יחסי סין–תאילנד

יחסי סין–תאילנד
הרפובליקה העממית של סין תאילנד
סיןתאילנד
שטח (בקילומטר רבוע)
9,596,967.75513,120
אוכלוסייה
1,394,017,41768,977,400
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,360,0001,236,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
18,19217,919
משטר
רפובליקה עממיתמונרכיה

יחסי סין–תאילנד החלו רשמית בנובמבר 1975, לאחר שנים של משא ומתן.[1] במשך זמן רב תאילנד, או בשמה הקודם, סיאם, הייתה מדינה סינופילית חזקה ונאמנה מאוד, ובדרך כלל הסינים התייחסו לסיאם בכבוד רב, בכדי להבטיח את בריתה עם המדינה. עם זאת, לאחר שפלק פיבונסונגרם ניסה לפגוע ולאסור את הסינים, הרגשות החזקים בקרב תאילנדים כלפי סין נפגעו קשה.

נכון לעכשיו ייתכן מאבק כוחות בין ארצות הברית לסין בגלל נוכחות הולכת וגוברת של שניהם בתאילנד.[2] סין נותרה כבעלת ברית חשובה לתאילנד, בין השאר בשל השפעתה הבולטת באזור.[3][4][5][6][7]

היסטוריה

ההגנה הסינית על מלזים מפני תאילנד

סולטנת מלאקה הפכה מרצון למדינת חסות של שושלת מינג הסינית, שהגנה על מלאקה נגד אויביה בכוח צבאי, ואיפשרה לסולטנות המוסלמית לשגשג. הסינים מנעו את תאילנד ומג'פהיט מכיבוש מלאקה, וגם לחמו נגד פורטוגל על כיבוש מלאקה.

שושלת מינג הסינית הזהירה את תאילנד ומג'פהיט מפני ניסיון לכבוש ולתקוף את סולטנות מלאקה, ובכך הציבה את סולטנות מלאקה תחת חסותה הסינית כמגן חסות, והעניקה לשליט מלאקה את התואר מלך. הסינים חיזקו כמה מחסנים במלאקה. הסולטנות המוסלמית פרחה עקב ההגנה הסינית מפני התאילנדים ומעצמות אחרות שרצו לתקוף את מלאקה. תאילנד הייתה גם כפופה לסין ונאלצה לציית להוראות סין שלא לתקוף.[8][9][10][11]

התקופה המודרנית

מדינות שחתמו על מסמכי שיתוף פעולה הקשורים ליוזמת חגורה אחת, דרך אחת

ביוני 1963 ביקרו ראמה התשיעי, מלך תאילנד ואשתו סיריקיט קיטיאקון בטאיפיי ברפובליקה הסינית (ROC). בשנת 1969 ביקר שר ההגנה הלאומי צ'אנג צ'ינג-קואו בבנגקוק כשליח מיוחד של ממשלת ה- ROC לפגישה עם מלך תאילנד. תאילנד שינתה את היחסים הדיפלומטיים מ-ROC ל-PRC ביולי 1975.[12]

לפני 1975 היו יחסי PRC-תאילנד חשדניים בצורה הדדית, מכיוון ש-PRC תמכו בסיעות השמאל בתוך המעגל הפוליטי בתאילנד, ותאילנד נזהרה מפני המעורבות הסינית בסכסוכים בקמבודיה.

יחסי PRC-תאילנד התפתחו באופן חיובי בשנת 1978, כאשר PRC המשיכה לתמוך בתאילנד במהלך הסכסוך הפנימי של קמבודיה, לפיו כוחות מרקסיסטים מווייטנאם הדיחו את שלטון הקמר רוז' המאואיסטי מהשלטון ואיימו על ביטחון דרום מזרח אסיה.

יחסי PRC-תאילנד ממשיכים להתפתח כאשר הסחר הפך לנושא הדומיננטי ביחסים הדו-צדדיים.[1] תאילנד ממשיכה לתמוך במדיניות אחת בסין ושומרת על יחסים לא רשמיים עם טאיוואן. זה עוזר לתאילנד לקבל גישה להון ולשוק היבשת הסינית הענקית.

