חיסון נגד COVID-19

תיאור סכמטי של הנגיף

חיסון נגד COVID-19 הוא חיסון שמטרתו להקנות חסינות נרכשת כנגד מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).[1] במהלך מגפת הקורונה העולמית נערכו ניסיונות מקבילים לפתח יותר מ-200 סוגי חיסון, תוך התבססות על טכנולוגיות חיסונים שונות. כיום מצויים כ-60 חיסונים בשלבים של ניסויים קליניים בבני אדם.[2]

פיתוח החיסון

עבודות המחקר שבוצעו בשנים קודמות לפיתוח חיסון נגד נגיפי SARS-CoV ו-MERS-CoV – זנים אחרים של נגיף קורונה, אשר חוללו מגפות מוקדם יותר במאה ה-21 (סארס ו-MERS, בהתאמה) – סייעו לצבור ידע רב על אודות המבנה והאופן שבו מתפקדים נגיפי קורונה, ובכך תרמו משמעותית להאצת הפיתוח של החיסון במהלך 2020 באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות מגוונות.[3] נכון לאוקטובר 2020 היו 321 חיסונים שונים אשר הפכו למועמדים העיקריים להפוך לחיסון העיקרי שייבחר לשימוש - עלייה פי 2.5 בכמות המועמדים העיקריים מאז אפריל 2020.[4] אף על פי שפיתוח החיסונים נעשה במהירות חסרת תקדים, כל החיסונים עברו את מלוא מבדקי הבטיחות והיעילות להם נדרשו, והניסויים עברו ביקורת מצד גופים חיצוניים אשר פיקחו על התהליך, כמו בכל חיסון אחר.

ארגון הבריאות העולמי, הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות , וכמו גם קרן ביל ומלינדה גייטס ואחרים מממנים את המחקרים ומספקים גם את המשאבים הארגוניים הנחוצים לפיתוח מספר חיסונים שיסייעו למנוע את המשך ההתפשטות של מגפת הקורונה.[5] ארגון הקואליציה לחדשנות ולמוכנות למגיפות, אשר עומד מאחורי קרן על סך 2 מיליארד דולרים המושקעים בפיתוח מהיר של המועמדים העיקריים לחיסונים הפוטנציאלים,[6] ציין בספטמבר שהנתונים הקליניים שיסייעו לקבל החלטה בדבר אשרור החיסונים עשויים להיות זמינים עד סוף 2020.[4] ב־4 במאי 2020, ארגן ארגון הבריאות העולמי אירוע התרמה טלוויזיוני , במהלכו נאספו 8.1 מיליארד דולרים מ-40 מדינות, במטרה לתמוך בפיתוח מהיר של חיסונים למניעת המשך ההתפשטות נגיף הקורונה.[7]

סוגי החיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח אחרונים

ישנם מספר סוגים של חיסונים, בשלבי פיתוח שונים ברחבי העולם. טכנולוגית החיסונים קיימת זמן רב בעולם, ויש מספר טכניקות שמשתמשים בהן בפיתוח[2]:

  • חיסוני mRNA- חיסונים המשתמשים במקטעי RNA שליח (mRNA) על מנת לייצר תגובה חיסונית. לדוגמה החיסונים של חברות פייזר ומודרנה. מקטעי ה-mRNA יוצרים חלבון דומה לחלבון במעטפת נגיף הקורונה, וכך הגוף מייצר נגדו נוגדנים. חיסון זה קל וזול להפיק (יותר מעלויות של אחסון הוירוס עצמו), ולכן הפיתוח שלו היה מהיר יותר. החסרון הוא בהפצתו, הדורשת תנאי קירור קיצוניים. מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית, אך מבטיחה במיוחד. יתרון נוסף הוא שאי אפשר להדבק בקורונה ממנו, כיוון שלא מכיל את הנגיף.
  • חיסונים המשתמשים בחלבון מלאכותי ממעטפת הוירוס- טכנולוגיה שקיימת זמן רב בשוק החיסונים. לדוגמה החיסון של חברת נובהוקס . גם כאן מפיקים באופן מלאכותי חלבון של וירוס הקורונה וכך מעוררים תגובה חיסונית, ללא צורך בחשיפה לוירוס עצמו. קל לייצור, ולא דורש אחסון מיוחד. בדצמבר 2020 החיסון של נובהוקס נמצא בשלב שלישי של בדיקות בבני אדם.
  • חיסונים המתבססים על וירוס מומת- טכנולוגיה מאוד ותיקה בייצור חיסונים. אך החיסונים שנוסו על בני אדם, לא עוררו תגובות חיסוניות מספיקות לחיסון. לדוגמה החיסון הסיני של סינובאק (Sinovac). חיסון זה יהיה קשה להפיק בכמויות גדולות, בגלל הצורך באחזקת הוירוס החי במתקנים מיוחדים.
  • חיסונים המתבססים על הוירוס בצורה מוחלשת- גם כן טכנולוגיה מאוד ותיקה. אך לצורך כך צריך למצוא זן של וירוס שיהיה מוחלש, אך לא יעבור מוטציה, ויהפוך לאלים בשנית. נכון לדצמבר 2020 אין חיסון כזה בשלבי ניסוי מתקדמים.
  • חיסונים המשתמשים בוירוס נשא- מדובר בשימוש של וירוס קיים, שאנחנו יודעים שאינו יכול לעשות נזק, ולהוסיף לו את היכולת לקדד את החלבונים האופיינים לוירוס הקורונה. לדוגמה החיסון הישראלי, והחיסון הרוסי. היתרון של החיסון הישראלי הוא בצורך במתן מנה אחת ולא שתיים. נכון לדצמבר 2020 הם נמצאים בשלב ראשון ושני בבני אדם. החיסון הרוסי נוהל בסטנדרטים פחותים מהסטנדרטים הנהוגים בארצות הברית, כך שיעילותו נתונה בספק.

החיסונים שכבר אושרו לשימוש לפחות במדינה אחת

תחנת חיסון נגד קורונה במרפאת מכבי שירותי בריאות בעיר נשר

הפצת החיסון

מפת מדינות לפי סטטוס אישור

בדצמבר 2020 חברת "פייזר" קיבלה אישור להפצת החיסון בבריטניה והתחילה לחסן כאשר בשלב הראשון ניתנו חיסונים לקשישים מעל גיל 80 ולעובדי מערכת הבריאות.[8] בהמשך, מנהל המזון והתרופות האמריקאי ומספר מדינות בהן סינגפור וקנדה אישרו את החיסון של חברת "פייזר".[9] בהמשך אושר חיסון של חברת "מודרנה". ב-9 בדצמבר 2020 נחת משלוח החיסונים הראשון בישראל.[10] בהמשך הצטרפו צ'ילה קוסטה ריקה ואחרות.[11][12] ב-1 בינואר 2021 ארגון הבריאות העולמי אישר את החיסון.[13]

בישראל התנהל מבצע חיסונים חסר תקדים בגודלו על ידי משרד הבריאות, וקופות החולים. נכון לעשרים ותשע בינואר 2021 חוסנו 715,425 אנשים בשני מנות חיסון בישראל.[14]

פקידי בריאות מפיצים את החיסונים שייצרה מודרנה במחוז בולטימור, מרילנד ב -23 בדצמבר 2020.

בארצות הברית, בממשל הפדרלי טענו כי שלחו 14 מיליון חיסונים למדינות ארצות הברית עד סוף 2020. בשטח מִבצע החיסונים עצמו נוהל על ידי המדינות עצמן.[15] המחלקות המחוזיות ובתי החולים נקטו בגישות שונות ביחס לחלוקה.[16]

הנציבות האירופית רכשה חיסונים במרוכז עבור תושבי האיחוד האירופי.[17] הוזמנו מראש כמעט שני מיליארד מנות חיסון משישה ספקים. התוכנית של האיחוד האירופי נשענה באופן נרחב על חיסון המפותח בידי חברת "אסטרהזניקה" ואוניברסיטת אוקספורד (שאושר בבריטניה שמחוץ לאיחוד[18]) שאישורו נדחה לחודשים יחד עם חיסונים של ספקים אחרים. ב-29 בינואר 2021 אושר החיסון.[19] החיסונים חולקו במדינות על פי גודל האוכלוסייה שלהן.[20] ב-21 בדצמבר, הסוכנות האירופית לתרופות אישרה את החיסון של "פייזר". לאחר אישורו, החלה הפצתו.[21][22] הראשונה שחיסנה הייתה הונגריה.[23] ההפצה החלה בתקופת החגים הנוצריים ביבשת.[24] היו עיכובים בהפצה מצד פייזר ואסטרהזניקה.[25] פייזר סיכמה עם סאנופי שהיא תסייע ביצור ובהפצה במטרה להאיץ את מאמצי החיסון.[26]

