שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחא היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום ראשון (א). שנה מסוג זחא היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 51 שבתות.
שנת זחא היא מהשנים הנדירות בלוח העברי והיא מתרחשת בערך ב-4.33% מהשנים[1]. שנת ה'תשפ"א היא שנת זחא.
לוח שנה
יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום |
מועדים
- בשנה מסוג זחא חל ראש חודש בשבת פעמיים, בנוסף לראש השנה שחל בשבת ולא נחשב כראש חודש. ראש חודש אדר חל בימים שישי ושבת וראש חודש אב חל בשבת.
- צום גדליה חל ביום שני, עשרה בטבת חל ביום שישי, תענית אסתר חלה ביום חמישי, תענית בכורות מוקדמת ליום חמישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום ראשון.
- חנוכה חל בימים שישי עד שישי, הדלקת נר ראשון ביום חמישי בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום חמישי.
- פורים חל ביום שישי ובירושלים יש פורים משולש.
- ערב פסח חל בשבת, מה שמצריך להקדים ביום את בדיקת החמץ ושרפתו.
- ל"ג בעומר חל ביום שישי והמדורות מתקיימות ביום חמישי בלילה.
- שבועות חל ביום שני.
קריאה בתורה והפטרות
בשנת זחא 51 שבתות, ובשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשון של סוכות ושבת של שביעי של פסח. בשנת זחא לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וילך לא נקראת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ומטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת בראשית - קוראים את הפטרת מחר חודש
- פרשת וישב - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
- פרשת משפטים - שבת ראש חודש אדר קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תרומה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת תצוה - בירושלים קוראים את הפטרת פורים, בשאר המקומות קוראים את ההפטרה הרגילה.
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - בקהילות שנהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול בערב פסח קוראים את הפטרת שבת הגדול
- פרשת מטות -מסעי - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת ראה - יש נוהגים לקרוא את הפטרת מחר חודש.
באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ דבר המתרחש רק ב-10% מהשנים.
הערות שוליים
- ↑ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
סוגי שנים בלוח העברי | |
---|---|
|

רישיון cc-by-sa 3.0