ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אבות מלאכה
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק כ', פסוק ט'
משנה מסכת שבת, פרק ז', משנה ב'
תלמוד בבלי מסכת שבת, דף עג עמוד א (ובמקומות רבים נוספים)
משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים, הלכות שבת, פרק ז' (עד פרק כג)
שולחן ערוך אורח חיים, סימן שא
(עד סימן שסה)
ספרי מניין המצוות ספר החינוך, מצווה לב; ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה, שכ
מקורות נוספים מנחת חינוך, מוסך השבת (מצווה לב); אגלי טל

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת[1]) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות הראויות לשם מלאכה. עשיית מלאכה ממלאכות אלה היא בגדר חילול שבת.

איסור מלאכה

אומנים עמלים על בניית המשכן בציורו של הצייר ההולנדי ג'רארד הואט

התורה אסרה עשיית מלאכה בשבת, כמו שנאמר בתורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך"[2], וכן "ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה"[3].

התורה אוסרת עשיית מלאכה ביום השבת, אך מציינת רק חלק מן המלאכות האסורות ומותרות בשבת. המלאכות המפורשות בתורה כאסורות הם הבערת אש[4], חרישה וקצירה[5], והוצאה מרשות לרשותרמז)[6], קישוש עצים[7] ויציאה מחוץ לתחום היישוב[8]. בספרי הנביאים מצוינים מספר דברים נוספים האסורים בשבת, בהן, נשיאת משא, גם על גב חמור[9], קניית מרכולות מן הגויים[10] והכנת יין[11], והקביעה כי שבת נועדה 'לעונג'[12].
הרמב"ם כתב, שיש להימנע ככל שניתן מצער ועגמת נפש בשבת[13].

במשנה ממוינות המלאכות האסורות בשבת לל"ט אבות מלאכה, בהתבססם על כך שמלאכת הקמת המשכן סמוכה לאיסור מלאכה בשבת ומשכך, ע"פ הכלל משלושה עשר העיקרים בהם נלמדת התורה: "דבר הלמד מענינו", למדו שהמלאכות הנחוצות להקמת המשכן, אסורות בשבת. (ז משנה ב)[14]. בצד 39 מלאכות האב, קבעו חכמי המשנה כי יש להתאים כל מלאכה אחרת למלאכת האב הקרובה לה ולנהוג בה כתולדה של זו. תולדה ומלאכת אב נחשבות כמצוות אסורות באותה המידה, למעט בעניין החטאתם באי אילו מקרים[15].

בניגוד להנחה הרווחת בקרב המון העם, הגורסת שההימנעות ממלאכה בשבת היא למעשה הימנעות מעמל ומיגיעה גרידא, ההלכה קובעת שמלאכה בהקשר זה היא רק זו העונה להגדרה של "מלאכת מחשבת", כלומר יצירה התלויה במחשבה, מקור ההגדרה הוא מכך שלא כתוב לא תעבדו אלא לא תעשו מלאכה שפרושו ליצור[16], מכיון שנסמכה פרשת שבת לפרשת עשיית המשכן אמרו חז"ל שצריך דוקא מלאכת מחשבת ולא כל מלאכה, הסמיכות ניכרת בכמה פרשיות, לפני ואחרי פרשיות המשכן.

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: פ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה' כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'... וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'

שמות ל"ה, פסוקים א'-ה', י'

וכן מיד לאחר הציווי על מלאכת המשכן.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה.... וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ. שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַ-ה' כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת.

שמות ל"א, א'-ט"ו

חז"ל עמדו על חוסר הפרופורציה שבין המקרא לתלמוד בנושא זה, ואמרו על הלכות שבת שהם "כהררים התלוין בשערה - שהן מקרא מועט והלכות מרובות"[17].