בשנת 1994 ערך הנשיא לי דנגחוויי ביקור פרטי בתאילנד ונפגש עם מלך תאילנד כדי לדון בפרויקטים בנושא שיתוף פעולה כלכלי.[12]

היחסים בין שתי המדינות

הקונסוליה התאילנדית בקונמינג

קשרי הסחר הדו-צדדיים צמחו משנה לשנה.[13] היקף הסחר הבילטרלי של סין-תאילנד בשנת 1999 עמד על 4.22 מיליארד דולר. היקף הסחר בין המדינות הגיע ל 25.3 מיליארדי דולרים בשנת 2006, 31.07 מיליארד דולר בשנת 2007 ו-36.2 מיליארד דולר בשנת 2008.[14] הפיכתה של סין למעצמה כלכלית גדולה במאה ה-21 הביאה לגידול בהשקעות זרות ברשת הבמבוק, רשת של עסקים סינים מעבר לים הפועלים בשווקים של דרום מזרח אסיה החולקים קשרים משפחתיים ותרבותיים משותפים.[15][16]

הייצוא של סין לתאילנד כולל רכיבי מחשב, מנועים חשמליים, מוצרי צריכה, מכונות, מוצרי מתכת, כימיקלים וביגוד.[14]

הייצוא של תאילנד לסין כולל רכיבי מחשב, גומי, נפט מזוקק, כדוריות פלסטיק, אלקטרוניקה כימית, נפט גולמי, מוצרי עץ ומזון.[14]

סין היא שוק הייצוא השני בגודלו בתאילנד. סין היא גם היבואנית הגדולה ביותר בתאילנד של סחורות בשנת 2010.[17]

סין ותאילנד חתמו על הסכם סחר חופשי בשנת 2003 אשר כיסה מוצרים חקלאיים.[18]

סין תכננה להקים את מתחם העיר הסינית בתאילנד בכדי להגביר את הסחר ולהקיף חסמי סחר באזור ASEAN כמו גם שווקים זרים גדולים אחרים, מאחר שלתאילנד הסכמי סחר עם ארצות הברית והאיחוד האירופי.[19][20] סין מנצלת את אזור הסחר החופשי ASEAN – China שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2010, אשר יאפשר לייצא את סחורותיה דרך מדינות אסיאן עם חסמי סחר אפסיים או מופחתים.

שיתוף פעולה ביטחוני

ראש הממשלה פריות צ'אן-אוצ'ה הורה על קניית 49 טנקי מערכה בסין VT-4 ושלוש צוללות, בעלות של יותר ממיליארד דולר.[21]

סין ותאילנד מתכננות לפתוח מפעל נשק מסחרי משותף בקון קאן. המפעל יהיה אחראי על הרכבה, ייצור ותחזוקה של מערכות נשק יבשתי עבור הצבא התאילנדי. פרטים ספציפיים יהיו נתונים לדיונים נוספים בין המשרד לנורינקו.

במאי 2017 חתם הצי המלכותי התאילנדי על חוזה עם התעשייה הסינית לתעשיית בניית הספינות עבור צוללת דיזל חשמלית S26T, שמקורה בצוללת סוג 039A.[21] הצוללת צפויה להימסר בשנת 2023. הפרשן הצבאי הסיני ג'ואו צ'נמינג הצהיר כי סין ככל הנראה תספק הדרכה טכנית גם לתאילנד.

קישורים חיצוניים

ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. 1 2 "A Hiatus in the Sino-Thai "Special Relationship"". China Brief Volume: 6 Issue: 19. 9 במאי 2007. 
  2. ↑ "Thailand’s foreign relations under the new government". בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2014. 
  3. ↑ "Is Chinese influence redefining South-east Asia?". The Straits Times (באנגלית). 4 בפברואר 2016. 
  4. ↑ "Chinese subs, tanks, ships sold in South, Southeast Asia". 
  5. ↑ "China starts work on US$411 million submarine for Thai navy". South China Morning Post (באנגלית). 
  6. ↑ Ramsey, Adam. "Thailand Is Finally Cozying Up to China. Why Now?". OZY (באנגלית). 
  7. ↑ "The Curious Case of Thai-Chinese Relations: Best Friends Forever? - The Asia Foundation". The Asia Foundation. 30 במרץ 2016. 
  8. ↑ Warren I. Cohen (2000). East Asia at the center: four thousand years of engagement with the world (מהדורה illustrated). Columbia University Press. עמ' 175. ISBN 0-231-10109-0. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2011. One of the great beneficiaries of Chinese naval power in the early years of the fifteenth century was the city-state of Melaka...Perceiving threats from Majapahit and the Tai who were extending their power down the Malay peninsula, Paramesvara looked to the more distant Chinese as a counterweight. He responded quickly to Ming overtures, sent a tribute mission to China in 1405 and was invested as king of Melaka by the Ming emperor. Visits by Zheng He's fleets left little doubt in the region that Melaka had become a Chinese protectorate. Taking no chances, Paramesvara personally led tribute mission to Peking on two or three occasions. 
  9. ↑ Kenneth Warren Chase (2003). Firearms: a global history to 1700 (מהדורה illustrated). Cambridge University Press. עמ' 51. ISBN 0-521-82274-2. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2011. The Chinese recognized Melaka as an independent state and warned the king of Thailand not to meddle with it... Nevertheless, the Chinese did not seek to establish colonies overseas, even when they anchored in places with large Chinese populations, like Sumatra and Java. They turned Melaka into a kind of protectorate and built a fortified warehouse there, but that was about it. 
  10. ↑ Colonial armies in Southeast Asia. Routledge. 21 בדצמבר 2005. עמ' 21. ISBN 1-134-31476-0. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2011. important legacy of Chinese imperialism... by intervening in the Melaka Straits in a way that facilitated the rise of Melaka, and protected it from depredations from Thailand (Siam) and from Java's state of Majapahit;...Melaka ...having been founded...by a ruler fleeing Singapore in the fact of Thai and Javanese hostility. Melaka repeatedly sent envoys to China. China in turn claimed the power to deter other tributary states, such as Thailand, from interfering with Melaka, and also claimed to have raised the 'chief' of Melaka to the status of king in 1405, and Melaka to a protected polity in 1410. Melaka as a Muslim Sultanate consolidated itself and thrived precisely in an era of Chinese-led 'globalisation'. which was gathering pace by the late fourteenth century, and peaked at this time. 
  11. ↑ Karl Hack, Tobias Rettig, ed. (2006). Colonial armies in Southeast Asia. Volume 33 of Routledge studies in the modern history of Asia (מהדורה illustrated). Psychology Press. עמ' 21. ISBN 0-415-33413-6. בדיקה אחרונה ב-14 בדצמבר 2011. important legacy of Chinese imperialism... by intervening in the Melaka Straits in a way that facilitated the rise of Melaka, and protected it from depredations from Thailand (Siam) and from Java's state of Majapahit;...Melaka ...having been founded...by a ruler fleeing Singapore in the fact of Thai and Javanese hostility. Melaka repeatedly sent envoys to China. China in turn claimed the power to deter other tributary states, such as Thailand, from interfering with Melaka, and also claimed to have raised the 'chief' of Melaka to the status of king in 1405, and Melaka to a protected polity in 1410. Melaka as a Muslim Sultanate consolidated itself and thrived precisely in an era of Chinese-led 'globalisation'. which was gathering pace by the late fourteenth century, and peaked at this time. 
  12. 1 2 "Taiwan mourns death of Thai king - Politics - FOCUS TAIWAN - CNA ENGLISH NEWS". 
  13. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-07-07. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2011. 
  14. 1 2 3 Sompop Manarungsan. "Thailand-China Cooperation in Trade, Investment and Official Development Assistance". אורכב מ-המקור ב-2016-12-20. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2011. 
  15. ↑ Quinlan, Joe (13 בנובמבר 2007). "Insight: China’s capital targets Asia’s bamboo network". Financial Times. 
  16. ↑ Murray L Weidenbaum (1 בינואר 1996). The Bamboo Network: How Expatriate Chinese Entrepreneurs are Creating a New Economic Superpower in Asia. Martin Kessler Books, Free Press. עמ' 4–8. ISBN 978-0-684-82289-1. 
  17. ↑ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2010-11-22. בדיקה אחרונה ב-11 בינואר 2011. 
  18. ↑ "ASEAN - China Free Trade Agreement". thaifta.com. אורכב מ-המקור ב-2016-05-14. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2016. 
  19. ↑ "China to build massive trade center in Thailand". Associated Press. 7 בינואר 2011. 
  20. ↑ Nophakhun Limsamarnphun (10 בינואר 2011). "China seeking fast track into ASEAN market". The Nation (Thailand)/Asia News. 
  21. 1 2 Liu, Zhen (5 בספטמבר 2018). "Chinese shipbuilder starts work on US$411 million submarine for Thai navy". South China Morning Post. 
הרפובליקה העממית של סין יחסי החוץ של סין
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה • תאילנד
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
גופים בינלאומיים האומות המאוחדות
תאילנד יחסי החוץ של תאילנד
המזרח התיכון איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • בחריין • טורקיה • ירדן • ישראל • כווית • לבנון • לוב • מצרים • מרוקו • סוריה • עומאן • ערב הסעודית • עיראק • קטר • תוניסיה • תימן
אסיה אוזבקיסטן • אינדונזיה • אפגניסטן • בהוטן • בנגלדש • ברוניי • הודו • הונג קונג • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • יפן • לאוס • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סין • סינגפור • סרי לנקה • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן • קירגיזסטן • קמבודיה •
אירופה אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הוותיקן • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אפריקה אוגנדה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה
אמריקה אורוגוואי • אל סלוודור • אנטיגואה וברבודה • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית • איי בהאמה • בוליביה • בליז • ברבדוס • ברזיל • ג'מייקה • גואטמלה • גיאנה • גרנדה • דומיניקה • האיטי • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • ונצואלה • טרינידד וטובגו • מקסיקו • ניקרגואה • סורינאם • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה
אוקיאניה אוסטרליה • איי מרשל • איי שלמה • ונואטו • טובאלו • טונגה • מיקרונזיה • נאורו • ניו זילנד • סמואה • פיג'י • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0
This article is issued from Hamichlol. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.