יחסי ישראל–מלזיה
| יחסי ישראל–מלזיה | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   | |
| ישראל | מלזיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 329,847 |
| אוכלוסייה | |
| 9,210,100 | 32,652,083 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 317,100 | 933,300 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,430 | 28,583 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה חוקתית פדרלית |
בין מדינת ישראל ופדרציית מלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים[1].
היסטוריה
הקשר הראשון בין שתי המדינות התקיים בשנת 1956, כאשר שר החוץ של ישראל, משה שרת, קיים ביקור רשמי בקואלה לומפור, וזאת כשנה טרם הכרזת העצמאות הרשמית של מלזיה מבריטניה. במהלך ביקורו, הציע שרת לכונן קשרים רשמיים בין שתי המדינות, לרבות הצבת קונסול ישראלי רשמי במלזיה, ולדבריו התגובה להצעתו מצד מארחו הרשמי וראש ממשלתה הראשון של מלזיה לעתיד, תנכו עבד א-רחמן, הייתה "חיובית אך מהוססת".
שאיפתה של ישראל לקיים קשרים ידידותיים עם המדינה החדשה באה לידי ביטוי בשנת 1957, כאשר ישראל תמכה בבקשתה של מלזיה להתקבל לאומות המאוחדות, בתור מדינה עצמאית. עם זאת, לאורך שנות ה-60 המוקדמות מלזיה דחתה מספר רב של בקשות ישראליות לכינונם של קשרים דיפלומטיים ומסחריים בדרג נמוך, בטענה כי הלחץ מטעם גורמים אסלאמיים רדיקליים בקרב תושבי המדינה, וכן לחצן של מדינות ערב, אינו מאפשר למלזיה לקיים יחסים רשמיים עם ישראל בתקופה זו.
משנות ה-90 והלאה
החל מתחילת שנות ה-90, ובעקבות התחייה ביחסים בין ישראל והפלסטינים, אשר באה לידי ביטוי במסגרת הסכמי אוסלו בשנת 1993, נוצרה תפנית מסוימת ביחסה של מלזיה כלפי מדינת ישראל, בשעה שראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, שקל את האפשרות לכינון יחסים רשמיים עם מדינת ישראל. כחלק משינוי הגישה, שיגר הנשיא מוחמד מכתבים לראשי ממשלת ישראל בשנים 1993, 1997 ו-1999. עם זאת, בשנת 2012 תוכנם של המכתבים לראשי ממשלת ישראל נחשף בפומבי על ידי ממשלת מלזיה, וזאת במטרה לְהָזֵם את ההאשמות בדבר נכונותה של מלזיה להפקיר את הפלסטינים ומדינות ערב, ולקיים יחסים דיפלומטיים ומסחריים רשמיים עם מדינת ישראל[2]. כמו כן, לאורך אותה התקופה נהג מוחמד להאשים את מתנגדי שלטונו מבית בהיותם שליחי התנועה הציונית, אשר מבקשים להפיל את משטרו[3].
במהלך שנת 1994, טען צ'או ג'וי מנג, סגן השר לענייני תעשייה ומסחר חוץ, כי ישראל עשויה להפוך בסופו של דבר ליעד מרכזי לייצוא בעבור התוצרת המלזית.
במהלך חודש פברואר 2003, הצהיר רה"מ מהאטיר מוחמד, במסגרת ועידת המדינות הבלתי מזדהות, כי "לא היה מעולם מסע טרור שיטתי מחוץ לאירופה - עד שהאירופאים והיהודים הקימו מדינה יהודית מאדמה פלסטינית"[4]. מאוחר יותר באותה השנה, ובעקבות מלחמת עיראק, טען מוחמד כי המטרה האמתית של המעורבות האמריקנית בעיראק היא להגן על ישראל, ולא להפיל את משטרו הרודני של סדאם חוסיין ולסייע לעם העיראקי, כפי שהצהירה ארצות הברית[5].
בחודש מרץ 2012, במסגרת כינוס מנהיגי מדינות לשעבר אשר התקיים בקוריאה הדרומית, בו השתתף ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, הביע ראש ממשלת מלזיה לשעבר, עבדאללה אחמד בדאווי, תמיכה בכינונם של יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות[6]. עם זאת, בחודש אוגוסט של אותה השנה, מנעה ישראל משר החוץ של מלזיה להיכנס לישראל, לשם קיום פגישה עם שר החוץ הפלסטיני[7].
לאחר נאום ירושלים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדצמבר 2017, הגיב שר ההגנה של מלזיה כי מדובר בסטירה לעולם המוסלמי, וכי צבאו מוכן לפעול אם יידרש.