חז"ל מצאו 39 פעולות שנדרשו לבניין המשכן במדבר וקבעו שכל אחת מהן, וכל פעולה הנגזרת מהן, תיחשב כמלאכה האסורה בשבת. המספר 39 נדרש במספר דרכים[18]:

  • כנגד 39 הפעמים שהמילה מלאכה בהטיותיה השונות מופיעה בתורה (המילה למעשה מופיעה למעלה ממספר פעמים זה, והגמרא ומפרשיה דנים אילו מילים לכלול בספירה).
  • כנגד 39 הפעמים שהמילים מלאכה ועבודה מופיעות בבניין המשכן.
  • כנגד המילים "אלה הדברים"[19] המופיעות בפרשיה המצווה על איסור המלאכה:
    • אל"ה = 36 בגימטריא ועוד 3 מפני שהיה אפשר לכתוב את המילה "דברים" ב-3 דרכים יותר קצרות[20].
    • אל"ה =39 בגימטריה (על יסוד חילוף ה/ח[21]):
  • הסבר נוסף הוא שהמספר ל"ט ניתן לקוראו בתור מילה - לט, שפירושה קללה. עומקם של הדברים הוא שכל המלאכות שאדם חייב לעשותן בימי החול נובעות מחטאו של אדם הראשון ומהקללה שנענש בה "בזעת אפיך תאכל לחם", אבל לפני החטא, במצב האידאלי, היה כל העולם מוכן ומזומן לאדם, וכל חפצו היה מונח לפניו אף בלי שיצטרך לעמול. שבת היא מעין עולם הבא ולכן נאסרו המלאכות שנובעות מהקללה.

על פי דעת רבי יהודה, מספר אבות המלאכה הוא למעשה 41, מאחר שהוא מוסיף לרשימת האבות את שובט (יישור חוטי ה"שתי" בנול) ומדקדק (הרפיית חוטי ה"ערב"). חכמים, החולקים עליו, כוללים את האבות הללו בתור תולדות של המיסך ואריגה[22], או פוטרים בהן לגמרי[23].

המסכת העיקרית במשנה ובתלמודים בה נידונים ל"ט אבות מלאכה, היא מסכת שבת.

תולדות מלאכה

ערך מורחב – תולדות מלאכות שבת

39 המלאכות החשובות[24] שהיו במשכן נקראות "אבות מלאכות", בהיותן היסוד והמקור לכל שאר המלאכות הנגזרות מהן, אשר נקראות "תולדות".

אין הבדל מבחינת חומרת האיסור בין אב לתולדה. וגם על איסור "תולדה" יש חיוב מיתה (במזיד, לאחר התראה, בזמן שבית המקדש קיים והיו סנהדרין סמוכים איש מפי איש ממשה רבנו יושבים בבית המקדש) כמו שיש על אב, וכל ההבדל מתמצה בדינים פרטיים בדיני התראה.

המשמעות המעשית של הגדרת מלאכה כאב או כתולדה מתבטאת בשני מישורים, הן במלאכה בשוגג והן במזיד:

  1. קרבן חטאת: באשר לעושה מלאכה בשוגג שהיה חייב להביא קרבן חטאת (בזמן שבית המקדש היה קיים), אם עשה שתי מלאכות המשתייכות לשני אבות מלאכה שונים (כגון כותב ואופה) - חייב להביא שני קרבנות חטאת, ואילו אם עשה אב מלאכה אחד ותולדה שלו (כגון זורע ומשקה) או שתי תולדות של אב מלאכה אחד – אינו חייב להביא אלא קרבן חטאת אחד.
  2. התראה: חיוב מיתה על עבירה שעונשה מיתה מותנה בכך שהעדים התרו בעובר העבירה בטרם ביצע את המעשה, שמעשהו כרוך בעונש מיתה. תנאי בהתראה זו הוא שיתרו מכוח הסיבה האמתית שמחייבת מיתה על מעשהו, ולכן במלאכות שבת יש להתרות בשם המלאכה אותה מתעתד לעבור. אם התרו על תולדה בשם אב מלאכה אחר, אין ההתראה כראוי ואין העבריין חייב מיתה. בעלי התוספות[25] דנו אף על מקרה שהתרו בשם התולדה האמתי, אך לא הזכירו את שם אב המלאכה, אם יש לפטור את העבריין ממיתה כמי שלא התרו בו מסיבת חיובו המדויקת.

