דמוגרפיה של ישראל

דמוגרפיה של ישראל
צפיפות אוכלוסין בישראל, 2014
נתונים לתאריך -
נתונים
אוכלוסייה -9,291,000 נכון לתחילת ינואר 2021
אחוז אוריינות 97.6% (2014)[1][2]
תוחלת חיים בלידה 83
שיעור פריון 3.1
התפלגות גילאים
יחס גברים/נשים
קבוצות אתניות
רוב אתני יהודים
מיעוטים אתניים ערבים, דרוזים, צ'רקסים.
שפות
שפות רשמיות
  • עברית - שפה רשמית
  • ערבית - שפה בעלת מעמד מיוחד[3]
  • שפות מיעוט נוספות[4]

אוכלוסיית ישראל מנתה נכון לתחילת ינואר 2021, 9.291 מיליון תושבים[5]. הנתונים אינם כוללים כ-118,000 עובדים זרים (מתוכם 18,229 עובדים לא חוקיים); תיירים ללא אשרה בתוקף (המכונים: "מסתנני נתב"ג"), שמספרם מוערך בכ-58,200; המסתננים מאפריקה, שמספרם המוערך עומד על 31,122 (לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל)[6] ומספר משתנה ובלתי ידוע של בין כמה אלפים לכמה עשרות אלפי שוהים בלתי חוקיים תושבי הרשות הפלסטינית.

עם קום המדינה חיו במדינה לשם השוואה כ-806,000 תושבים.

נכון לינואר 2021 כ-73.9% מתוך כ-9.2 מיליון[7] תושבי ישראל הם יהודים (כ-6.87 מיליון), כ-21.1% מהם הם ערבים-מוסלמים, ערבים-נוצרים או דרוזים (כ-1.956 מיליון[8]) וכ-5% אחרים (כ-465 אלף) הם נוצרים לא-ערבים, בני דתות אחרות וחסרי סיווג דת במשרד הפנים[9]. תוחלת החיים הממוצעת בישראל נכון לשנת 2020: 83 שנה, מקום 6 בעולם.

שיעורי פריון

נכון ל-2019, שיעור הפריון בישראל היה כ-3.1 ילדים לאישה, השיעור הגבוה מכל מדינות ה-OECD[10][11].

במגזר היהודי, שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות הוא הגבוה ביותר. בתחילת שנות השמונים היה שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות סביב 5.6, אך מאז טיפס ועלה והגיע בשיא ל-7.5–7.6 בשנת 2002. נכון לשנת 2014, עמד שיעור הפריון בקרב נשים חרדיות על 6.9[12]. בקבוצות אחרות באוכלוסייה היהודית שיעורי הפריון הם כדלקמן: דתיות שאינן חרדיות - סביב 4.3; נשים מסורתיות-דתיות - 2.6, מסורתיות שאינן דתיות - 2.2–2.3; נשים חילוניות: שיעור הפריון הנמוך ביותר – 2.1. באוכלוסייה המוסלמית, שיעור הפריון בקרב נשים שאינן דתיות, וכן הממוצע של כלל האוכלוסייה עומד על כ-3.1. באופן מפתיע, בקרב מוסלמיות השיעור אצל "נשים דתיות מאוד" נמוך מעט מהשיעור אצל "נשים דתיות". הסבר אפשרי לתוצאה סטטיסטית זו, הוא הקושי להגדיר מידת אדיקות דתית בקרב מוסלמים בישראל, בשונה מהמגזר היהודי, בו ההגדרה ברורה יותר[13][14][15]. שיעור הפריון הכולל בקרב הבדואים במחוז הדרום, עומד על כ-5.7 (נכון ל-2014).

הילודה בישראל יוצאת דופן לא רק בגובהה, אלא גם בכך שניכרות בה נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית[16].

לידות, מספרים מוחלטים, על פי דת האם

שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ יהודים (%) מוסלמים (%)
1996 83,710 30,802 2,678 2,682 1,800 121,333 69.0% 25.4%
2000 91,936 35,740 2,789 2,708 3,623 136,390 67.4% 26.2%
2005 100,657 34,217 2,487 2,533 4,455 143,913 69.9% 23.8%
2006 104,513 34,337 2,500 2,601 4,675 148,170 70.5% 23.2%
2007 107,986 34,572 2,521 2,510 4,557 151,679 71.2% 22.8%
2008 112,803 34,860 2,511 2,534 4,670 156,923 71.9% 22.2%
2009 116,599 35,253 2,514 2,517 4,644 161,042 72.4% 21.9%
2010 120,673 36,221 2,511 2,535 4,832 166,255 72.6% 21.8%
2011 121,520 35,247 2,596 2,469 5,030 166,296 73.1% 21.2%
2012 125,409 36,041 2,610 2,371 5,098 170,940 73.4% 21.1%
2013 126,999 34,927 2,602 2,350 5,255 171,444 74.1% 20.4%
2014 130,576 35,965 2,814 2,366 5,424 176,427 74.0% 20.4%
2015 132,220 36,659 2,669 2,376 5,487 178,723 74.0% 20.5%
2016 134,100 37,592 2,613 2,446 5,253 181,405 74.1% 20.6%
2017 134,630 39,550 2,504 2,350 5,236 183,648 73.3% 21.5%
2018 135,809 38,757 2,721 2,434 5,377 184,370 73.7% 21%

מראשית שנות האלפיים ועד שנת 2017 גדל מספר הלידות לאימהות יהודיות בכ-46%, מ-92,000 ל-134,000. מספר הלידות לאימהות מוסלמיות גדל באותה התקופה ב-6% בלבד, ועמד במשך רוב שנות המאה ה-21 על כ-35,000 לידות לשנה. בשנת 2016, עמד אחוז הלידות של אמהות יהודיות בכלל הלידות בישראל על 74.1%, ושל אמהות מוסלמיות על 20.5%.

שיעור פריון כולל

שיעור פריון, על פי דת האם
שנה יהודים מוסלמים נוצרים דרוזים אחרים סה"כ
1974 3.19 8.21 3.65 7.05
1975 3.21 7.75 3.35 6.85 3.68
1976 3.20 7.73 3.32 7.25
1977 2.99 7.29 3.14 7.14
1978 2.82 6.86 2.97 6.86 3.28
1979 2.77 6.64 2.84 6.46 3.21
1980 2.76 5.98 2.66 6.09 3.14
1981 2.71 5.64 2.35 5.57 3.06
1982 2.79 5.33 2.33 5.48 3.12
1983 2.83 5.26 2.26 4.99 3.14
1984 2.84 5.14 2.24 4.65 3.13
1985 2.85 4.86 2.12 4.47 3.12
1986 2.83 4.63 2.54 4.22 3.09
1987 2.78 4.65 2.58 4.17 3.05
1988 2.77 4.68 2.57 4.08 3.06
1989 2.72 4.68 2.65 4.00 3.03
1990 2.69 4.70 2.57 4.05 3.02
1991 2.58 4.70 2.26 3.70 2.91
1992 2.62 4.65 2.09 3.84 2.93
1993 2.61 4.58 2.03 3.76 2.92
1994 2.60 4.60 2.04 3.57 2.90
1995 2.53 4.69 2.44 3.50 2.88
1996 2.62 4.65 2.63 3.42 2.94
1997 2.64  4.57  2.59  3.18  2.93 
1998 2.67  4.76  2.62  3.10  2.98 
1999 2.64 4.70 2.51 3.00 2.94
2000 2.66 4.74 2.55 3.07 2.95
2001 2.59 4.71 2.46 3.02 2.89
2002 2.64 4.58 2.29 2.77 2.89
2003 2.73 4.50 2.31 2.85 2.95
2004 2.71 4.36 2.13 2.66 1.47 2.90
2005 2.69 4.03 2.15 2.59 1.49 2.84
2006 2.75 3.97 2.14 2.64 1.55 2.88
2007 2.80 3.90 2.13 2.49 1.49 2.90
2008 2.88 3.84 2.11 2.49 1.57 2.96
2009 2.90 3.73 2.15 2.49 1.56 2.96
2010 2.97 3.75 2.14 2.48 1.64 3.03
2011 2.98 3.51 2.19 2.33 1.75 3.00
2012 3.04 3.54 2.17 2.26 1.68 3.05
2013 3.05 3.35 2.13 2.21 1.68 3.03
2014 3.11 3.35 2.27 2.20 1.72 3.08
2015 3.13 3.32 2.12 2.19 1.72 3.09
2016 3.16 3.29 2.05 2.21 1.64 3.11
2017 3.16 3.37 1.93 2.10 1.58 3.11
2018 3.20
2019 3.09 3.16 1.80 2.02

עד שנת 2004 היהודים ואלו בקטגוריית "אחרים" היו כלולים תחת אותה קטגוריה.

שיעור פריון, על פי לאום האם[7]
שנה יהודים ערבים סה"כ
1995 2.53 4.18 2.88
1996 2.62 4.35 2.94
1997 2.64 4.23 2.93
1998 2.67 4.40 2.98
1999 2.64 4.33 2.94
2000 2.66 4.37 2.95
2001 2.59 4.33 2.89
2002 2.64 4.19 2.89
2003 2.73 4.14 2.95
2004 2.71 3.99 2.90
2005 2.69 3.72 2.84
2006 2.75 3.68 2.88
2007 2.80 3.62 2.90
2008 2.88 3.57 2.96
2009 2.90 3.49 2.96
2010 2.97 3.51 3.03
2011 2.98 3.34 3.00
2012 3.04 3.32 3.05
2013 3.05 3.15 3.03
2014 3.11 3.17 3.08
2015 3.13 3.13 3.09
2016 3.16 3.11 3.11
2017 3.16 3.16 3.11

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2016, לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים היהודיות עלה על זה של נשים ערביות (3.16 ילדים בממוצע לאישה אצל נשים יהודיות לעומת 3.11 אצל נשים ערביות)[17].

לידות ופטירות לפי שנים

שנה אוכלוסייה (אלפים) לידות חי פטירות צמיחה טבעית לידות ל-1000 איש פטירות ל-1000 איש צמיחה טבעית ל-1000 איש שיעור פריון
1948 806 17,678
1949 1,174 26,985
1950 1,370 43,431 8,700 34,731 34.1 6.8 27.3
1951 1,578 50,542 9,866 40,676 34.3 6.7 27.6
1952 1,630 52,556 11,666 40,890 32.8 7.3 25.5
1953 1,669 52,552 10,916 41,636 31.9 6.6 25.3
1954 1,718 48,951 11,328 37,623 28.9 6.7 22.2
1955 1,789 50,686 10,532 40,154 28.9 6.0 22.9 4.03
1956 1,872 52,287 12,025 40,262 28.6 6.6 22.0
1957 1,976 53,940 12,487 41,453 28.0 6.5 21.5
1958 2,032 52,649 11,615 41,034 26.3 5.8 20.5
1959 2,089 54,604 12,056 42,548 26.5 5.9 20.6
1960 2,150 56,002 12,053 43,949 26.4 5.7 20.7
1961 2,234 54,869 12,663 42,206 25.0 5.8 19.2
1962 2,332 56,356 13,701 42,655 24.7 6.0 18.7
1963 2,430 59,491 14,425 45,066 25.0 6.1 18.9
1964 2,526 63,544 15,491 48,053 25.6 6.3 19.3
1965 2,598 66,146 16,261 49,885 25.8 6.3 19.5 3.99
1966 2,657 67,148 16,582 50,566 25.6 6.3 19.3
1967 2,776 64,980 17,463 47,517 23.9 6.4 17.5
1968 2,841 69,911 18,689 51,222 24.9 6.7 18.2
1969 2,930 73,666 19,767 53,899 25.5 6.9 18.6
1970 3,022 80,843 21,234 59,609 27.2 7.1 20.1
1971 3,121 85,899 21,415 64,484 28.0 7.0 21.0
1972 3,225 85,544 22,719 62,825 27.0 7.2 19.8
1973 3,338 88,545 23,054 65,491 27.0 7.0 20.0
1974 3,422 93,166 24,135 69,031 27.6 7.1 20.5
1975 3,493 95,628 24,600 71,028 27.7 7.1 20.6 3.68
1976 3,575 98,763 24,012 74,751 27.9 6.8 21.1
1977 3,653 95,315 24,951 70,364 26.4 6.9 19.5
1978 3,738 92,602 25,153 67,449 25.1 6.8 18.3 3.28
1979 3,836 93,710 25,700 68,010 24.7 6.8 17.9 3.21
1980 3,922 94,321 26,364 67,957 24.3 6.8 17.5 3.14
1981 3,978 93,308 26,085 67,223 23.6 6.6 17.0 3.06
1982 4,064 96,695 27,780 68,915 24.0 6.9 17.1 3.12
1983 4,119 98,724 27,731 70,993 24.0 6.7 17.3 3.14
1984 4,200 98,478 27,805 70,673 23.3 6.6 16.7 3.13
1985 4,266 99,376 28,093 71,283 23.1 6.5 16.6 3.12
1986 4,331 99,341 29,415 69,926 22.7 6.7 16.0 3.09
1987 4,407 99,022 29,244 69,778 22.2 6.6 15.6 3.05
1988 4,470 100,454 29,176 71,278 22.2 6.4 15.8 3.06
1989 4,560 100,757 28,580 72,177 22.1 6.3 15.8 3.03
1990 4,822 103,349 28,734 74,615 22.0 6.1 15.9 3.02
1991 5,059 105,725 31,266 74,459 21.4 6.3 15.1 2.91
1992 5,196 110,062 33,327 76,735 21.5 6.5 15.0 2.93
1993 5,328 112,330 33,000 79,330 21.3 6.3 15.0 2.92
1994 5,472 114,543 33,535 81,008 21.2 6.2 15.0 2.90
1995 5,612 116,886 35,348 81,538 21.1 6.4 14.7 2.88
1996 5,757 121,333 34,664 86,669 21.3 6.1 15.2 2.94
1997 5,900 124,478 36,124 88,354 21.4 6.2 15.2 2.93
1998 6,041 130,080 36,955 93,125 21.8 6.2 15.6 2.98
1999 6,209 131,936 37,291 94,645 21.6 6.1 15.5 2.94
2000 6,369 136,390 37,688 98,702 21.7 6.0 15.7 2.95
2001 6,508 136,636 37,186 99,450 21.2 5.8 15.4 2.89
2002 6,631 139,535 38,415 101,120 21.2 5.8 15.4 2.89
2003 6,748 144,936 38,499 106,437 21.7 5.8 15.9 2.95
2004 6,869 145,207 37,938 107,269 21.3 5.6 15.7 2.90
2005 6,991 143,913 39,038 104,875 20.8 5.6 15.2 2.84
2006 7,116 148,170 38,765 109,405 21.0 5.5 15.5 2.88
2007 7,244 151,679 39,813 111,866 21.1 5.5 15.6 2.90
2008 7,337 156,923 39,484 117,439 21.5 5.4 16.1 2.96
2009 7,552 161,042 38,812 122,230 21.5 5.2 16.3 2.96
2010 7,695 166,255 39,613 126,642 21.8 5.2 16.6 3.03
2011 7,837 166,296 40,889 125,407 21.4 5.3 16.1 3.00
2012 7,984 170,940 42,100 128,840 21.3 5.3 16.3 3.05
2013 8,134 171,444 41,683 129,761 21.3 5.2 16.1 3.03
2014 8,297 176,427 42,457 133,970 21.2 5.2 16.0 3.08
2015 8,463 178,723 44,507 134,766 21.1 5.3 15.8 3.09
2016 8,628 181,405 44,244 137,161 21.0 5.1 15.9 3.11
2017 8,798 183,648 44,923 138,725 20.9 5.1 15.9
2018 8,967 184,370 44,850 139,520 20.6 5.0 15.6
2019 9,140 182,016 46,281 135,735 20.0 5.1 14.9
2020 9,291 48486 5.2

