יחסי דנמרק–קוריאה הצפונית

יחסי דנמרק–קוריאה הצפונית
דנמרק קוריאה הצפונית
דנמרקקוריאה הצפונית
שטחקילומטר רבוע)
43,094120,538
אוכלוסייה
5,869,41025,643,466
תמ"ג (במיליוני דולרים)
287,80040,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
49,0341,560
משטר
מונרכיה חוקתיתדיקטטורה קומוניסטית

יחסי דנמרק–קוריאה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק לבין הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (DPRK), המכונה בדרך כלל צפון קוריאה. דנמרק מיוצגת בקוריאה הצפונית, באמצעות שגרירותה בבייג'ינג, סין.[1] קוריאה הצפונית מיוצגת בדנמרק, באמצעות שגרירותה בסטוקהולם, שוודיה. דנמרק תומכת במאמצים להחזיר את קוריאה הצפונית לשיחות שש המדינות.[2]

היסטוריה

דנמרק הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בקוריאה הצפונית במהלך מלחמת קוריאה.[3] היחסים הדיפלומטיים בין דנמרק לקוריאה הצפונית כוננו ב-17 ביולי 1973.[4] באוקטובר 1976 סגרה דנמרק את המשלחת הצפון-קוריאנית לדנמרק, והכריזה על המשלחת כפרסונה נון גראטה, לאחר אישומים על ייבוא שוק שחור, מכירת סמים, אלכוהול וסיגריות. בהמשך עקבו נורווגיה ופינלנד.[5] קוריאה הצפונית סגרה את שגרירותה בדנמרק בשנת 1998 בגלל הפחתת התקציב שלהם.

דנמרק תמכה בהחלטה 1695 של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא תוכנית הנשק של קוריאה הצפונית.

בספטמבר 2009 הגיעו תשעה צפון קוריאנים לשגרירות הדנית בהאנוי, וייטנאם כדי לבקש מקלט.[6][7]

לאחר שה-ROKS Cheonan טובעה במרץ 2010, על ידי טורפדו, גינתה שרת החוץ הדנית לנה אספרסן את הטבעתה של Cheonan, וקבעה כי היא מאמינה שקוריאה הצפונית אחראית למעשה, וקראה לה לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות.[8]

לאחר הפצצת ייונפיונג בנובמבר 2010, ראש ממשלת דנמרק לארס לקה ראסמוסן גינה את ההתקפה, וכינה אותה "פרובוקציה צבאית".[9]

פיתוח

הארגון חוץ-ממשלתי הדני, המשימה מזרח, סיפק 52.5 טון עזרה לעם הצפון קוריאני.[10] ל-DANIDA שני פרויקטים של בעלי חיים בקוריאה הצפונית הממומנים על ידי משרד האו"ם לשירותי פרויקטים והקרן הבינלאומית לפיתוח חקלאי.[11] דנמרק מציעה סיוע הומניטרי לקוריאה הצפונית באמצעות ארגונים רב-צדדיים כצלב האדום ותוכנית המזון העולמית.[12] דנמרק מנסה להשפיע על התפתחות הדמוקרטיזציה, הכבוד לזכויות האדם וליברליזציה של הכלכלה הצפון קוריאנית.[13] בשנת 2008 הסתכם הסיוע הדני בצפון קוריאה ב-239 מיליון קרונה דנית.[14]

הערות שוליים

  1. "Contact information". אורכב מ-המקור ב-7 October 2011. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2011. 
  2. "The Danish Foreign Minister’s reaction to the Korean confrontation". Danish embassy in London. אורכב מ-המקור ב-1 October 2011. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  3. William R. Slomanson (2011). Fundamental Perspectives on International Law. עמ' 61. ISBN 978-0-495-79719-7. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2011. 
  4. "DPRK Diplomatic Relations". בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  5. Jacques L. Fuqua (2007). Nuclear endgame: the need for engagement with North Korea. עמ' 203. ISBN 0-275-99074-5. 
  6. "North Koreans seek asylum at Danish embassy in Vietnam". Reuters. 24 בספטמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  7. "N Koreans in 'Denmark asylum bid'". BBC News. 24 בספטמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  8. "Danmark fordømmer Nordkoreas angreb på Sydkorea". Krigeren. 26 במאי 2010. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  9. "Løkke condemns North Korea". Ekstra Bladet (בDanish). 23 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2010. 
  10. "3,000 children in North Korea receive food aid from Denmark". Mission East. Mission East. אורכב מ-המקור ב-17 August 2011. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  11. "Curriculum Vitae - Hans Askov Jensen" (pdf). עמ' 5. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2011. 
  12. "Danish intl development speaks volumes for Korea". Korea Times. 28 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2011. 
  13. "Denmark in Asia = North Korea". אורכב מ-המקור ב-8 March 2011. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2011. 
  14. "DANIDA's NGO-samarbejde" (בDanish). עמ' 42. אורכב מ-המקור ב-5 September 2012. בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2011. 
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.