תהילים ק"מ
תהילים ק"מ |
---|
לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. |
תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים זהו המזמור ה-139 במספר).
תוכן המזמור
מזמור ק"מ הוא אחד ממזמורי דוד הפותחים ב"למנצח מזמור לדוד".[1] המחבר מבקש מהא-ל להציל אותו מאדם רע ומאיש רשע בכלל. לרשע יש לשון כמו נחש והוא מנסה להפיל בפח את המחבר ו"לדחות פעמיו". הרשעים טומנים פח, חבל ומוקש למחבר. המחבר מתפלל אל הא-ל – "א-לי אתה!" ומבקש ממנו לשמוע את תחינתו ולא לתת לרשע להפיק את זממו. בסוף המזמור המחבר מצהיר שהוא יודע שהא-ל יעשה "דין עני משפט אביונים" ורק צדיקים וישרים הם אלו שיזכו לשבת לפני הא-ל.
המזמור במגילות ים המלח
תחילת מזמור זה נמצאה במגילת התהילים הגדולה ממערה 11 בקומראן, בקטע קטוע.[2]
למנצח מזמור לדויד חלצני מאדם רע מ[]יש חמסים תנצרני אשר חשבו רעות בלב כל היום יגרו []ל[]מות שננו לשונם כמו נחש חמת עכביש תחת [ ] שומרני ה' מידי רשע מאיש
מלבד השינויים המקובלים בכל מגילות קומראן של כתיב עברי מלא יותר ניתן להבחים ב-3 שינויים חשובים:
- 1) בפסוק ב' נשמט שם ה'.
- 2) בפסוק ג' כתוב "כל היום" במקום "כל יום".
- 3) בפסוק ד' כתוב "עכביש" במקום "עכשוב". חלק מהפירושים אכן פירשו את המילה עכשוב כמו עכביש.
המזמור ביהדות
בתלמוד הבבלי במסכת ברכות לב עמוד ב מובא – " אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנאמר "אַךְ צַדִּיקִים, יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ; יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים, אֶת-פָּנֶיךָ" שזהו הפסוק האחרון בפרק.
בהתאם לכך גם הורה הרבי מליובאויטש לומר פסוק זה כל יום אחר התפילה.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
מזמורי ספר תהילים | ||
---|---|---|
|

רישיון cc-by-sa 3.0