עלייה לישראל לפי שנים

שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים שנה מספר עולים
1948 101,828 1971 41,930 1994 79,844 2017 29,084
1949 239,954 1972 55,888 1995 76,361 2018 29,800
1950 170,563 1973 54,886 1996 70,919 2019 33,247
1951 175,279 1974 31,979 1997 66,221 2020 21,110
1952 24,610 1975 20,028 1998 56,730
1953 11,575 1976 19,754 1999 76,766
1954 18,491 1977 21,429 2000 60,201
1955 37,528 1978 26,394 2001 43,473
1956 56,330 1979 37,222 2002 33,570
1957 72,634 1980 20,428 2003 23,273
1958 27,290 1981 12,599 2004 20,899
1959 23,988 1982 13,723 2005 21,183
1960 24,692 1983 16,906 2006 19,269
1961 47,735 1984 19,981 2007 18,131
1962 61,533 1985 10,642 2008 13,701
1963 64,489 1986 9,505 2009 14,574
1964 55,036 1987 12,965 2010 16,633
1965 31,115 1988 13,034 2011 16,892
1966 15,957 1989 24,050 2012 16,557
1967 14,469 1990 199,516 2013 16,968
1968 20,703 1991 176,100 2014 26,627
1969 38,111 1992 77,057 2015 31,013
1970 36,750 1993 76,805 2016 26,900

קבוצות אתניות

ערך מורחב – יהדות ישראל, ערביי ישראל, דרוזים בישראל
  • יהודים – כ-74.3% מאוכלוסיית ישראל הם יהודים. האוכלוסייה היהודית מנתה בינואר 2019 כ-6,668,000 תושבים. נכון ל-2017, כ-75% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 16.9% ילידי אירופה ואמריקה, ו-7.9% ילידי אסיה ואפריקה.
  • ערבים – 20.9% מאוכלוסיית ישראל הם ערבים. אוכלוסייה זו מנתה בינואר 2019 כ-1,878,000 תושבים, כולל כ-400,000 ערבים תושבי מזרח ירושלים, המחזיקים בתעודת תושב קבע. מתוך ערביי ישראל, 83.8% מהם הם מוסלמים, ו-8.4% נוצרים.
  • דרוזים – 1.7% מאוכלוסיית ישראל הם דרוזים. אוכלוסייה זו מנתה בדצמבר 2015 כ-137,296 תושבים.

תושבים שאינם יהודים או ערבים

כ-4.8% מתושבי מדינת ישראל, המהווים כ-440,000 תושבים מאוכלוסיית המדינה, מוגדרים כ"אחרים". תושבים אלו אינם יהודים או ערבים; רובם המכריע הם עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים (תושבים ללא סיווג דת ונוצרים שאינם ערבים), ואשר קיבלו את אזרחותם מתוקף חוק השבות. קבוצת התושבים שאינם יהודים או ערבים מונה גם את הצ'רקסים, המונים כ-4,000 נפש, ואת הארמנים, המונים כ-3,000 נפש, השומרונים (כולם אזרחי ישראל), המונים 796 נפש (מתוכם 415 במדינת ישראל ועוד כ-380 בהר גריזים) ומהווים כ-0.01% מכלל תושבי מדינת ישראל. מוצאם האתני של השומרונים שונה משל היהודים וכך גם דתם, והם מגדירים עצמם "בני ישראל" או "ישראלים שומרונים". רוב תושבי קבוצה זו נטמע מבחינה תרבותית בחברה היהודית בישראל, והפער בין ראייתו העצמית כשייך לחברה ובין הגדרתו ההלכתית - מוליד לעיתים חיכוכים.[דרושה הבהרה] בין היתר, עלתה הקריאה לעודד גיור המוני בקרב אוכלוסייה זו; לשם כך, הוקם המכון המשותף ללימודי יהדות.