במקביל לחיסונים מתוצרת פייזר ומודרנה הופצו בעולם חיסונים שיוצרו לצורך טיפול במגפת הקורונה ברוסיה ובמגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ולא קיבלו אישור במדינות המערב. למשל, ארגנטינה[12] ואינדונזיה.[27] חלקם הופצו עוד לפניו. בנוסף לחיסונים שנוצרו במערב, הרשויות בהודו שאפו לחסן את האוכלוסייה גם בחיסונים מתוצרת מקומית, בהנחה שהחברות ההודיות המפתחות חיסונים יצליחו במשימתן.[28] ב-1 בינואר 2021, אושר החיסון של "אסטרהזניקה" ובהמשך אושר חיסון מקומי ראשון.[29][13] הודו תשתמש בטכנולוגיה שבה היא משתמשת בזמן הבחירות, כדי לאתר ולשלוח מנות חיסון גם לתושבים המתגוררים בנקודות הרחוקות ביותר במדינה.[30] במהלך מגפת הקורונה במקסיקו, על צבא מקסיקו הוטל לנהל את מלאכת הפצת החיסונים ונרכשו חיסונים שנוצרו במערב יחד עם חיסון מסין שנוסה על ידי מתנדבים מהמדינה.[31]

אח שמחסן כנגד קורונה במתחם של שירותי בריאות כללית בקניון שער הצפון

מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוביל את המאמץ באפריקה לחסן את 1.3 מיליארד האנשים שחיו בה. הסוכנות תיאמה את המאמצים להשגת מנות חיסונים וביקשה סיוע מהבנק העולמי.[32] בדצמבר 2020 מצרים קבלת מנות חיסון ראשונות מאיחוד האמירויות הערביות. בינואר 2021 קיבלה מרוקו משלוח גדול.[33]

יוניצ"ף, שניהל קמפיין חיסונים ברחבי העולם, נערך לרכישה ולמתן החיסונים. יוניצ"ף אגר כחצי מיליארד מזרקים ותכנן לספק 70 אלף מקפיאים, רובם מופעלים באנרגיה סולארית. מנכ"לית הקרן, הנרייטה פורה, אמרה כי הסוכנות תכננה להעביר 850 טונות של חיסונים בחודש בשנת 2021 - כפול מהשיעור החודשי השנתי של לחיסונים אחרים.[32]

ב־24 באפריל הכריזו ה-G20 ביחד עם ארגון הבריאות העולמי על הקמת המאיץ להנגשת כלים לטיפול בקורונה (Access to COVID-19 Tools Accelerator). אחת הזרועות של המאיץ היא COVAX, יוזמה עולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית עד סוף 2021. העלות המרבית היא 3 דולר למנה. היעד בטווח רחוק יותר היה אספקת חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.[34][35] בינואר 2021, הודיע שיהיה סיכום עם חברת פייזר.[36]

מדינות כמו ניו זילנד, טייואן, אוסטרליה וקוריאה הדרומית עיכבו את חיסון האוכלוסייה במטרה להמתין למידע נוסף על מי שחוסן. יתרון לכך הוא זמן רב להכנה של שליחת החיסונים, שלחלקם נדרש אחסון בהקפאה. רובן הרגישו שהן שולטות במגפה.[37]

בין הגורמים שהשפיעו על קצב ההפצה בתוך המדינות: אופי התעדוף ונוקשותו, רמת ריכוזיות, מערכות המחשוב של מערכות הבריאות, כמות החיסונים, רמת הביורוקרטיה, גובה העומס על מערכות הבריאות, כמות המשאבים והציבור עצמו.[38]

בדומה לעבר, מדינות היו כנראה מחויבות להסכמי סודיות[39] ולכן פרטים מסוימים על המשא ומתן על רכש והחוזה התבססו על הדלפות. קיומם השפיע על יכולת המדינה בניהול משא ומתן מוצלח מול חברות נוספות.[40]