פירוט אבות המלאכה

המשנה במסכת שבת מונה בפירוש את "ארבעים חסר אחת" אבות המלאכה:

אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. (א) הַזּוֹרֵעַ. (ב) וְהַחוֹרֵשׁ. (ג) וְהַקּוֹצֵר. (ד) וְהַמְּעַמֵּר. (ה) הַדָּשׁ. (ו) וְהַזּוֹרֶה. (ז) הַבּוֹרֵר. (ח) הַטּוֹחֵן. (ט) וְהַמְּרַקֵּד. (י) וְהַלָּשׁ. (יא) וְהָאוֹפֶה. (יב) הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. (יג) הַמְּלַבְּנוֹ. (יד) וְהַמְּנַפְּצוֹ. (טו) וְהַצּוֹבְעוֹ. (טז) וְהַטּוֹוֶה. (יז) וְהַמֵּסֵךְ. (יח) וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין. (יט) וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. (כ) וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. (כא) הַקּוֹשֵׁר. (כב) וְהַמַּתִּיר. (כג) וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כד) הַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת. (כה) הַצָּד צְבִי. (כו) הַשּׁוֹחֲטוֹ. (כז) וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. (כח) הַמּוֹלְחוֹ. (כט) וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. (ל) וְהַמּוֹחֲקוֹ. (לא) וְהַמְּחַתְּכוֹ. (לב) הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לג) וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. (לד) הַבּוֹנֶה. (לה) וְהַסּוֹתֵר. (לו) הַמְּכַבֶּה. (לז) וְהַמַּבְעִיר. (לח) הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ. (לט) הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת. הֲרֵי אֵלּוּ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אֶחָת.