יחסי מסחר
בשנת 1971, היקף היבוא השנתי של מלזיה מישראל נאמד בסכום של כמיליון דולר, בעוד שהיצוא המלזי השנתי לישראל נאמד בסכום של כ-2 מיליון דולר. עם זאת, בעקבות מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, ובנוסף לחרם הדיפלומטי על ישראל, מלזיה הוציאה בשנת 1974 איסור בלתי רשמי על קיום יחסי מסחר כלשהם עם מדינת ישראל, וזאת חרף הצהרה מלזית משנת 1998 לפיה לא קיים איסור רשמי שכזה[8]. חרף האיסור, ולפי נתונים רשמיים, הסחר בין שתי המדינות המשיך להתקיים במידה חלקית דרך מדינות צד שלישי, כדוגמת סינגפור ותאילנד.
בין השנים 2000-2001, היצוא למלזיה מהמפעל הישראלי של חברת אינטל בלבד, אשר ממוקם בקריית גת, נאמד בסכום של כ-650 מיליון דולר[9].
נתונים אשר פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי היקף הסחר שבין ישראל ומלזיה עבר תנודות ניכרות בין השנים 2008-2011. בשנת 2008, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-30.2 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-100.6 מיליון דולר. בשנת 2009, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-116.8 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-68.5 מיליון דולר. בשנת 2010, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-798 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-85 מיליון דולר. ובשנת 2011, סך היצוא ישראלי למלזיה נאמד בסכום של כ-716.4 מיליון דולר, בעוד שסך היבוא ממלזיה לישראל באותן השנים נאמד בסכום של כ-93.6 מיליון דולר[10].
במהלך יוני 2009 הגיעה לראשונה משלחת של אנשי עסקים מישראל לביקור רשמי במלזיה, וזאת במסגרת כנס של לשכת המסחר הבינלאומית[11].
במסגרת דו"ח שהוכן על ידי הנציבות האירופית, צוין כי בשנת 2010 מלזיה דורגה במקום ה-15 מקרב שותפות הסחר העיקריות של ישראל, והסחר עמה היווה כ-0.8% מסך פעילות החוץ המסחרית של ישראל באותה השנה.
יחסי תיירות
באוקטובר 2012, העלתה מלזיה את מכסת התיירות המאפשרת לאזרחי מלזיה לקיים ביקור בישראל למטרת עלייה לרגל, וכמו כן האריכה את השהות המותרת בישראל עבור אזרחיה מ-10 ימים ל-21 ימים[12].
ספורט
בשנת 2010, קיבל המתאגרף הישראלי איליה גראד אישור מיוחד מהשלטון המוסלמי במלזיה להשתתף בתוכנית ריאליטי באיגרוף אשר הוצגה בטלוויזיה הלאומית המלזית. לצורך ההשתתפותו בתוכנית, הונפקה לגראד אשרה מיוחדת על ידי רשויות ההגירה המלזיות[13].
קישורים חיצוניים
- גדעון לוי, דברים שראיתי במלזיה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2013
- אנטישמיות ללא יהודים במלזיה, באתר הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות
- תקציר יחסי הסחר בין ישראל ואינדונזיה ומלזיה והמלצות לחברות, באתר משרד הכלכלה
- אתר המרכז ליחסי ישראל-אסיה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ אמיר תיבון, בין לומפור לסינגפור: המלזים בלחץ, ולא בגלל המטוס, באתר וואלה! NEWS, 22 במרץ 2014
- ↑ מה חשב מנהיג מלזיה על רבין, נתניהו וברק, באתר הארץ
- ↑ DPM: Release of letters proves our stand on Israel
- ↑ איי.פי, ראש ממשלת מלזיה: "לא היה טרור עד שהוקמה ישראל", באתר ynet, 24 בפברואר 2003
- ↑ איי.פי, ר"מ מלזיה: ארצות הברית תוקפת את עיראק עבור ישראל, באתר ynet, 5 באפריל 2003
- ↑ אטילה שומפלבי, ר"מ מלזיה לשעבר לאולמרט: תומך בכינון יחסים, באתר ynet, 6 במרץ 2012
- ↑ ישראל מנעה מארבעה שרי חוץ להיכנס לרש"פ, באתר מעריב
- ↑ "מלזיה אינה אוסרת על סחר עם ישראל", באתר גלובס
- ↑ Quick Facts & Figures: Malaysia & Israel-Malaysia Relations
- ↑ ארצות הסחר - יבוא ויצוא, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ↑ לראשונה: משלחת ישראלית מבקרת במלזיה, באתר מעריב
- ↑ Malaysia relaxes rules on Israel tours
- ↑ Israeli boxer a reality star in Malaysia, באתר ynet
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן |  |
| אסיה | אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי | |
רישיון cc-by-sa 3.0