לתת כתף

לתת כתף הוא מבצע חיסונים של מדינת ישראל במאבקה נגד מגפת הקורונה בישראל^[1] שהחל ב-20 בדצמבר 2020.^[2]

לפני המבצע

בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח חיסון נגד קורונה, BriLife. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של נגיף הקורונה.

במקביל, נחתמו חוזים לרכישת אופציות לחיסון MRNA-1273 של חברת מודרנה. והתנהל משא ומתן איטי, לרכישת חיסונים מחברות נוספות בהן אסטרהזניקה ופייזר.

בראשית נובמבר פרסמה חברת פייזר, על ניסויים מוצלחים בחיסון BNT162b2. המשא ומתן שהתקיים בעצלתיים עד לפרסום, הסתיים במהירות, ונרכשו חיסונים. וכן נרכשו אופציות לחיסוני AZD1222 של חברת אסטרהזניקה. באותו שבוע, נחתם הסכם לרכישת חיסוני Gam-COVID-Vac מרוסיה.

בראשית דצמבר, בטרם השלמת הליכי האישור החיסון של פייזר, במינהל המזון והתרופות האמריקני, השלימה ישראל את הרכישה. והחלו להגיע לישראל משלוחי חיסונים ב-9 בדצמבר.

כמדינה קטנה וצעירה, יש לישראל פוטנציאל לנצל כמות יחסית קטנה של חיסונים ביחס לעולם (פחות מ-2 מיליון) לשינוי דרמטי בניהול המגפה.^[3]

ישראל רכשה 10 מיליון מנות חיסון בעלות של כמיליארד שקל. כך שהעלות ל-2 מנות חיסון לאזרח בודד היא כ-200 ש"ח.^[4] מחיר שאר החיסונים שנרכשו אינו ידוע.

מהלך המבצע

לאחר אישור החיסון בידי מינהל המזון והתרופות האמריקני, הוכרז המבצע "תן כתף" על ידי דוברות משרד הבריאות ב-19 בדצמבר 2020 והחל ביום שלמחרת.

פתח ב-20 בדצמבר, בחיסון הצוותים הרפואיים והאוכלוסיות בסיכון. בראשית המבצע, על מנת להביא להגברת אמון הציבור בחיסונים, חוסנו באופן פומבי: ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרמטכ"ל, בכירי מערכת הבריאות, הרבנים הראשיים לישראל.

בשלב הראשון ניתן החיסון לצוותי רפואה, קשישים ואנשים בקבוצות סיכון, והוחלט כי בשלבים הבאים יורחב תהליך מתן החיסון לכלל האוכלוסייה. השתמש בחיסונים שיצורו על ידי חברת פייזר. בינואר 2021 הגיעו מספר קטן של חיסוני mRNA-1273 של חברת מודרנה.^[5][6]

ב-2 בינואר 2021 התחסנו למעלה ממיליון ישראלים. ישראל הובילה בעולם בכמות המתחסנים ביחס לגודל האוכלוסייה. התקשורת העולמית דיווחה על ההישג הישראלי.^[7][8] קצב ההתחסנות היה מהיר והגיע ל-150 אלף ביום.^[9] לאחר 14 ימים במסע החיסון ישראל חיסנה 13 אחוזים מאוכלוסייתה – כמעט פי תשעה מ-1.47 האחוזים שחוסנו בבריטניה באותו זמן.^[10]

44% מבני ה-60 ומעלה חוסנו במנה הראשונה. עד 2 בינואר 2021 בוצעו 1,019,133 חיסונים בארץ.^[11]

בשבוע הראשון של ינואר הסתמנה האטה בכמות המתחסנים החדשים לאחר האטה בכמות החיסונים שנשלחו לארץ.

עד 6 בינואר קיבלו את החיסון כ-1.593 מיליון, המהווים 17.5% מהאוכלוסייה.^[12][13] החל מ-10 בינואר תינתן המנה השנייה לכל מחוסן.^[14][15] ישראל המשיכה להיות המובילה העולמית בשיעור ההתחסנות בפער גדול.^[16]

ב-7 בינואר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי כחלק משיתוף הפעולה עם פייזר, ישראל אמורה להיות מדינת מודל לחיסון של מדינה שלמה. בנוסף, ישראל תשתף את החברה ואת שאר מדינות העולם בנתונים סטטיסטיים על מבצע החיסונים בארץ.^[17] היעד שנתניהו הגדיר הוא חיסון לכל אדם מעל גיל 16 עד סוף מרץ 2021.^[18]

באותו יום, הושלם את סבב החיסונים הראשון בכל מוסדות בתי האבות והדיור המוגן ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם אשר חיסנה בשלב הראשון את כלל מערכי הדיור המוגן בשטחה.^[19]

