים' כתובים בו[8].
קישורים חיצוניים
- המזמור על נהרות בבל - מילים, פרשנות, מאמרים מלווים ושלל לחנים וביצועים באתר הזמנה לפיוט
- על דמעות הגולים ומי הנהר - 'על נהרות בבל' - מאמר מאת חוה זרביב
- תפילת נחם החדשה - המשורר בלפור חקק בדיאלוג עם המזמור 'על נהרות בבל'
- האזנה למזמור בלחן נוגה בנוסח עדות המזרח לתשעה באב ולתשעת הימים שבין ראש חודש אב לבין תשעה באב.
- האזנה למזמור בלחן בבלי (עיראק) לחודש אב ולתשעה באב מפי החזן חיים סלמן באתר יוטיוב.
- ברוך קפלינסקי, על נהרות בבל, באתר "מקראנט"
הערות שוליים
- ↑ בתרגום השבעים מופיע בראש המזמור יחוס: "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου)
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נז עמוד ב
- ↑ הקדמת אבן עזרא לספר תהילים (ויקיטקסט)
- ↑ מצוטט מספרו של יששכר יעקבסון "נתיב בינה" נתיב בינה
- ↑ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 553.
- ↑ לחנים ל'אם אשכחך' של פרחי מיאמי (אתר יהדות חוזי), הביצוע המוכר של יעקב שוואקי ללחנו של יונתן שפירא 'על נהרות בבל' וכן ביצועו של מידד טסה בלחן של שרון אבילחק (אתר יוטיוב)
- ↑ הניגון של חסידות מודזיץ (אתר זאב גלילי)
- ↑ פורסם בספר 'שלום ואש' של דוד פאיאנס, הוצ' עמיחי 1968
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0