שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זחג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.

שנת זחג אחראית ל-5.80% מהשנים בלוח העברי[1]. אורך שנת זחג היא 383 ימים שבהם 55 שבתות. לאחרונה הייתה שנת זחג בה'תשנ"ז והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ד.

לוח שנה

   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א   ב   ג   ד   ה   ו   ש   א 
תשרי א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
חשוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
כסלו א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
טבת א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
שבט א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר א' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אדר ב' א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
ניסן א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אייר א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
סיוון א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
תמוזא ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
אב א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל 
אלול א ב ג  ד ה ו  ז  ח ט י  יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט 
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום צום

מועדים

קריאה בתורה והפטרות

בשנת זחג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זחג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי וניצבים ווילך.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ דבר המתרחש רק ב-10% מהשנים. בשנת זחג קוראים את הפטרת פרשת אחרי דבר שנחשב נדיר יחסית.

הערות שוליים

  1. ↑ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.


סוגי שנים בלוח העברי
שנים פשוטות: בחג • בשה • גכה • הכז • השא • זחא • זשג

שנים מעוברות: בחה • בשז • גכז • החא • השג • זחג • זשה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.