שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זשג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.
שנת זשג היא מהשנים השכיחות בלוח העברי והיא מתרחשת ב-13.72% מהשנים[1]. לאחרונה הייתה שנת זשג בה'תש"ן, בה'תשס"ד, בה'תשס"ז ובה'תש"ע ותחול שוב בה'תשפ"ח.
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום |
מועדים
- בשנה מסוג זשג חל ראש חודש בשבת פעמיים, בנוסף לראש השנה שחל בשבת ולא נחשב כראש חודש. ראש חודש שבט חל בשבת וראש חודש תמוז חל בימים שבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום שני, עשרה בטבת חל ביום ראשון, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, תענית בכורות חלה ביום שני, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום שלישי.
- חנוכה חל בימים שבת עד שבת, הדלקת נר ראשון בערב שבת.
- ט"ו בשבט חל בשבת.
- פורים חל ביום ראשון ובירושלים ביום שני.
- שבועות חל ביום רביעי.
קריאה בתורה והפטרות
בשנת זשג 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זשג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות כל שש הפרשות שנהוג לחבר בארץ ישראל: ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי, פרשות מטות ומסעי וניצבים ווילך.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת בראשית - קוראים את הפטרת מחר חודש
- פרשת וישב - שבת ראשונה של חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת מקץ - השבת השנייה של חנוכה קוראים את הפטרת "ויעש חירם"
- פרשת וארא - שבת ראש חודש שבט קוראים הפטרת "השמים כסאי"
- פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת קרח - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
הערות שוליים
- ↑ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
רישיון cc-by-sa 3.0