ישראל תעביר לפייזר מידע על המתחסנים ותופעות הלוואי מהחיסון, ללא פרטים מזהים מלאים, ותקבל בתמורה כ-10 מיליון מנות חיסון וארגון הבריאות העולמי יקבל את הנתונים, ומשלחת מטעמו תגיע לארץ.^[20]

בוועדת הלסינקי, רצו לבחון ענייני פרטיות בהסכם עם פייזר תוך תמיכה בחיסון האוכלוסייה לציון שהחיסון מאושר וכבר את הניסויים הקליניים.^[21]

יש גם תמריצים מעבר לחיסון עצמו. ישראל אמורה להיות המדינה הראשונה שתתחיל להנפיק "דרכון ירוק" לתושבים שקיבלו את החיסון המלא של שתי המנות (שבוע אחרי המנה השנייה) – למעשה דרכון פטור מבידוד לאחר חשיפה לחולה או טיסה לחוץ לארץ. תוקפו בהתחלה יהיה חצי שנה ובהמשך יכלול תמריצים נוספים.^[22] בינואר 2021 שונה שמו ל"תו הירוק".^[23]

בדצמבר 2020 הורה המשרד לביטחון הפנים לשירות בתי הסוהר שלא לחסן את האסירים, בניגוד לתעדוף שקבע משרד הבריאות. השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה אחז בעמדתו זו בניגוד לעמדתם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עמית מררי,^[24] נשיא המדינה ראובן ריבלין^[25] והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.^[26] ב-9 בינואר החל מתן החיסון השני לאלה שחלפו שלושה שבועות מאז שקיבלו את החיסון הראשון.^[27]

ב-10 בינואר, הגיעו לישראל 700,000 מנות חיסון. במעמד נחיתת החיסונים, אמר רה"מ נתניהו כי ישראל תעלה ל-170,000 מתחסנים ביום. למחרת, ד"ר אורלי גרינפלד, בכירה במטה ממונה בקורונה נחמן אש, אמרה שבעת הגעה לשישה מיליון מחוסנים - תהיה פתיחה משמעותית של המשק. היא העריכה כי בישראל יהיו שישה מיליון מחוסנים בחודשים מרץ או אפריל.^[28][29]

ב-13 בינואר החלו לחסן בני 50 ומעלה.^[30]

ב-14 בינואר הודיע משרד הבריאות כי 2 מיליון איש חוסנו במנה הראשונה.^[31]

פרופסור רן בליצר, ראש קבינט המומחים המייעץ לנחמן אש ולממשלה אמר שיש להשקיע מאמץ ולקדם שיכנוע וחיסון של חלק מקבוצות הסיכון שלא חוסנו מסיבות שונות.^[32][33]

פרופ' נחמן אש הודיע כי כל מי שנחשף לחולה מאומת, לאחר שבוע מקבלת המנה השנייה, יקבל פטור מבידוד.^[34]

ב-17 בינואר, החלו לחסן בני 45 ומעלה.^[35] ב-19 בינואר, החלו לחסן בני 40 ומעלה.^[36]

ב-19 בינואר מספר החיסונים היומיים עבר את ה-200 אלף איש.

ב-20 בינואר, החלו לחסן בני 35 ומעלה על ידי קופות החולים מאוחדת ושירותי בריאות כללית, דבר שקיבל ביקורת מהממשלה.^[37][38] כללית החליטה לבטל את האפשרות.^[39] למחרת, ועדת התעדוף המליצה לפתוח את החיסונים לגילאי 16–18. המטרה הייתה להתמקד בכיתות י"א–י"ב.^[40] לאחר מכן, אימץ מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי את המלצת הוועדה.^[41][42]

לפי הודעת משרד הבריאות כמות המתחסנים בישראל ב-21 בינואר עמדה על 2,424,197 במנה ראשונה, ו-830,291 במנה שנייה. אחוז המתחסנים והמחלימים בגיל 60+ לפי מגזרים: מגזר חרדי: 73% (מתוכם 13% מחלימים) ומגזר ערבי: 61% (מתוכם 8% מחלימים) מגזר כללי (מי שאינו בשני האחרים): 83% (מתוכם 2% מחלימים).^[43]

החל מ-23 בינואר החלו בני 16–18 להתחסן, לקראת בחינות הבגרות והמיונים לצה"ל.

ב-27 בינואר, התיר משרד הבריאות לבני 35 ומעלה להתחסן.^[44]

ראו גם

• מגפת הקורונה בישראל
• דרכון ירוק

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

• ירון דרוקמן, אדיר ינקו, בירושלים 10.5% קיבלו מנה ראשונה, בתל אביב 19.8%, באתר ynet, 13 בינואר 2021
• מדדי התחסנות, באתר משרד הבריאות

הערות שוליים