תהילים ק"מ

תהילים ק"מ
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד:

חַלְּצֵנִי ה', מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי:

 לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב חַלְּצֵנִי ה', מֵאָדָם רָע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי.
ג אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל-יוֹם, יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת.
ד שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ-נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב--תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה.
ה שָׁמְרֵנִי ה', מִידֵי רָשָׁע מֵאִישׁ חֲמָסִים תִּנְצְרֵנִי:
אֲשֶׁר חָשְׁבוּ לִדְחוֹת פְּעָמָי.
ו טָמְנוּ גֵאִים, פַּח לִי וַחֲבָלִים, פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת לְיַד-מַעְגָּל;
מֹקְשִׁים שָׁתוּ-לִי סֶלָה.
ז אָמַרְתִּי לַה', אֵלִי אָתָּה; הַאֲזִינָה ה', קוֹל תַּחֲנוּנָי.
ח אֱלֹקִים ה', עֹז יְשׁוּעָתִי; סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי, בְּיוֹם נָשֶׁק.
ט אַל-תִּתֵּן ה', מַאֲוַיֵּי רָשָׁע; זְמָמוֹ אַל-תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה.
י רֹאשׁ מְסִבָּי-- עֲמַל שְׂפָתֵימוֹ יכסומו (יְכַסֵּימוֹ).
יא ימיטו (יִמּוֹטוּ) עֲלֵיהֶם, גֶּחָלִים: בָּאֵשׁ יַפִּלֵם; בְּמַהֲמֹרוֹת, בַּל-יָקוּמוּ.
יב אִישׁ לָשׁוֹן, בַּל-יִכּוֹן בָּאָרֶץ: אִישׁ-חָמָס רָע--יְצוּדֶנּוּ, לְמַדְחֵפֹת.
יג ידעת (יָדַעְתִּי)--כִּי-יַעֲשֶׂה ה', דִּין עָנִי: מִשְׁפַּט, אֶבְיֹנִים.
יד אַךְ צַדִּיקִים, יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ; יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, אֶת-פָּנֶיךָ.

תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים זהו המזמור ה-139 במספר).

תוכן המזמור

מזמור ק"מ הוא אחד ממזמורי דוד הפותחים ב"למנצח מזמור לדוד".[1] המחבר מבקש מהא-ל להציל אותו מאדם רע ומאיש רשע בכלל. לרשע יש לשון כמו נחש והוא מנסה להפיל בפח את המחבר ו"לדחות פעמיו". הרשעים טומנים פח, חבל ומוקש למחבר. המחבר מתפלל אל הא-ל – "א-לי אתה!" ומבקש ממנו לשמוע את תחינתו ולא לתת לרשע להפיק את זממו. בסוף המזמור המחבר מצהיר שהוא יודע שהא-ל יעשה "דין עני משפט אביונים" ורק צדיקים וישרים הם אלו שיזכו לשבת לפני הא-ל.

המזמור במגילות ים המלח

תחילת מזמור זה נמצאה במגילת התהילים הגדולה ממערה 11 בקומראן, בקטע קטוע.[2]

למנצח מזמור לדויד חלצני מאדם רע מ[]יש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב כל היום יגרו []ל[]מות שננו לשונם כמו נחש חמת עכביש תחת [ ] שומרני ה' מידי רשע מאיש

מלבד השינויים המקובלים בכל מגילות קומראן של כתיב עברי מלא יותר ניתן להבחים ב-3 שינויים חשובים:

1) בפסוק ב' נשמט שם ה'.
2) בפסוק ג' כתוב "כל היום" במקום "כל יום".
3) בפסוק ד' כתוב "עכביש" במקום "עכשוב". חלק מהפירושים אכן פירשו את המילה עכשוב כמו עכביש.

המזמור ביהדות

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות לב עמוד ב מובא – " אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר "אַךְ צַדִּיקִים, יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ; יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, אֶת-פָּנֶיךָ" שזהו הפסוק האחרון בפרק.

בהתאם לכך גם הורה הרבי מליובאויטש לומר פסוק זה כל יום אחר התפילה.[3]

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ מזמורים שכותרתם 'לדוד'- תהילים כ"ה- כ"ח, ל"ד -ל"ה, ל"ח, קל"ח, ק"ג ו-ק"מ
  2. ↑ על פי J. A. Sanders, The Psalms Scroll of Qumrân Cave 11 (11QPs a ) ( DJD IV ; Oxford: Clarendon, 1965). xi + 97 pp. + xvii plates. עמ' 48
  3. ↑ שערי הלכה ומנהג – תשובות וביאורים בשולחן־ערוך, מהרבי מליובאוויטש, ח"א סי׳ נ"ג
מזמורי ספר תהילים
א' • ב' • ג' • ד' • ה' • ו' • ז' • ח' • ט' • י' • י"א • י"ב • י"ג • י"ד • ט"ו • ט"ז • י"ז • י"ח • י"ט • כ' • כ"א • כ"ב • כ"ג • כ"ד • כ"ה • כ"ו • כ"ז • כ"ח • כ"ט • ל' • ל"א • ל"ב • ל"ג • ל"ד • ל"ה • ל"ו • ל"ז • ל"ח • ל"ט • מ' • מ"א • מ"ב • מ"ג • מ"ד • מ"ה • מ"ו • מ"ז • מ"ח • מ"ט • נ' • נ"א • נ"ב • נ"ג • נ"ד • נ"ה • נ"ו • נ"ז • נ"ח • נ"ט • ס' • ס"א • ס"ב • ס"ג • ס"ד • ס"ה • ס"ו • ס"ז • ס"ח • ס"ט • ע' • ע"א • ע"ב • ע"ג • ע"ד • ע"ה • ע"ו • ע"ז • ע"ח • ע"ט • פ' • פ"א • פ"ב • פ"ג • פ"ד • פ"ה • פ"ו • פ"ז • פ"ח • פ"ט • צ' • צ"א • צ"ב • צ"ג • צ"ד • צ"ה • צ"ו • צ"ז • צ"ח • צ"ט • ק' • ק"א • ק"ב • ק"ג • ק"ד • ק"ה • ק"ו • ק"ז • ק"ח • ק"ט • ק"י • קי"א • קי"ב • קי"ג • קי"ד • קט"ו • קט"ז • קי"ז • קי"ח • קי"ט • ק"כ • קכ"א • קכ"ב • קכ"ג • קכ"ד • קכ"ה • קכ"ו • קכ"ז • קכ"ח • קכ"ט • ק"ל • קל"א • קל"ב • קל"ג • קל"ד • קל"ה • קל"ו • קל"ז • קל"ח • קל"ט • ק"מ • קמ"א • קמ"ב • קמ"ג • קמ"ד • קמ"ה • קמ"ו • קמ"ז • קמ"ח • קמ"ט • ק"נ
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.