מועצה אזורית מרחבים
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 16 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים | 27 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | שי חג'ג' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1951 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 13,700 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה | 132 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.4% בשנה עד סוף 2017 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 27 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות | 242 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 500,970 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג שטח שיפוט | 7 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
[הקטנת המפה] ![]() | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2] |
6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2016[2] |
0.4066 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מדד ג'יני | 119 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מועצה אזורית מרחבים נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.merchavim.org.il |
מרחבים היא מועצה אזורית בנגב הצפוני. אוכלוסייתה מונה כ-13,000 תושבים ושטחה כ־585,000 דונם, מהגדולים שבשטחי המועצות האזוריות. נכון לשנת 2017, בתחום המועצה האזורית "מרחבים" כלולים 15 מושבים, יישוב קהילתי אחד, כפר נוער חינוכי ובסיס חיל האוויר חצרים.
הקמת המועצה
שר הפנים אישר את הקמת המועצה, בנובמבר 1951. סיבת ההקמה הייתה איגוד מנהלי של היישובים החקלאיים באזור זה - אזור סביבות "כביש הרעב"[3]. היישובים באזור כללו את הקיבוץ אורים ואת שבעה מושבי העמרות: בטחה, גילת, מסלול, פדויים, פטיש, רנן, ותפרח. במועצה התגוררו כ-2000 בני אדם[4]. משרדי המועצה נקבעו בתחילה במושב פדויים[5] וישיבתה הראשונה התקיימה בינואר 1952[6].
המועצה יזמה את הקמת אופקים בשנת 1955 כמרכז אזורי עבור יישובי המועצה[7][8]. בשנת 1963 סופחה למועצה האזורית "מרחבים", המועצה האזורית "שליחים". יישובי "שליחים" היו: אשבול, ניר משה, ניר עקיבא, פעמי תש"ז, קלחים, שדה צבי ותלמי ביל"ו והמרכז האזורי מבועים.
כמו כן כלולים במועצה האזורית "מרחבים", גם היישובים הקהילתיים שבי דרום (שהוקם עבור מפוני כפר דרום), כפר הנוער אשל הנשיא והכפר השיקומי עלה נגב.
כמה מיישובי המועצה על כביש הרעב קרויים באופן סמלי על שם מילים המופיעות בחזון הנביא ישעיהו, המתאר את הפרחת השממה: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת : פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן ... וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם ... וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ ... וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה"[9]
כיום במועצה פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ותנועת הנוער בני עקיבא.
אתרים ומוסדות
בלב המועצה שוכנת קריית החינוך ובה בתי הספר האזוריים, הכפר השיקומי "עלה נגב"- מעון חינוכי המספק בית חם לבעלי צרכים מיוחדים, מרכז תעסוקה קהילתי "מעברים" ומתנ"ס. כמו כן, יש בשטח המועצה שני פארקי תעשייה במבועים ובאופקים ופארק התעשייה "נ.ע.מ" המשותף גם למועצה האזורית שדות נגב ולנתיבות. הזרועות הכלכליות החשובות של המועצה הן החברה הכלכלית של המועצה וחברת "מושבי הנגב", החברה החקלאית הגדולה ביותר במזרח התיכון, ובה שותפים כל המושבים במועצה.
היישובים במועצת מרחבים הם בעלי צביון כפרי, מתבססים על חקלאות ונהנים מנוף ירוק ופתוח המשלב גבעות נמוכות עם נחלים, צמחייה ומרחבים מישוריים פתוחים. האקלים הנוח והנופים הפסטורליים מושכים מטיילים רבים.
בתחום המועצה אתרי תיירות חדשים ומגוונים, מסלולי הליכה ורכיבה על אופנים, אתרי לינה, יקבים, גלריות של אמנים מקומיים, מחלבות לייצור גבינות, מסעדות ביתיות למאכלים אתניים, אתרי ספא ועוד. בתחום המועצה יש שמורות טבע ונוף: הגן הלאומי פארק הבשור (אשכול), שמורת נחל הבשור, שמורת נחל גרר ועוד.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מרחבים 13,700 תושבים (מקום 132 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.4%. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מרחבים דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-2017) היה 65.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,839 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[10]
ראשי המועצה
גלריית תמונות
- המועצה הדתית
- האוטובוס הצהוב של המועצה
- הגן הלאומי הבשור (אשכול)
- פריחה
קישורים חיצוניים
- אתר המועצה האזורית מרחבים
- מועצה אזורית מרחבים במרכז המידע להתיישבות בנגב של תנועת אור
הערות שוליים
- ↑ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ↑ מועצה אזורית עזתה, על המשמר, 12 באוגוסט 1951
- ↑ מרחבים מועצה אזורית חדשה בדרום, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
- ↑ מועצה אזורית חדשה מרחבים, דבר, 19 בנובמבר 1951
- ↑ מועצה אזורית חדשה בנגב, דבר, 21 בינואר 1952
- ↑ מרכז שרותים למושבי כביש הרעב, על המשמר, 13 במאי 1954
- ↑ מרכז אזורי חדש בנגב, דבר, 20 באפריל 1955
- ↑ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוקים א'-י'
- ↑ פרופיל מועצה אזורית מרחבים באתר הלמ"ס
- 1 2 הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 23 ביוני 1958, ילקוט הפרסומים 611, עמ' 1319
- 1 2 הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 18 במאי 1965, ילקוט הפרסומים 1196, עמ' 2273
- ↑ מהר הכורדים - לראשות המועצה האזורית מרחבים, דבר, 15 בינואר 1965
- ↑ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 25 ביולי 1974, ילקוט הפרסומים 2043, עמ' 2244
- ↑ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 15 במאי 1984, ילקוט הפרסומים 3065, עמ' 2705
- ↑ בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 4 דצמבר 1991, ילקוט הפרסומים 3957, עמ' 1278
- ↑ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 2 במאי 1993, ילקוט הפרסומים 4119, עמ' 3193
- ↑ הודעה בדבר בחירת ראשי מועצות אזוריות, ילקוט הפרסומים 4606, עמ' 1287
|
![]() דגל ישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • עמק לוד | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
![]() דגל ישראל | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | ![]() מפת מחוז הדרום |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה-בנגב • נאות חובב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה |