תהילים צ"ז

תהילים צ"ז ; ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ, אִיִּים רַבִּים.
	א ה' מָלָךְ, תָּגֵל הָאָרֶץ; יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים.; ב עָנָן וַעֲרָפֶל סְבִיבָיו; צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאוֹ.; ג אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ; וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו.; ד הֵאִירוּ בְרָקָיו תֵּבֵל; רָאֲתָה וַתָּחֵל הָאָרֶץ.; ה הָרִים-כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ מִלִּפְנֵי ה': מִלִּפְנֵי אֲדוֹן כָּל-הָאָרֶץ.; ו הִגִּידוּ הַשָּׁמַיִם צִדְקוֹ; וְרָאוּ כָל הָעַמִּים כְּבוֹדוֹ.; ז יֵבֹשׁוּ כָּל-עֹבְדֵי פֶסֶל - הַמִּתְהַלְלִים בָּאֱלִילִים;; הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָּל אֱלֹהִים.; ח שָׁמְעָה וַתִּשְׂמַח צִיּוֹן, וַתָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה -; לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ ה'.; ט כִּי אַתָּה ה', עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ;; מְאֹד נַעֲלֵיתָ עַל כָּל אֱלֹהִים.; י אֹהֲבֵי ה', שִׂנְאוּ-רָע:; שֹׁמֵר נַפְשׁוֹת חֲסִידָיו; מִיַּד רְשָׁעִים יַצִּילֵם.; יא אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה.; יב שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה' וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.

		חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
		אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים. (בתרגום השבעים המזמור ממוספר כמזמור ה-96). שמו של המזמור בלטינית: "Dominus regnavit exultet terra"

סוגת המזמור

מזמור זה שייך לסוג הנקרא 'מזמור המלכת מלך'. לשיטתו של חוקר המקרא הנורווגי זיגמונד מובינקל, לסוגה זו של מזמורים שייכים חמישה מזמורים: תהילים מ"ז, צ"ג, צ"ו - צ"ט. מזמורים אלו נועדו לראש השנה בהם הציגו את המלכת הא-ל בליווי חצוצרות ושופרות.

במזמורים אלה המוטיב החוזר הוא שלטון ה' על העולם ומשפט צדק. לדעת משה ויינפלד מוטיבים אלה יוצרים זיקה בין הסוגות, מזמורי מלך לבין 'מזמורי המלכת ה'.^[1]

מבנה המזמור

יש המחלקים את המזמור כך:^[2]

פסוקים	כותרת
א'	הכרזה על המלכת ה'
ב'-ה	תיאור הופעתו של ה'
ו'-ז'	הגויים ועובדי האלילים מכירים בסמכותו וכבודו של ה'
ח'-ט'	ציון שמחה בעליונותו של ה'
י'-י"ב	קריאת המשורר לעשות טוב ולהימנע מעשיית הרע

זמנו של המזמור

יש הסוברים כי מזמור זה ומזמורי מלך אחרים היו מושרים בימי בית ראשון ושני.

אור זרוע לצדיק

פסוק י"א, משמש פתיחה לסדר "כל נדרי" הנאמר בערב תפילות ליל יום הכיפורים. את הפסוק אומרים החזן והקהל שלוש פעמים^[^{דרוש מקור: מספר הפעמים]}. פסוק זה הוא ביטוי הנאמר כיום כאשר מבקשים לומר לאנשים צדיקים שלא יתייאשו ממצבם גם אם רע הוא, סופם של צדיקים אלה, שיהנו מפירות ההצלחה שהיא האור.^[3]

המזמור בליטורגיה

המזמור נאמר כחלק מקבלת שבת באותן הקהילות שמתחילות את קבלת שבת ב"לכו נרננה".

בתרבות

בשיריה של נעמי שמר שזורים פסוקים וניבים רבים מהתנ"ך וממקורות אחרים ביהדות. בפסוק י"א עשתה נעמי שמר שימוש בשירה בארץ להד"ם:^[4]

בארץ להד"ם, פוסע לו אדם ואור גדול זרוע על יומו

— שירי נעמי שמר

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

↑ משה ויינפלד, הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 7-6
↑ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, ע"מ 110
↑ יעקב שרת, פניני קדם, תל אביב, ידיעות אחרונות , 2012, ע"מ 18
↑ טלילה אלירם בתוך: ביקורת ופרשנות-הזמר העברי, פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות, רמת גן, בר אילן, 2012, ע"מ 296

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[1] משה ויינפלד, הליטורגייה היהודית הקדומה: מהספרות המזמורית ועד לתפילות במגילות קומראן ובספרות חז"ל, ירושלים, מאגנס, תשס"ד, ע"מ 7-6

[2] יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, ע"מ 110

[3] יעקב שרת, פניני קדם, תל אביב, ידיעות אחרונות , 2012, ע"מ 18

[4] טלילה אלירם בתוך: ביקורת ופרשנות-הזמר העברי, פואטיקה, מוזיקה, היסטוריה, תרבות, רמת גן, בר אילן, 2012, ע"מ 296