ג'ש (גוש חלב)

ג'יש
	מראה היישוב
שם בערבית	الجش
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אליאס אליאס
גובה ממוצע[1]	‎745 מטר
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	3,090 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	243
- שינוי בגודל האוכלוסייה	0.2% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	445 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	186
תחום שיפוט[2]	6,970 דונם
- דירוג שטח שיפוט	167
	(למפת אצבע הגליל רגילה) ג'יש33°01′22″N 35°26′46″E / 33.0227777780075°N 35.4460129053131°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015[2]	6 מתוך 10
מדד ג'יני; לשנת 2016[2]	0.3815
- דירוג מדד ג'יני	173
לאום ודת[2]
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 36.3%; ערבים-נוצרים: 63.5%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.2%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 36.3%; ערבים-נוצרים: 63.5%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.2%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
גילאי 0 - 4	7.4%
גילאי 5 - 9	8.1%
גילאי 10 - 14	8.1%
גילאי 15 - 19	8.0%
גילאי 20 - 29	15.5%
גילאי 30 - 44	19.9%
גילאי 45 - 59	18.4%
גילאי 60 - 64	3.3%
גילאי 65 ומעלה	11.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים	555
– יסודי	386
– על-יסודי	169
מספר כיתות	24
ממוצע תלמידים לכיתה	23.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
	אתר הבית

גִי'ש (בערבית: الجش, גוש חלב כשם היישוב העברי הקדום) הוא יישוב בגליל העליון, מצפון-מערב לצפת, על כביש 89. היישוב קיבל מעמד של מועצה מקומית בשנת 1963 ושייך מנהלית למחוז הצפון של ישראל. ג'ש הוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם נוצרים מארונים.

היסטוריה

היישוב היהודי העתיק גוש חלב, שהיה קיים במקום בימי בית שני, שימש בשנת 67 כמרכז חשוב של המורדים היהודים ברומאים. בכתבי יוסף בן מתתיהו הוא מופיע בשם "גיסקלה" (Giscala), שהיה כנראה הגרסה היוונית לשם העברי. בתקופה האיסלמית נקרא היישוב ג'וש או ג'יש. מקורות היסטוריים שונים מן המאות ה-10 עד ה-15 מציינים את גוש חלב ככפר יהודי גדול. במאה ה-17 חיו ביישוב דרוזים שעזבו את הכפר בשלב מאוחר יותר.

הכפר יושב בראשית המאה ה-18 על ידי נוצרים מארונים וקתולים ומספר משפחות מוסלמיות.^[3] הוא משמר את השם הקדום של הכפר כמו יישובים נוספים בני ימינו באזור, הנושאים את שמותיהם של יישובים יהודיים קדומים כגון: מושב מירון על שם מירון הקדומה, מושב ספסופה על שם הכפר ספסופא המוזכר בתלמוד, קיבוץ ברעם על שם כפר ברעם, קיבוץ סאסא על שם סאסא המוזכרת במשנה ועוד.^[4] בשנת 1837 הרסה רעידת אדמה את רוב מבני הכפר וכ-200 תושבים נהרגו. לאחר הרעש חודשה ההתיישבות בכפר והוא התרחב לכיוון דרום.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 1,090 תושבים ושטחו השתרע על 12,602 דונמים (מתוכם 148 דונם שטחים ציבוריים ו- 24 בבעלות יהודים).^[5] עד שנת 1948 הייתה רוב האוכלוסייה מוסלמית, ואלו היוו 55% מאוכלוסיית הכפר. הכפר נכבש על ידי צה"ל ב-29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע חירם. לאחר מלחמת העצמאות עזבו רוב התושבים המוסלמים את הכפר, ופליטים נוצרים הגיעו אליו מכפרי הסביבה שנהרסו, ביניהם רוב תושבי הכפר בירעם, מארונים גם הם. כתוצאה מכך עלה אחוז הנוצרים-מארונים בכפר ל-85% מאוכלוסייתו. ב 1952 נכשל ניסיון של קק"ל לעודד תושבים מאל ג'יש להגר לארגנטינה ("מבצע יוחנן").

בכפר נמצאו שרידי בית כנסת עתיק ובית קבורה "מאוזוליאום", המהווה חלק מבית הקברות של גוש חלב היהודית הקדומה. כמו כן, יש בכפר קברים המיוחסים לשמעיה ולאבטליון מחכמי הסנהדרין הגדולה בירושלים.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בג'ש 3,090 תושבים (מקום 243 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לג'ש דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 64.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,040 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).^[6]

רוב תושבי ג'ש הם נוצרים מהעדה המארונית - זרם בנצרות המזרחית הקתולית - שמקורו בלבנון. לפני מלחמת העצמאות, היה בגליל העליון כפר נוצרי-מארוני נוסף, הכפר בירעם, אשר תושביו פונו ממנו ולא הורשו לחזור לאחר סיום הלחימה. רוב תושבי הכפר בירעם עברו להתגורר בג'ש ובני משפחותיהם עדיין מתגוררים במקום.

התפלגות אוכלוסיית הכפר לפי עדות היא כלדקמן:^[7]

נוצרים מארונים - 55%
מוסלמים - 35%
נוצרים קתולים (מלכיתים) - 10%

ראשי מועצה בעבר

זכי ג'ובראן: 1963-1993
אליאס אליאס: 1993-2003
הנרי עלם: 2003 - 2008
אליאס אליאס: - 2008

ראו גם

גוש חלב - על היישוב היהודי העתיק
יוחנן מגוש חלב - ממנהיגי המרד הגדול

לקריאה נוספת

מוסטפא עבאסי, כפר ג'יש במהלך מבצע 'חירם', עלי זית וחרב, שדה המערכה, ט"ז, ניר מן (עורך), המרכז לחקר כוח המגן, אפעל והוצאת כרמל, ירושלים, 2016, עמ' 242-219.

קישורים חיצוניים

אמנון גופר, נוף גלילי, פריחה וקודש: אל הכפר המרוני גוש חלב, באתר ynet, 21 בינואר 2011
אדר' פאינה מילשטיין, כפר ג'יש: סקר אורבאני, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, מאי- אוקטובר 2005.
בית הכנסת בגוש חלב
עדי חשמונאי, ‏"אני מאחל למדינה את האחווה שיש אצלי כל יום", באתר ישראל היום, 5 ינואר 2018

הערות שוליים

1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
↑ http://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=27&subject_id=6
↑ מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977
↑ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
↑ פרופיל ג'ש באתר הלמ"ס
↑ "בכפר גרים שלוש עדות נוצרים מארונים (55%), נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%)"

This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.

[U-1] 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[STAT-2] 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017

[3] ttp://www.iaa-conservation.org.il/Projects_Item_heb.asp?site_id=27&subject_id=6

[4] מקור: צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977

[5] נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.

[6] פרופיל ג'ש באתר הלמ"ס

[7] "בכפר גרים שלוש עדות נוצרים מארונים (55%), נוצרים קתולים (10%) ומוסלמים (35%)"

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • צפת • קריית שמונה • שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מגדל תפן • מזרעה • מטולה • מסעדה • מע'אר • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • עראבה • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל