שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג בשה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

11.8% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בשה[1]. לאחרונה הייתה שנת בשה בה'תשנ"ו ובה'תשנ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"פ ובה'תשפ"ג.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
חשוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
כסלו א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
טבתא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
שבט א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
ניסן א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אייר א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
סיווןא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
תמוז א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
אב א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אלול א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת בשה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בשה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק, כך שכל הפרשות שניתן לחבר מחוברות בשנים מסוג בשה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.