שוויינטוקז'יסקיה
| ||||||||||||||||||||||||||||||||
שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקְיֶה (בפולנית: świętokrzyskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בדרום-מזרח פולין, וגובלת בצפון בווייוודה מזוביה, במזרח בווייוודות לובלין ופודקרפאטי, בדרום בווייוודה פולין קטן, ובמערב בווייוודות שלזיה ולודז'.
בירתה של שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר קיילצה, השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי ושטרסוביץ'.
מקור השם
הוויווידה נקראת על שמם של הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, רכסי הרים השוכנים במרכז שוויינטוקז'יסקיה. בפולנית מכונים ההרים świętokrzyskie - צירוף של שתי מילים: Święty, אשר משמעותו "קדושה" או "קדוש"; ו-Krzyż, אשר משמעותו "צלב". בתרגום חופשי אפשר לתרגם את שם הערים לעברית כ"הרי הצלב הקדוש". לפי המסורת הנוצרית המקומית, בהרים נמצא לפני כאלף שנה חתיכה קטנה של הצלב עליו צלבו את אותו האיש, אבי הדת הנוצרית. על אחד ההרים הגבוהים ביותר בהרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה, ההר וויסה (Łysa), שוכן גם מנזר בנדיקטי וכנסייה, בזילקת הצלב הקדוש (Bazylika na Świętym Krzyżu). היחס אל ההרים כקדושים כנראה קדם להגיעה של הנצרות לאזור, וכבר בראשית ימי הביניים השבטים הסלאבים שבמקום ייחסו להרים משמעות דתית. במקום מצאו גם שרידים של מה שנראה כאתר פולחן פגני.[1]
גאוגרפיה
שוויינטוקז'יסקיה היא וויווידה הררית יחסית לסביבתה, והדבר בולט במיוחד על רקע מישורי מזוביה הרחבים שמצפון לה, ועל רקע עמק נהר הויסלה המקיף אותה ממזרח ומדרום. נהר הויסלה אשר נובע באזור רמת פולין קטן והרי הקרפטים, זורם ממקורו בשטחי ווייוודת שלזיה לכיוון מזרח לאורך קילומטרים רבים מאד דרומית לשוויינטוקז'יסקיה ואז הוא פונה צפונה, תוחם את שוויינטוקז'יסקיה ממזרח, וממשיך אל מישור מזוביה. הויסלה יוצר תנאי שטח מישוריים יותר בגבולותיה הדרומיים והמזרחיים של שוויינטוקז'יסקיה, אשר אלו מתלכדים אל חבל הארץ הגאוגרפי "אגן סנדומייז'". תנאי השטח הנמוכים יותר שבשולי שוויינטוקז'יסקיה הופכים גבוהים יותר במרכזה, ובכך יוצרים את הר הרי שְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה (Góry Świętokrzyskie) - רכסי הרים המתנשאים לגובה בינוני הנע בין 400 ל-600 מטרים מעל גובה פני הים. מההרים נובעים נחלים ונהרות רבים, אשר רובם מזינים את נהר הויסלה ונשפכים אליו. נחלים ונהרות אלו יוצרים עמקים רבים בשוויינטוקז'יסקיה, שם מרוכזת מרבית האוכלוסייה. העמקים של שוויינטוקז'יסקיה כוללים לצד שטחים עירוניים גם שטחים כפריים רבים, ומרוכזים בהם שדות חקלאיים לרוב. ההרים והגבעות מכוסים בדרך כלל ביערות, אשר תופסים שטח רב יחסית מוויווידת שוויינטוקז'יסקיה.
הטמפרטורה השנתית הממוצעת בקיילצה, בירת הוויווידה, היא 7.8 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.7 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.1 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 617.7 מ"מ.[2]
בשוויינטוקז'יסקיה יש פארק לאומי (Park Narodowy) אחד, תשעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-72 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).