החשש מפני החיסון

ארגוני הבריאות העולמיים מנסים להרגיע חששות סביב חיסון הקורונה.[41] חלק מהחששות סביב החיסון דומות לטענות הקבועות שמעלים מתנגדי חיסונים כנגד כל חיסון קיים, אולם ישנן גם חששות חדשים העולים בעיקר מהמהירות בה פותח החיסון. יש הטוענים כי פיתוח החיסון היה מהיר במיוחד כיוון שחברות התרופות דילגו על שלבים בתהליכי הבדיקה.[42] חשש נוסף נובע מכך שעדיין לא יודעים מה הן תופעות הלוואי ארוכות הטווח של החיסון. קיימות טענות נגד מתן חיסונים כאלה לילדים. בסוף דצמבר 2020 החלו מספר ניסויים בילדים ומתבגרים, וכן פורסמו כוונות לחסן ילדים.[43][44][45] מתן החיסונים מתנהל על פי מתווה שנקבע מראש ולוקח בחשבון גם את העובדה כי החיסון לא נוסה על כל קבוצות האוכלוסייה. בנובמבר 2020 36% מהישראלים אמרו שיסרבו להתחסן,[46] למרות שעמדת משרד הבריאות היא שהחיסונים בטוחים לשימוש.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ↑ נערכים לקבלת חיסונים לקורונה, נערכים
  2. 1 2 ד"ר טל ברוש, חיסוני הקורונה- מה שחשוב לדעת, נייר עמדה של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, דצמבר 2020
  3. ↑ Diamond, Michael S; Pierson, Theodore C (13 במאי 2020). "The challenges of vaccine development against a new virus during a pandemic". Cell Host and Microbe 27 (5): 699–703. doi:10.1016/j.chom.2020.04.021. 
  4. 1 2 Le, Tung Thanh; Cramer, Jakob P.; Chen, Robert; Mayhew, Stephen (4 בספטמבר 2020). "Evolution of the COVID-19 vaccine development landscape". Nature Reviews Drug Discovery 19 (10): 667–68. ISSN 1474-1776. doi:10.1038/d41573-020-00151-8. 
  5. ↑ Gates, Bill (30 באפריל 2020). "The vaccine race explained: What you need to know about the COVID-19 vaccine". The Gates Notes. אורכב מ-המקור ב-14 May 2020. בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2020. 
  6. ↑ "CEPI welcomes UK Government's funding and highlights need for $2 billion to develop a vaccine against COVID-19". Coalition for Epidemic Preparedness Innovations, Oslo, Norway. 6 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-22 March 2020. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  7. ↑ Wake, Damon (4 במאי 2020). "EU spearheads $8 billion virus fundraiser". Yahoo Finance. אורכב מ-המקור ב-29 June 2020. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  8. ↑ יוצאים לדרך: בריטניה מתחילה לחסן נגד הקורונה, סרוגים, ‏2020-12-08
  9. ↑ החל החיסון בארה"ב: המתחסנת הראשונה - אחות במרכז רפואי יהודי בניו יורק, כלכליסט, ‏14 בדצמבר 2020
  10. ↑ דיווח על הגעת החיסונים, באתר וואלה
  11. ↑ Laing, Aislinn (24 בדצמבר 2020). "Chile starts first COVID-19 vaccination campaign in South America as Pfizer doses arrive". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2020. 
  12. 1 2 Latin American countries begin COVID vaccine roll-outs, www.aljazeera.com (באנגלית)
  13. 1 2 Coronavirus India Live Updates: States gear up for vaccine dry run tomorrow; India to resume flight operations with UK from Jan 8, The Indian Express, ‏2021-01-01 (באנגלית)
  14. ↑ כך השפיעו החיסונים ומה יעילותם: הנתונים המעודכנים, ynet, ‏2021-01-28
  15. ↑ סוכנויות הידיעות ו-ynet, רק 2.8 מיליון אמריקאים חוסנו לקורונה - 14% בלבד מהיעד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-12-31
  16. ↑ איטיות וחוסר סדר: מבצע חיסוני הקורונה בארה"ב החל ברגל שמאל - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-02
  17. ↑ N12 - אתגר לוגיסטי עצום: כיצד מתכוונת אירופה לחלק לתושביה את..., N12, ‏2020-12-19
  18. ↑ בריטניה אישרה את החיסון של אסטרהזניקה ואוקספורד, ynet, ‏2020-12-30
  19. ↑ EU regulator OKs Oxford/AstraZeneca coronavirus vaccine for all adults, POLITICO, ‏2021-01-29 (בen-US)
  20. ↑ ג'ורנל, וול סטריט (15 בדצמבר 2020). "החורף יהיה קשה: חלוקת חיסוני הקורונה באירופה תהיה איטית". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2020. 
  21. ↑ ערב מבצע החיסונים באירופה: המוטציה הבריטית מתפשטת ביבשת, חדשות 13
  22. ↑ ברקע התפשטות המוטציה: החל שינוע החיסונים נגד קורונה באיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-26
  23. ↑ מבצע החיסונים של אירופה יוצא לדרך: "חלון של תקווה", ynet, ‏2020-12-26
  24. ↑ CHARTS: How many people has Italy vaccinated so far?, www.thelocal.it, ‏8 בינואר 2021
  25. ↑ אחרי פייזר: אסטרהזניקה תצמצם את משלוחי החיסונים לאיחוד האירופי - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-22
  26. ↑ "Sanofi to Make Millions of BioNTech-Pfizer Vaccine Doses". Bloomberg.com (באנגלית). 27 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2021. 
  27. ↑ המדינה שמחסנת קודם כול צעירים, ynet, ‏2021-01-04
  28. ↑ מכון דוידסון, עדכונים על המגפה
  29. ↑ "Coronavirus: India approves vaccines from Bharat Biotech and Oxford/AstraZeneca". BBC News (באנגלית). 3 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2021. 
  30. ↑ המאבק בקורונה: הודו פתחה במבצע החיסונים הגדול בעולם, חדשות 13
  31. ↑ Deutsche Welle (www.dw.com), Mexico launches coronavirus vaccination program | DW | 22.12.2020, DW.COM (באנגלית)
  32. 1 2 במדינות המתפתחות, המשימה הקשה באמת תתחיל אחרי השגת חיסוני הקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-12-28
  33. ↑ Staff, Reuters (22 בינואר 2021). "Morocco gets 2 million AstraZeneca vaccine doses; 1st big shipment to Africa". Reuters (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2021. 
  34. ↑ COVAX Update: UNICEF working with global airlines and freight providers to plan delivery of COVID-19 vaccines, www.unicef.org (באנגלית)
  35. ↑ המדינות העשירות אוגרות חיסונים, והעניות נותרות מאחור, ynet, ‏2020-12-14
  36. ↑ שירות כלכליסט, ארגון הבריאות העולמי: פייזר תספק חיסונים גם למדינות עניות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-01-22
  37. ↑ "במדינות שהשתלטו על הקורונה מעדיפים להמתין לתוצאות החיסונים בשאר העולם". הארץ (בעברית). 11 בינואר 2021. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2021. 
  38. ↑ "ביזיון ההתחסנות העולמי: מגרמניה עד קנדה לא מצליחים לחסן, והתמותה נוסקת". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2021. 
  39. ↑ אוני, אסף (18 בדצמבר 2020). "כמה עולים החיסונים לקורונה? פוליטיקאית בלגית חשפה את הסוד". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  40. ↑ שוסטר, עו"ד אפרת (23 בנובמבר 2020). "ישראל צריכה לשמור בסוד את הסכמי החיסון, עו"ד אפרת שוסטר, דעות". Globes. בדיקה אחרונה ב-27 בדצמבר 2020. 
  41. ↑ גלובס, כתבי (7 בדצמבר 2020). "הם יסכימו להתחסן. ואתם?". Globes. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2020. 
  42. ↑ אליאב בטיטו, חוששים מהחיסון לקורונה? אלה הדברים שאתם חייבים לדעת, מעריב, ‏14.12.2020
  43. ↑ Carl Zimmer, Jonathan Corum and Sui-Lee Wee, Scientists give the vaccine to hundreds of people split into groups, such as children and the elderly
  44. ↑ TERRY DEMIO, Cincinnati Children's starts COVID-19 vaccine trials on adolescents, eu.cincinnati.com, ‏16/10/2020
  45. ↑ האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, במחקר שלב 3 של חברת פייזר גויסו כ - 2000 ילדים (עמ' 6), govextra.gov.il, ‏7/12/2020
  46. ↑ 23% מהישראלים יסרבו להתחסן לקורונה, האם הם צודקים?, mako, ‏2020-11-19
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף) • COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריה • אתיופיה • גבון • ג'יבוטי • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • כף ורדה • לוב • מצרים • מרוקו • סודאן • תוניסיה
אסיה אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • ארמניה • בחריין • גאורגיה • הודו • הפיליפינים • טאיוואן • טורקיה • יפן • ירדן • ישראל (הרשות הפלסטינית) • כווית • לבנון • סוריה • סין • סינגפור • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • קוריאה הדרומית • קטר
אירופה אוסטריה • אוקראינה • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הממלכה המאוחדת • הונגריה • יוון • לוקסמבורג • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • צ'כיה • צרפת • קרואטיה • קריית הוותיקן • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הברית • גואטמלה • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • קנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינה • בוליביה • ברזיל • פרגוואי • פרו • קולומביה
אוקיאניה אוסטרליה • ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינסס • דיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גול • תאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלות • אירופה • ארצות הברית • הודו • הרפובליקה העממית של סין • מלזיה • קוריאה הדרומית • רוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאן • בית החולים חוושנשאן • בית החולים ליישנשאן • המרכז הרפואי האזורי דבי מאונטיין • אוניות בתי חולים • בית החולים קנברה • בית החולים יורקשייר והאמבר • התמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמי • המכון הלאומי לווירולוגיה • הקבינט הלאומי של אוסטרליה • הקואליציה לחידושי מוכנות למגפה • כוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררות • כוח המשימה להאצת מחלות וירוסים • מכון ווהאן לווירולוגיה • משרד הבריאות • המכון למחקר ביולוגי בישראל • משרד הבריאות של רוסיה • מכון גאמליה • מכון וקטור • נציבות הבריאות הלאומית של סין • הסוכנות לבריאות הציבור • כוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה • המטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה • הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת) • סוכנות התרופות האירופית • מינהל המזון והתרופות •
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדם • חירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומית • מגבלת נסיעות • מידע שגוי • פינויים • תגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונה • ריחוק חברתי • מספר ההתרבות הבסיסי • הסגר (בריאות) • בידוד (בריאות) • חסינות העדר • פיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיון • ביטולי אירועים • דת • כלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוך • ספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקה • פוליטיקה • קולנוע • תעופה • הסביבה • יחסי חוץ • פשיעה • מדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פן • ג'אנג וונג-ג'ונג • ליו ון • לי ונליאנג • קורונה רינטואן • שיי לינקה
חוקרים גואן יי • ג'ונג נאנשאן • ג'ורג' פ. גאו • זנג גואנג • וואנג גואנגפה • יואן קוווק-יונג • כריסטיאן דרוסטן • לי לאנג'ואן • ניל פרגוסון • שי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי) • מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי) • מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה) • נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו) • סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
הרפובליקה העממית של סין ג'יאנג צ'אוליאנג←יונג יינג (מזכיר המפלגה של חוביי) • ג'ואו שיאנוונג (ראש עיריית ווהאן) וואנג שיאודונג (מושל חוביי) • לי קצ'יאנג (ראש ממשלת סין, האחראי למניעה) • מא גואוקיאנג←וואנג ז'ונגלין (מזכיר המפלגה של ווהאן) • צ'ן יקסין
איטליה גאטאנו מנפרדי (שר האוניברסיטה והמחקר) • ג'וזפה קונטה (ראש ממשלה) • לוסיאנה למורגזה (שרת הפנים) • רוברטו ספרנזה (שר הבריאות)
ארצות הברית מייק פנס • אלכס אזר • אנתוני פאוצ'י • דברה בירקס • רוברט ריי רדפילד • טל זקס
רוסיה טטיאנה גוליקובה (ראש המטה המבצעי למאבק בקורונה) • סרגיי סוביאנין (ראש עיריית מוסקבה) • מיכאיל מישוסטין (ראש ממשלת רוסיה) • דניס פרוצנקו הרופא הראשי של בית החולים קומונארקה 40• מיכאיל מוראשקו (שר הבריאות) • אלכסנדר גינצבורג (ראש מכון גאמליה) • אנה פופובה (רופאת התברואה הראשית)
ישראל מאיר בן שבת • יעקב ליצמן • משה בר סימן טוב • סיגל סדצקי • איתמר גרוטו • ורד עזרא • יולי אדלשטיין • חזי לוי • ועדת הקורונה • רוני גמזו • שרון אלרעי פרייס • נחמן אש
אחרים לי זהואה • צ'ן צ'יושי • קנטרו איווטה • אנדרס טגנל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.