תהילים קל"א

תהילים קל"א
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד:

ה', לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד
ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי
וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי.
(ב) אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי
כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי.
(ג) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

תהילים קל"א הוא המזמור המאה שלושים ואחד בספר תהילים ואחד ממזמורי קובץ שירי המעלות. הוא מהמזמורים הקצרים בספר תהילים ומכיל שלושה פסוקים בלבד. המזמור מביע את תלותו של הדובר ועם ישראל באלוקיו.

מבנהו ותוכנו של המזמור

יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: בחלק הראשון, מתאר בעל המזמור את מצבו האישי וזאת תוך כדי פנייה לה' ממקום של אמונה והכרה באפסות האדם (פסוקים א-ב). בחלקו השני פונה משורר תהילים לעם ישראל (פסוק ג').[1] הזיקה בין חלקו הראשון של המזמור לחלקו השני אינה ברורה, אך יש שפירשו כי חלקו הראשון של המזמור מציג את הליכותיו הצנועות של הדובר בתפילתו, כדי שישמשו דוגמה לעם ישראל, שלא יבטחו במעשיהם אלא ייחלו אל ה' תמיד וייפנו אליו בכל דבר ועניין, כנזכר בפסוק האחרון.[2]

המזמור במנהגים

בקצת קהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" (תהלים קד) ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.[3]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. יהונתן יעקובס, מיראה לאהבה - עיון במזמורים ק"ל-קל"א, בתוך: אמנון בזק עורך: וביום צום כיפור ייחתמון, ירושלים, תבונות, תשס"ה 325
  2. אביגדור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודזון עתי, 1996, עמ' 234
  3. סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 270.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.