.svg.png.webp){kind=icon}
הרים
| ההרים הגבוהים ביותר בשוויינטוקז'יסקיה | ||
|---|---|---|
| תמונה | שם | גובה (במטרים) |
 | וויסצה Łysica | 612 |
 | וויסה Łysa Góra | 595 |
 | שְטְשְיטניאק Szczytniak | 554 |
היסטוריה
| לוח תקופות היסטוריות של שוויינטוקז'יסקיה | |||
|---|---|---|---|
| עד 960 | שבטים סלאבים | ||
| 960-1025 | המדינה הפולנית הראשונה | ||
| 1025-1385 |  | הממלכה הפולנית הראשונה | |
| 1385-1569 | | הממלכה הפולנית השנייה | |
| 1569-1655 |  | ממלכת פולין-ליטא | |
| 1655-1658 |  | ממלכת שוודיה | |
| 1658-1795 | | ממלכת פולין-ליטא | |
| 1795-1809 |  | דוכסות אוסטריה | |
| 1809-1815 | .svg.png.webp){kind=small} | דוכסות ורשה | |
| 1815-1867 |  | פולין הקונגרסאית | |
| 1867-1916 | .svg.png.webp){kind=small} | הקיסרות האוסטרו-הונגרית | |
| 1916-1918 |  | הממלכה הפולנית השלישית | |
| 1918-1939 | | הרפובליקה הפולנית השנייה | |
| 1939-1945 | .svg.png.webp){kind=small} | גרמניה הנאצית | |
| 1945-1989 | | הרפובליקה העממית הפולנית | |
| החל מ-1989 | | הרפובליקה הפולנית השלישית | |
| מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.
בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות. | |||
ערים, יישובים ומחוזות
ערים
בשְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה יש 31 ערים ועיירות.
| הערים הגדולות בשוויינטוקז'יסקיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| תמונה | סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[3] | מחוז | |
| 1 |  |  | קיילצה Kielce | 199,475 | עצמאי |
| 2 |  |  | אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי Ostrowiec Świętokrzyski | 72,001 | מחוז אוסטרובייץ |
| 3 |  |  | סטרחוביצה Starachowice | 50,982 | מחוז סטרחוביצה |
| 4 |  |  | סקרז'יסקו-קמיינה Skarżysko-Kamienna | 47,354 | מחוז סקרז'יסקו |
| 5 |  |  | סנדומייז' Sandomierz | 24,457 | מחוז סנדומייז' |
| 6 |  |  | קינצק Końskie | 20,149 | מחוז קינצק |
מחוזות
בשְׁוְויֶינְטוֹקְזִ'יסְקיֶה ישנם 14 מחוזות, מתוכם עיר מחוזית אחת.
| מחוזות שוויינטוקז'יסקיה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
 | |||||
| סמל | שם | אוכלוסייה (2014)[4] | שטח (בקמ"ר) | גמינות | בירה |
| ערים מחוזיות | |||||
|
קיילצה Kielce |
199,475 | 109 | ||
| מחוזות רגילים | |||||
 | מחוז קיילצה powiat kielecki | 207,805 | 2,246 | 19 | קיילצה |
 | מחוז אוסטרובייץ powiat ostrowiecki | 114,093 | 616 | 6 | אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי |
 | מחוז סטרחוביצה powiat starachowicki | 92,927 | 523 | 5 | סטרחוביצה |
 | מחוז ינדז'יוב powiat jędrzejowski | 87,716 | 1,256 | 9 | ינדז'יוב |
 | מחוז קינצק powiat konecki | 83,115 | 1,139 | 8 | קינצק |
 | מחוז סנדומייז' powiat sandomierski | 79,814 | 675 | 9 | סנדומייז' |
 | מחוז סקרז'יסקו powiat skarżyski | 77,830 | 395 | 5 | סקרז'יסקו-קמיינה |
 | מחוז בוסקו powiat buski | 73,410 | 968 | 8 | בוסקו-זדרוי |
 | מחוז סטשוב powiat staszowski | 73,365 | 924 | 8 | סטשוב |
 | מחוז אפטא powiat opatowski | 54,393 | 910 | 8 | אפטא |
 | מחוז ולושצ'ובה powiat włoszczowski | 46,258 | 907 | 6 | ולושצ'ובה |
 | מחוז פינצ'וב powiat pińczowski | 40,435 | 612 | 5 | פינצ'וב |
 | מחוז קזימייזה powiat kazimierski | 34,833 | 422 | 5 | קזימייזה ויילקה |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Paweł Jasienica, Polska Piastów, PIW 1985, str.27.
- ↑ Dane Klimatyczne
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Świętokrzyskie
- ↑ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, świętokrzyskie
| פרובינציות פולין | ||
|---|---|---|
|