דת

ערך מורחב – דת בישראל

החלוקה לדתות בישראל

  6,484,000 יהודים (74.7%)
  1,488,000 מוסלמים (17.0%)
  170,000 נוצרים (2.0%)
  139,000 דרוזים (1.6%)
  388,000 לא משתייכים (4.5%)

אוכלוסייה יהודית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שפורסמו בערב ראש השנה תשפ"א, 19 בספטמבר 2020[18], בהגדרה עצמית של יהודים בני 20 ומעלה על בסיס רמה דתית:

הערה: מסקר הלמ"ס לשנת 2014 עולה, כי מתוך כלל הלומדים בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי יחדיו, כ-30.04% חרדים.

להלן התפלגות אלו שהגדירו עצמם "שומרים מסורת במידה רבה" בקרב היהודים:

פרופ' ארנון סופר מצביע על נתוני ילודה לפי התפלגות דתית: בשנת 2007 נולדו כ-110,000 ילדים יהודים, מתוכם כ-18,000 בלבד למשפחות חילוניות (כ-16.4%).

זרמי חינוך

בחינוך העברי שלושה זרמים עיקריים:

  • ממלכתי
  • ממלכתי-דתי
  • חרדי

רוב תלמידי החינוך העברי לומדים בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי, אך בין השנים 2000 ו-2017 ירד חלקם מ-60.4% ל-52.0%. באותן השנים נרשמה ירידה קלה באחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח הממלכתי-דתי, מ-19.2% ל-18.5% ואילו אחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר בפיקוח החרדי עלה מ-20.4% ל-29.5%.

אוכלוסייה ערבית

טליתות (סממן יהודי)
וכאפיות (סממן אסלאמי)
בעיר העתיקה בירושלים.
מאחור: שלט המכוון לכנסיית הקבר
(סממן נוצרי).
  • כ-83% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 17.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים מוסלמים.
  • כ-9% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 2.0% מאוכלוסיית ישראל) הם ערבים נוצרים.
  • כ-8% מהאוכלוסייה הערבית (שהם 1.5% מאוכלוסיית ישראל) הם דרוזים.

לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שכלל בני 20 ומעלה (סוף 2016): בקרב האוכלוסייה הערבית 11% הגדירו את עצמם חילונים, 57% מסורתיים, וכ-31% דתיים או דתיים מאוד[19].

בקרב האוכלוסייה המוסלמית בלבד, 9% מגדירים עצמם "דתיים-מאוד", 51% "דתיים", 29% לא כל כך דתיים ו-10% לא דתיים (חילוניים).[דרוש מקור]

מספר היהודים והמוסלמים בקרב אוכלוסיית ישראל (באלפים)

שנה יהודים מוסלמים[20]
אחוז
19551,203.0116.18.80%
19722,752.7360.611.58%
1995[21]4,522.3811.215.21%
20115,921.71,335.717.02%
2017 6,507.8 1,524.3 17.47%
2019 6,773.2 1,635.8 17.8%

אוכלוסייה

אוכלוסיית ישראל, סיווג על פי מין וגיל

אוכלוסייה לפי מין

נכון ל-2018[22]

  • גברים: 49.7%
  • נשים: 50.3%

אוכלוסייה לפי גיל

אוכלוסיית ישראל היא צעירה יחסית, ונמצאת במקום השני במדד המדינות הצעירות ב-OECD, ובמקום 89 בעולם כולו[23][24].

התפלגות האוכלוסייה לפי גילאים: (נכון ל-2019)[25]

  • 28.2% היו בני 0–14
  • 15.1% היו בני 15–24
  • 13.4% היו בני 25–34
  • 12.6% היו בני 35–44
  • 10.4% היו בני 45–54
  • 8.5% היו בני 55–64
  • 11.8% היו בני 65 ומעלה

גידול שנתי של האוכלוסייה

הנתונים להלן נכונים לשנת 2019[26].

