יחסי מלזיה–פקיסטן

יחסי מלזיה–פקיסטן
מלזיה פקיסטן
מלזיהפקיסטן
שטחקילומטר רבוע)
329,847796,095
אוכלוסייה
32,652,083233,500,636
תמ"ג (במיליוני דולרים)
933,3001,061,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
28,5834,544
משטר
מונרכיה חוקתית פדרליתרפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית

יחסי מלזיה–פקיסטן הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין שתי המדינות, מלזיה ופקיסטן. שתי המדינות חברות בחבר העמים הבריטי וארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה

הנציבות העליונה של פקיסטן במלזיה

פקיסטן ומלזיה כוננו את היחסים הדיפלומטיים שלהם בשנת 1957 לאחר עצמאותה של זו האחרונה. בתחילה, הנציבות העליונה של מלזיה הייתה ממוקמת בקראצ'י, שהייתה אז עיר הבירה של פקיסטן. ב-5 באוקטובר 1965 ניתקה פקיסטן את הקשרים הדיפלומטיים עם מלזיה כאשר נציג מלזיה במועצת הביטחון של האו"ם (אליה נבחרה מלזיה בשנת 1965) לקח צד במלחמת הודו–פקיסטן על קשמיר.[1] שר החוץ של פקיסטן זולפיקר עלי בהוטו אמר כי מלזיה נקטה עמדה לא מוסרית, הפרה את הסולידריות של העולם האפרו-אסייתי." ממשלת מלזיה דחתה כל הצעה פקיסטנית לפיה מלזיה צידדה בהודו בסכסוך, ושלחה הודעה לנציבות העליונה של פקיסטן בקואלה לומפור לפיה מלזיה לא התנהגה כלא נכון לאומה מוסלמית אחרת, ערערה על טענה פקיסטנית לפיה פקיסטן ניסתה לתווך בסכסוך בין מלזיה לאינדונזיה".[2]

זמן קצר לאחר מכן האשימה מלזיה את פקיסטן במעורבות ב"דפוס מרושע של שיתוף פעולה עם סין ואינדונזיה נגד מלזיה". ראש הממשלה המלזי, טונקו עבדול רחמן, אמר בנאומו לאחר ישיבת הממשלה: "ידעתי שזה מגיע זמן רב, ובמיוחד בגלל התנהגותו המוזרה של מר בוטו. מר בוטו נתן תירוץ לקוי לפריצה עם מלזיה ומה שמפתיע אותי הוא שהם לא ניתקו את הקשר עם הודו, איתה הם נמצאים במלחמה".[3] לאחר הפסקה של 11 חודשים חודשו היחסים בעזרת איראן.[4] כאשר היחסים נהיו תקינים, הפכה פקיסטן לתומכת בפדרציה של מלזיה, אשר סירבה לקבל את אי הכללתה של ברוניי ואת עזיבתה של סינגפור מהפדרציה המלזית, פקיסטן רק יצרה קשרים עם אותן מדינות כאשר מלזיה עשתה זאת. בשנת 1968 הנציבות העליונה של מלזיה עברה לאסלאמאבאד, הבירה החדשה.[5] ב-2 באוקטובר 2005, ראש ממשלת מלזיה, עבדאללה אחמד בדאווי, הבטיח לראש ממשלת פקיסטן, שאוקאט עזיז, במהלך פגישה בת שעה, כי מלזיה תתמוך בהצעתה של פקיסטן לשותפות מלאה באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN).[6]

יחסים דיפלומטיים

ב-21 בנובמבר 2018, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים התייעצויות דו-צדדיות בין שני הבכירים במשרדיהם לענייני חוץ.[7]

יחסים כלכליים

בשנת 1986, מלזיה ייצאה סחורות בשווי 515.5 מיליון דולר לפקיסטן, בעיקר שמן דקלים, בעוד שהייצוא של פקיסטן למלזיה עמד על 31.1 מיליון דולר בלבד. לפיכך, פקיסטן הצהירה כי היא רוצה לבחון מיזמים נוספים להצטרף עם חברות מלזיות.[8] בין שתי המדינות מתקיימת ברית סחר ותרבות, במסגרתה יבוא ויצוא של סחורות שונות נעשים בקנה מידה גדול למדי. הנשיא וראש ממשלת פקיסטן יחד עם גורמים בכירים אחרים ביקרו פעמים רבות במלזיה, ופקידים מלזיים הגיעו לביקור רצון טוב בפקיסטן.[9] מלזיה ופקיסטן חתמו על אזור סחר חופשי שנקרא הסכם השותפות הכלכלית הדוקה יותר של מלזיה–פקיסטן (MPCEPA) בינואר 2008.[1]

פקיסטן ומלזיה מקושרות באמצעות תחבורה אווירית. חברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס מפעילה טיסות רבות מקראצ'י, לאהור ופשאוור לקואלה לומפור.

תעשיית רכב

ב-21 במרץ 2019 הודיעה פרוטון על הקמת מפעל הרכבה וייצור רכב בפקיסטן, הראשון באזור דרום אסיה.[10]

השקעות וסחר

בהשקעה, מלזיה היא המשקיעה הזרה השלישית בגודלה בפקיסטן לאחר סין ובריטניה לשנת הכספים 20172018, על פי נתונים סטטיסטיים שמסר בנק המדינה בפקיסטן.

מבחינת סחר דו-צדדי, מלזיה היא שותפת הסחר ה-16 בגודלה של פקיסטן ואילו פקיסטן היא שוק הייצוא הגדול ביותר של מלזיה בדרום אסיה והשלישי כיעד הייבוא.[10]

יחסים ביטחוניים

ב-18 באוגוסט 2016 הגיע ראש מטה הצבא הפקיסטני, גנרל רייאל שריף, לקואלה לומפור בביקור רשמי. הוא ערך פגישות נפרדות עם מפקד כוחות ההגנה של מלזיה, זולקיפלי מוחד צין, ומפקד צבא מלזיה, רג'א מוחמד אפנדי. מאוחר יותר פגש הגנרל רייאל גם את שר ההגנה של מלזיה הישאמודין חוסיין.[11][12]

הוועדה המשותפת למלזיה–פקיסטן לשיתוף פעולה הגנתי (JCDC)

בשנת 1997, מלזיה ופקיסטן הסכימו להקים ועדה משותפת לשיתוף פעולה הגנתי שתחקור את שיתוף הפעולה בקשריהם הצבאיים.[13]

תרגיל ימי MALPAK

ב-21 במרץ 2017, ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Nasr ו-PNS Saif הגיעו לנמל לנגקווי במלזיה כדי להשתתף בתרגיל ימי דו-צדדי MALPAK-I. התרגיל בוצע במצר מלאקה.[14]

ב-17 בפברואר 2019 הגיעו ספינות הצי המלכותיות המלזיות KD KASTURI ו-KD MAHAWANGSA לקראצ'י כדי להשתתף בתרגיל MALPAK-II הדו-צדדי. ספינות חיל הים של פקיסטן PNS Saif, PNS Azmat, מטוסים ימיים ארוכי טווח ומסוקים השתתפו בתרגיל MALPAK II. תרגיל דו צדדי בוצע בים הערבי.[15][16]

רכש צבאי

מטוס קרב JF-17 הרעם הפקיסטני

מאז 2002, כמה מוצרי נשק פקיסטנים של חברות כמו אנזה ובחטאר שיקאן נרכשו על ידי צבא מלזיה כחלק מעסקת הנשק עם פקיסטן.[17][18] ב-15 באפריל 2018 דווח עוד כי פקיסטן ומלזיה היו בדיונים ראשוניים אודות ייצוא פוטנציאלי של מטוס הקרב JF-17 של Complex Aeronautical.[19][20]

נציגויות דיפלומטיות

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 Johan Saravanamuttu (2010). Malaysia's Foreign Policy, the First Fifty Years: Alignment, Neutralism, Islamism. Institute of Southeast Asian Studies. ISBN 978-9814279796. 
  2. "Pakistan Breaks Ties with Malaysia on Kashmir War". Associated Press. The Michigan Daily. 25 בספטמבר 1965. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  3. "Sinister Pattern of Collusion". The Glasgow Herald. 7 באוקטובר 1965. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  4. "Nations Resume Relations". Daytona Beach Morning Journal. 9 בספטמבר 1966. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  5. "Home". Pakistan Malaysia Business Council. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  6. "Malaysia to support Pakistan’s Asean bid". Dawn. 2 באוקטובר 2005. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  7. "Joint Statement b/w Malaysia, Pakistan on PM Imran Khan's visit to Malaysia". Radio Pakistan. 21 בנובמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  8. "Pakistan eyes joint ventures with Malaysia". New Straits Times. 24 באפריל 1987. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2015. 
  9. Arif Ali (17 בפברואר 2005). "Pakistan, Malaysia to Discuss PTA". Arab News. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  10. 1 2 "Malaysia's Proton to build assembly plant in Pakistan". Channel NewsAsia. 21 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  11. "General Raheel Sharif in Malaysia to enhance defence collaboration". Samaa TV. 17 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  12. "Gen Raheel in Kuala Lumpur: Military ties with Malaysia discussed". Mubassir. 18 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  13. "Pakistan, Malaysia reaffirm commitment to strong military ties". Dawn. 6 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  14. "Pak Navy ships arrive in Malaysia for international maritime, aerospace exhibition". Pakistan Today. 21 במרץ 2017. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  15. "Pak, Malaysian Navies conduct exercise MALPAK-II". The News International. 18 בפברואר 2019. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  16. "Pakistan, Malaysian navies hold Malpak II drill: spokesman". The Frontier Post. 17 בפברואר 2019. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  17. Foreign Affairs Pakistan. Pakistan, Ministry of Foreign Affairs. 2003. 
  18. Ravi Shekhar Narain Singh Singh (2008). The Military Factor in Pakistan. Lancer Publishers. עמ' 397–. ISBN 978-0-9815378-9-4. 
  19. Jon Grevatt (15 באפריל 2018). "DSA 2018: Pakistan in ‘primary level’ talks with Malaysia on JF-17". Jane's Information Group. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  20. Franz-Stefan Gady (17 באפריל 2018). "Will Malaysia Buy Pakistan’s JF-17 Fighter Jet?". The Diplomat. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2019. 
  21. אתר על יחסי מדינות
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.