ל"ט אבות מלאכה
מספר מלאכהאב המלאכההגדרה והסבר המלאכהשיעור החיובתולדותיה
1זורעזריעה, נטיעה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכךכל שהוא (זרע אחד)השקיה, שריית זרעים במים
2חורשפעולות המשביחות את הקרקע לצורך הזריעהכל שהואזיבול, סיקול אבנים
3קוצרניתוק דבר ממקום גידולו- היווצרותולאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולתרדייה, חיתוך איבר מבעל חיים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
4מעמרקיבוץ גידולי קרקע ממקום גידולםלאדם - גרוגרת, לבהמה - כמלא פי גדי, להסקה - כדי לבשל ביצת תרנגולתקיבוץ תאנים לעיגול דבילה
5דשפירוק גידול קרקע מפסולתו המחוברת לוגרוגרתסחיטת פירות, פירוק קטניות מהשרביטים, יש אומרים שגם מפרק למשל חליבה בשבת
6זורהזריית חומר ופיזורו (ירושלמי) / ברירה (בבלי), באמצעות הרוחגרוגרתהפרדת המוץ מהתבואה בנשיפת הפה
7בוררתיקון אוכל באמצעות הפרדת הפסולת ממנוגרוגרתחיבוץ
8טוחןטחינת גוף עבה שגדל בקרקע לחלקים דקיםגרוגרתפירור גוש עפר לחול
9מרקדמלאכת ברירה על ידי כליגרוגרתסינון משקאות, ברירת אוכל מאוכל (באמצעות כלי)
10לשחיבור שני חומרים (לרוב אבקה ונוזל) לעיסה אחתגרוגרתבלילת דברים שאינם אוכל (חול עם מים)
11אופה (מבשל)תיקון מזון חי לאכילה באמצעות חימומוגרוגרתהתכת מתכות, המסת שעווה
12גוזזגזיזת צמרברוחב שתי אצבעותניתוק דבר המחובר לגוף האדם: שערות, ציפורניים, עור יבש ועוד
13מלבןניקוי וליבון צמר או פשתןכתם כלשהוכיבוס בגדים אפילו רק שרייה, שפשוף, סחיטה, או ליבון בתנור
14מנפץניפוץ צמר והכנת חומר הגלםשאפשר לטוות חוט באורך ארבעה טפחיםלהכות על גידים של בהמה לעשות מהם חוטים
15צובעצביעת בגד או כל דבר אחר בצבע המתקייםצביעת חלק חשובצביעה בעלמא
16טווהטווית צמרחוט באורך ארבעה טפחים
17מיסךסידור חוטי האריגה (השתי)מתיחת חוטי שתי ברוחב שתי אצבעותהכאה על החוטים כדי ליישרם שיתאימו למלאכה האריגה
18עושה שתי בתי ניריןעשיית בתי נירין (עבור נול אריגה)עשיית שתי בתי נירין (עשיית הטבעות בהן מושחלין החוטין, או השחלת החוטין לדיעה אחרת)העושה נפה, או כברה, או סל, או סבכה, או שסרג מיטה בחבלים
19אורגאריגת שני חוטים זה בזהרוחב שתי אצבעותליפוף חוט סורר בבגד
20פוצעהוצאת חוטים מהבגד כדי לתקנושני חוטים
21קושרקשירת שני חוטים זה לזה בקשר קבועקשר אחד
22מתירהתרת שני חוטים קשוריםשני חוטיםהמפריד חבל מפותל
23תופרתפירת שתי תפירות בבגדשתי תפירות וקשירת ראש החוט או שלוש בלי קשירה (העיקר שיהיה תפירה מתקיימת)הדבקה
24קורעפרימת שתי תפירות לצורך תפירה מחודשתפרימת תפירה המתקיימתהפרדת בדים ודפים דבוקים
25צדצידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרתחיה אחת
26שוחטשחיטת בעל חייםנטילת נשמהחנק לדוגמה: הוצאת דג מהמים
27מפשיטהפשטת עור מבעל חייםעור שניתן לעשות ממנו קמיעכל פעולה שמטיבה בעקיפין עם ההפשטה
28מעבדהמלחת ועיבוד עור בהמהכדי לעשות קמעהדורס על העור ברגלו עד שיתקשה, או המרככו בידו ומושכו ומשווה אותו כדרך שהרצעניין עושין
29ממחקיישור העור והסרת שערכדי לעשות קמעמירוח והחלקה של כל דבר (מירוח סבון וכדומה)
30משרטטשירטוט על העור לצורך חיתוךכדי לעשות קמעמריטת נוצות, מריחת שעווה, צחצוח כלים
31מחתךחיתוך עור בהמהכדי לעשות קמעקוטם דבר בידו, מחתך דבר מה בכלי
32כותבכתיבת שם בעל שתי אותיותשתי אותיותציור
33מוחקמחיקה לצורך כתיבת שתי אותיותמקום שבו ניתן לכתוב שתי אותיותמחיקת ציור, כתיבה בדיו על דיו בצבע אחר
34בונהבניית בנייןכל שהואקליעת צמה, בניית אוהל קבע, גיבון (הכנת גבינה)
35סותרסתירת בניין קיים על מנת לבנותו מחדשכל שהואפירוק אוהל קבוע, פירוק חלון מציריו, פירוק כלי
36מכבהכיבוי אשכל שהואסילוק חומרי בעירה, צינון מתכת שניתכה במים
37מבעירהדלקת אשכל שהואהוספת חומרי בעירה, חיתוי גחלים, ליבון מתכות באש
38מכה בפטישסיום מלאכהכל שהואלהוציא חוטי תפירה מבגד, לתקן כלי מקולקל, לעשות צורה בכלי כדי לנאותו
39הוצאה מרשות לרשותהוצאה מרשות היחיד לרשות הרביםשיעור חשוב לגבי החפץ היוצא (כגרוגרת למאכלי אדם, כמלוא פי הבהמה למאכלי בהמה, וכו')העברת ד' אמות ברשות הרבים, והכנסה מרשות הרבים לרשות היחיד, זריקה או הושטה של חפץ

חלוקת אבות המלאכות לקבוצות

חלוקה לפי עבודות המשכן

את 39 אבות המלאכות, כפי שהן מופיעות במשנה[26], מקובל לחלק לפי הקבוצות הבאות, על פי סדר עשייתן במלאכת המשכן:

סוג המלאכותפירוט מלאכות שבת
11 מלאכות שנעשו בהכנת הרכיבים לצורך צביעת יריעות המשכן1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[27] 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה (מבשל)[28].
13 מלאכות שנעשו בהכנת היריעות1.הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. .3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר.
12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
7 מלאכות שנעשו לצורך הכנת כיסויי עורות האילים המאודמים ועורות התחשים1. הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[29]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[30]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ.
8 מלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן1.הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 2. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 3. הַבּוֹנֶה. 4. וְהַסּוֹתֵר. 5. הַמְּכַבֶּה. 6. וְהַמַּבְעִיר. 7. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 8. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

חלוקה לפי צרכים

חלוקה נוספת היא לפי הצרכים הבסיסיים של האדם – לחם, בגד, ספר ובית:

סוג המלאכותפירוט מלאכות שבת
11 מלאכות הנעשות לצורך אפיית לחם1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ[27]. 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.
13 מלאכות הנעשות לצורך הכנת בגד:1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
9 מלאכות שנעשו לצורך כתיבה על קלף:1.הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ[29]. 3. וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו[30]. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
6 מלאכות שנעשו לצורך בניין בית1.הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ב'
  2. שמות כ, ח
  3. שמות כ, ט
  4. "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבַּת" - שמות, לה, ג
  5. "... בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" - שמות, לד, כא (כך מפורש הפסוק על ידי רבי ישמעאל, לפי רבי עקיבא, הפסוק מתייחס לאיסור החריש והקציר בשנת השמיטה - בבלי, ראש השנה, ט, א)
  6. "וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה... וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" - שמות, לו, ו (על פי בבלי, שבת, צו, ב
  7. ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ה
  8. ספר שמות, פרק ט"ז, פסוק כ"ט
  9. ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוקים כ"א-כ"ב, ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  10. ספר נחמיה, פרק י', פסוק ל"ב
  11. ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ט"ז
  12. ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג
  13. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שבת, פרק כ"א, הלכה כ"ט
  14. זהות זו בין המלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן ובין המלאכות האסורות בשבת נלמדת מסמיכות הפרשיות בין הציווי על שמירת שבת והציווי על הקמת המשכן בספר שמות.
  15. בשונה מהחטאת מלאכת אב, בהחטאת מלאכה המסווגת כתולדה, בשוגג, ובזמן שבית המקדש קיים, ניתנת לעובר על המצווה האפשרות לכפר על חטאו באמצעות קרבן חטאת
  16. כמו שמצינו לעשות מלאכתו,עושים במלאכה מה שלא שייך לומר עושים בעבודה
  17. משנה חגיגה, א, ח
  18. ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  19. שמות לה, א
  20. טעם זה מופיע גם בתלמוד הבבלי, שבת, ע, א
  21. "לא מתמנעין רבנן דרשין בין ה"א לחי"ת" - ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מד, א בדפוס וילנא)
  22. בבלי, שבת, עה, ב
  23. ירושלמי, שבת, פי"ב, ג (ע, א בדפוס וילנא)
  24. עיינו בפירוש התוספות לבבא קמא ב, א, ד"ה "הך דהואי במשכן"
  25. תוספות שבת ע"ג ב' ד"ה משום זורע.
  26. משנה, שבת, ז, ב
  27. 1 2 מלאכת החרישה מופיעה לאחר הזריעה, משום שבמדובר במשנה ארץ-ישראלית, ובה האדמה הקשה מחייבת חרישה שנייה לאחר הזריעה, כדי לכסות את הזרעים (על פי התלמוד הבבלי בשבת, עג, ב ורש"י ד"ה "בארץ ישראל")
  28. על פי דברי רב פפא בגמרא, המלאכה שנעשתה בבניית המשכן הייתה למעה בישול, אך המשנה כתבה אפיה כדי לשמור על סדר אפיית הפת (בבלי, שבת, עד, ב)
  29. 1 2 על פי רבי שמעון בן לקיש, שחיטה היא למעשה תולדה של האב חבורה (ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב [נב, א בדפוס וילנא])
  30. 1 2 על פי הבבלי שבת, עה, ב. (במשנה כתוב במקום מלאכה זו: "המולחו")
תרי"ג מצוות (ע"פ ספר החינוך)
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.