  • כלל האוכלוסייה: 1.9%
    • יהודים ואחרים: 1.9%
    • ערבים: 2.2%

פרישה גאוגרפית

(נכון ל-2019)

יצוין כי במחוז יהודה ושומרון חיים פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל.

  • המחוז עם האוכלוסייה הצעירה ביותר הוא מחוז יהודה ושומרון עם הגיל החציוני 19.2, וכן המחוז עם הגידול השנתי הגדול ביותר, 3.2%.
  • המחוז עם האוכלוסייה המבוגרת ביותר הוא מחוז חיפה עם הגיל החציוני 33.7.
  • המחוז עם הגידול השנתי הקטן ביותר הוא מחוז הצפון עם 1.5% בשנה.
  • המחוז הצפוף ביותר הוא מחוז תל אביב עם כ-8,440 נפש לקמ"ר.
  • המחוז המרווח ביותר הוא מחוז הדרום עם כ-90 נפש לקמ"ר.

היסטוריה ומגמות דמוגרפיות

הרכב האוכלוסייה במדינת ישראל הושפע מגלי עליה והגירה, מלחמות, ושינויי פיריון. עובדה זו הקשתה על חיזוי הנתונים הדמוגרפיים בה. הראשון שעסק בנושא באופן משמעותי, היה ההיסטוריון שמעון דובנוב, אשר חזה ב-1898, שבשנת 2000 יהיו בישראל כ-500,000 יהודים[27]. האוכלוסייה היהודית הושפעה מגלי העלייה השונים. בשנת 1945, לפי הערכת מחלקת הסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית, היו בארץ ישראל 592,000 יהודים, 78% היו ממוצא אשכנזי. 57,000 היו ספרדים, 29,000 תימנים ו-46,000 מיתר עדות המזרח[28].

גם האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל עברה שינויים. בתקופת המנדט הבריטי הייתה האוכלוסייה הערבית בתחומי ארץ ישראל בעלת הגידול המהיר ביותר במזרח התיכון, כאשר בסמוך ליישובים היהודיים נרשם גידול של עד 11% באוכלוסייה הערבית. בשנת 1948, הידלדלה האוכלוסייה הערבית כמעט לחלוטין עקב בריחה המונית של ערביי ישראל למדינות ערב, ובשנים שלאחר קום המדינה אפשרה ישראל לכ-200,000 ערבים לחזור להתיישב בתחומי מדינת ישראל[דרוש מקור]. בשנים 1948–1967 חלה התמעטות מה באוכלוסיית יהודה ושומרון. בשנים 1967–1993, חל גידול חד באוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון. בשנת 1993, במסגרת הסכמי אוסלו, הובאו לישראל כ-50,000 ערבים, וייתכן שהיגרו לישראל עוד כ-400,000 ערבים, אשר לא התאזרחו,[דרושה הבהרה] במסגרת מדיניות פתיחת הגבולות עם ירדן (על פי ארנון סופר[דרוש מקור]). אוכלוסיית ערביי ישראל הושפעה אף היא: ישראל העניקה אזרחות לערבים שנישאו לאזרחים ישראלים, במסגרת איחוד משפחות. כמה מאות אלפי ערבים קיבלו אזרחות מאז 1967[דרוש מקור]. בשנות ה-2000 והאינתיפאדה השנייה נרשם מאזן הגירה שלילי בקרב ערביי יהודה ושומרון, וחלה ירידה חדה בשיעור הילודה, בהתאם למגמה הכללית בקרב ערביי האזור[29].

על פי תחזיות דמוגרפיות שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2024, צפויה אוכלוסיית ישראל להגיע לכ-10 מיליוני תושבים, ובשנת 2065 היא צפויה להגיע לכ-20 מיליוני תושבים[30].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ כמה אנאלפביתים יש בישראל?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 במרץ 2014‏
  2. ↑ רשימת מדינות על-פי אחוזי אוריינות#ישראל
  3. ↑ בהתאם לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
  4. ↑ בעיקר רוסית, אהמרית, צרפתית ואנגלית
  5. ↑ https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Pages/2020/אוכלוסיית-ישראל-בפתחה-של-שנת-2021-.aspx
  6. ↑ נתוני זרים בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה, אפריל 2020 (הקישור אינו פעיל, 26 בפברואר 2020)
  7. 1 2 הדף הראשי של אתר הלמ"ס, www.cbs.gov.il
  8. ↑ מתוכם 341,500 ערבים תושבי ירושלים, שרובם בעלי מעמד של תושב קבע ואינם בעלי אזרחות ישראלית - מקור.
  9. ↑ רובם המוחלט הם ילדים, נכדים או בני/בנות זוג של יהודים, על כן זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות. בלמ"ס מגדירים אותם כ"אחרים", כלומר: כנספחים למגזר היהודי. אוכלוסיית היהודים וה"אחרים" מנתה ביוני 2020, כ-7,275,600 אזרחים.
  10. ↑ ילודה ופריון, לוחות, תרשימים ומפות, רב שנתיים באתר הלמ"ס, 3 בדצמבר 2019
  11. ↑ שנה טובה לדמוגרפיה היהודית, www.news1.co.il
  12. ↑ , שיעורי הפריון הכולל בישראל לפי דת ולפי רמת דתיות והשפעתם על ההוצאה הציבורית, 2016
  13. ↑ לפי קיום מצוות מסוימות, השתייכות מגזרית-מפלגתית, מוסדות החינוך לילדים וכדומה.
  14. ↑ פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת אדיקותן הדתית, בשנים 1979–2009, באתר הלמ"ס
  15. ↑ תחזיות אוכלוסייה לישראל לטווח ארוך: 2009–2059, באתר הלמ"ס, 21 במרץ 2012
  16. ↑ אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי, אביב בריל, דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, באתר מרכז טאוב, 23 בדצמבר 2018
  17. ↑ לקט נתונים לרגל יום הילד הבין-לאומי 2016.
  18. ↑ ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"א – נתונים נבחרים מהלוחות השנתיים 2020, old.cbs.gov.il
  19. ↑ אוכלוסיית ישראל לפי דת והגדרה עצמית של מידת דתיות: נתונים נבחרים מתוך דוח פני החברה מס' 10
  20. ↑ המספרים כוללים כ-340,000 ערבים-מוסלמים תושבי מזרח ירושלים בעלי מעמד תושב, שאינם אזרחי ישראל.
  21. ↑ בעקובות חוק ירושלים בשנת 1980 נוספו למדינת ישראל ערביי מזרח ירושלים כבעלי מעמד תושב.
  22. ↑ Population, female (% of total population) - Israel, באתר הבנק העולמי
  23. ↑ נתונים השוואתיים במדינות הOECD, מגיל 0 עד 14, באתר משרד הבריאות
  24. ↑ Young Population, מגיל 0 עד 14
  25. ↑ השנתון הסטטיסטי 2020, אוכלוסייה לפי מין, דת וגיל, באתר הלמ"ס
  26. ↑ מקורות גידול האוכלוסייה, באתר הלמ"ס, 2020
  27. ↑ יורם אטינגר, ‏נתונים מרעננים על דמוגרפיה, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2011 (הקישור אינו פעיל, 26 בפברואר 2020)
  28. ↑ הישוב העברי, ידיעות עיריית תל אביב, 15 באוגוסט 1946
  29. ↑ מגמות שינויי הפיריון, המלחמות, ההגירה השלילית והחיובית אינם נכללים, בדרך כלל, במסגרת חיזויים דמוגרפיים.
  30. ↑ תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש, באתר "הידען", 22 במאי 2017
  31. ↑ ביקורת: שלמה אהרונסון, על ספרם של דן הורוביץ ומשה ליסק, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 552–555
דמוגרפיה של מדינות העולם
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • הרפובליקה העממית של סין • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.